כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
מכה ליועמ"שית ולממשלה

מינוי הרמטכ"ל בסכנה: בג"ץ הוציא צו על תנאי על מינוי מני מזוז

בשל עתירה נגד רה"מ לפיד, העליון הציע להפוך את המינוי לזמני בלבד, בכדי לאפשר את מינוי הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל | היועמ"שית בהרב-מיארה התנגדה להצעה והשופטים הקפיאו את המינוי ודורשים הסבר בתוך שבוע, מדוע יש צורך לאשר את המינוי בממשלת מעבר

מינוי הרמטכ"ל בסכנה: בג"ץ הוציא צו על תנאי על מינוי מני מזוז
מני מזוז צילום: Yonatan Sindel/Flash90

לאחר סירוב המדינה להפוך את מינוי יו"ר הוועדה למינוי בכירים, מני מזוז, מקבוע לשמונה שנים, לזמני לתקופת הבחירות הקרובה, החליטו השופטים להוציא למדינה צו על תנאי, שלפיו תיאלץ בהרב-מיארה לנמק עד ה-15 בספטמבר מדוע לא לבטל את מינוי הקבע של מזוז.

ההשלכה האפשרית היא דחייה במינוי הרמטכ"ל (המינוי היחיד האפשרי בתקופת בחירות - על פי החלטת היועמ"ש) החדש ומכה לשר הביטחון גנץ: הוועדה בכל מקרה לא תתחיל לעבוד גם בעניינו של אלוף הרצי הלוי בלי לעדכן את בג"ץ, מה שעשוי להוביל לדחייה במינוי הרמטכ"ל.

הדיון נערך בעתירה של ארגון "לביא" נגד מינויו של מזוז ל-8 שנים ליו"ר הוועדה למינוי בכירים, על ידי ראש הממשלה יאיר לפיד. הארגון טען כי המינוי נעשה בניגוד לכללי הריסון החלים על ממשלת מעבר. מינויו של מזוז, שהיה בעברו היועץ המשפטי לממשלה ועד לאחרונה שופט בית המשפט העליון, נועד בין היתר כדי להכשיר את מינוי הרמטכ"ל הרצי הלוי שאושר על ידי היועצת המשפטית לממשלה, גם הוא בתקופת בחירות.

ביקורת קשה משופטי העליון

שופט בית המשפט העליון סולברג הקשה על נציג המדינה אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות ותהה: "כיצד יתכן שלצורך מינוי רמטכ"ל ממנים מינוי נרחב הרבה יותר לשמונה שנים? מדוע? למה לא למקד את הצורך? יש החלטת ממשלה למינוי של שמונה שנים, אז הפה שאסר הוא הפה שהתיר, אפשר לשנות. למה לא לצמצם נזקים?".

השופטת יעל וילנר הצטרפה לסולברג: "בהנחיה שלכם נכתב כי מינוי קבוע הוא רק במקרים חריגים כאשר יש הצדקה למינוי קבוע מיידי. זו הנחיה שלכם".

השופט סולברג המשיך: "ממשלה יוצאת רוצה למנות לשמונה שנים לשתי ממשלות לפחות? הכיצד?!", והשופטת וילנר הוסיפה: "הרציונאל של תקופת בחירות אומר למנות ממלא מקום. אתם לא כבולים להנחיות היועמ"ש?! מילא אנחנו, אבל אתם?!".

היועמ"שית עו"ד גלי בהרב מיארה דחתה את הצעת השופטים, זאת למרות שהעתירה היא נגד החלטת הממשלה. היא מסרבת להצעה, מבלי שהתייעצה עם ראש הממשלה יאיר לפיד, ובלי שהנושא הובא לידיעת חברי הממשלה.

העתירה והפסיקה: מכה ליועצת המשפטית

לפני כשלושה שבועות אישרה הממשלה את מינויו של מזוז לתפקיד לתקופה של 8 שנים. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, החליטה כי אין מניעה למנות את מזוז בתקופת ממשלת מעבר. החלטה זו עוררה ביקורת רבה, בין השאר בגלל אורך הכהונה בתפקיד, והעובדה שלא אושר לקדם מינויים אחרים כגון מפקד לגלי צה"ל.

בתגובת המדינה נכתב כך: "תפקיד הוועדה, שהוקמה לפני כשני עשורים כחלק מהפקת הלקחים מפרשת בר-און-חברון, הוא לבחון את טוהר המידות של המועמדים לשבעה תפקידים בכירים ורגישים כגון ראש המוסד, הרמטכ"ל וראש השב"כ, אשר מתמנים ללא מכרז או ועדת איתור. הוועדה היא מייעצת, היא אינה מאתרת מועמדים לתפקידים, אינה הגורם הממנה, והסמכות להחליט על המינוי מסורה רק בידי הדרג המדיני".

לפי המדינה, "הממשלה קבעה בשנת 2018, לאחר בחינת הסוגיה, תקופה כהונה קשיחה של כל חבר שייבחר לכהן בוועדה למשך שמונה שנים, ולא פחות מכך (למעט נציב שירות המדינה שיכהן בוועדה בזמן מילוי תפקידו). בהכרח, כהונת כל חבר בוועדה תימשך מעבר לתקופת הכהונה של הממשלה שמינתה אותו. זאת, בשל הצורך לשמור על עצמאותה ואי תלותה של הוועדה. כך למשל, בעת הזו מכהנים בוועדה שני חברים שמונו על ידי ממשלה קודמת - פרופ' טליה אינהורן ומר משה טרי, והם צפויים להמשיך ולכהן גם לאחר הקמת הממשלה הבאה".

בתגובה נמסר כי "לפי הכללים שקבעה הממשלה בהחלטתה משנת 2018, הוועדה אינה יכולה לקיים את עבודתה בלא יו"ר. הנחיצות באיושו של תפקיד יו"ר הוועדה בעת הזו התעוררה בשל הצורך הדחוף למנות רמטכ"ל במקומו של רא"ל אביב כוכבי בסוף השנה, ונוכח פטירתו של יו"ר הוועדה שכיהן עד לאחרונה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג ז"ל. בהתאם לכך, מונה כעת השופט בדימוס מזוז ליו"ר, לתקופה של שמונה שנים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2018". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד אבי מיליקובסקי ויובל שפיצר ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

בהרב-מיארה עמדה במוקד ההחלטה, והייתה זו שקיבלה אותה באופן אישי. מצב שבו בג"ץ לא מקבל את עמדת המדינה נחשב לחריג, ולכן מדובר במהלומה ליועמ"שית שנתקלה בביקורת של השופטים.

ביום שני התייחסה בהרב-מיארה לביקורות על מערכת המשפט ואישור מינוי הרמטכ"ל במהלך כנסת לשכת עורכי הדין: "תפקידנו בייעוץ המשפטי לממשלה לסייע לדרג המדיני למשול. בשנים האחרונות יש קולות הטוענים כי שלטון החוק פוגע במשילות, או עומד בניגוד לה. אני חולקת מכל וכל על אמירה זו. משילות ושלטון החוק חד הם".

"נושא המינויים בעת בחירות הוא מקרה פרטני של הכלל עליו עמדתי", המשיכה. "עקרון המשילות מחייב את הממשלה היוצאת לכבד את הממשלה הבאה, גם בהיבט זה. הדין קובע כי בעת בחירות יבוצעו מינויים במגבלות של איפוק וריסון, רק מקום שיש חיוניות ודחיפות בביצועם בעת הזאת".

גלי בהרב מיארה מני מזוז בית המשפט העליון צו על תנאי מינוי בכירים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}