אמיץ ומציל: הובא לקבורה משחרר מחנות ההשמדה

הגנרל מארק מיילי, יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב, הגיע לחלוק כבוד לחייל שפוצץ לבד טנק גרמני, חתר על פני נהר הולנדי בסירה דקיקה תחת אש האויב. ג'יימס (מגי) מגלס, צנחן שהשתתף במספר מבצעים נועזים במלחמת העולם השנייה והפך לאחד החיילים המהוללים והמעוטרים של הדיוויזיה המוטסת ה-82, נקבר ביום שישי האחרון בבית הקברות הלאומי ארלינגטון ארה"ב בטקס בהשתתפות קצינים בדרגים הגבוהים ביותר.

אנה סלטון אייזן, בתו של ניצול שואה, הגיעה גם היא. אביה, ג'ורג' סלטון, היה נער במחנות ההשמדה וקרוב למוות, כאשר מגלס וצנחנים אחרים הופיעו מחוץ לגדר התיל של מחנה הריכוז הנאצי בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה. הוא סיפר שצעד קדימה כדי לגעת במגפיים של הצנחנים כדי לוודא שהחיילים אמיתיים, שהוא לא חולם, שהסיוט שלו כעבד במחנות המוות של היטלר עלול להיגמר בקרוב. כך דווח ה'וושינגטון פוסט'.

אייזן אמרה שהיא חשה חובה להשתתף בהלוויה של מגלס מכיוון שאביה מת במרץ 2016 בגיל 88, "שאם אבא שלי היה בחיים, אני יודעת שזה מה שהוא היה עושה ומה שהוא היה רוצה שאעשה, לחלוק כבוד", אמרה אייזן, מווסטלייק, טקסס.

מגלס קיבל דרגת סגן במאי 1942 והתנדב לדיוויזיה ה-82, חיל הרגלים של הדיוויזיה צנח לתוך אזורים מסוכנים או מאחורי קווי האויב. הם נשאו לפחות 130 קילוגרמים של ציוד וחילצו מגובה של כ-500 רגל, לעתים קרובות תחת אש ובקצב ירידה מהיר משמעותית מצנחנים כיום. ב-28 בינואר 1945, הוא הוביל את המחלקה שלו לתוך עיירה בלגית לאחר צעדה של 15 קילומטרים בשלג כבד, כאשר היחידה נתקלה בטנק כשהמקלע שלו מכוון.

מגלס, חמוש רק בתת-מקלע ורימונים, רץ לעבר הטנק, עצר אותו עם רימון, טיפס על הצריח שלו והטיל רימון נוסף פנימה והפיל את הצריח. "ראיתי דמות רצה אל הטנק ושמעתי פיצוץ וראיתי הבזק של אור", אמר חברו ג'ורג' הייב ל"מילווקי ג'ורנל" שנים מאוחר יותר. "אמרתי, 'מי לעזאזל המטורף הזה?'"

ב-2 במאי 1945, הוא וכמה צנחנים נכנסו למחנה ריכוז בפולין, הוא נתקל באסירים שהיו שלד כמו סלטון, שהיה אז בן 17. סלטון שנולד בכפר הפולני טיצ'ין, הופרד ממשפחתו שלוש שנים קודם לכן לאחר שהפולשים הגרמנים החלו לאסוף יהודים.

"לא ידענו על מחנות ריכוז", אמר מגלס, "היינו בלחימה שנתיים, וראינו הרבה גברים הרוגים בקרב. אבל זאת הייתה זוועה שלעולם לא תשכח - גברים ששוקלים 30 או 40 קילו".

הפגישה הראשונה בין הצנחן והניצול תוביל בסופו של דבר למפגשים אחרים, כולל מפגש פנים אל פנים 60 שנה מאוחר יותר בטקסס. "בכם אני רואה הוכחה חיה למה שנלחמנו במלחמת העולם השנייה", צוטט מגלס כששני האנשים נפגשו שוב ב-2005.

בשנות ה-90 לחייו, מגלס יצא למסע ספרים באפגניסטן, חתם על עותקים של ספר הזיכרונות שלו ועודד את רוחם של אנשי צבא ארה"ב שהיו מוצבים שם. כמה שנים לפני מותו, מגלס אמר למשפחה שהמשימה שלו לא הסתיימה כי הוא צריך לעשות יותר כדי להפוך את העולם למקום שפוי יותר, צודק ושליו יותר. בסביבות השעה 15:15 ביום שישי האחרון, מסע הלוויה של מגלס הגיע למקום מנוחתו האחרון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!