כשהאדמו"ר הכהן הציץ מגג הרכב על ציון ה'ינוקא'

בימים האחרונים, עלו קבוצות מקרב חצרות קרלין סטולין ופינסק קרלין, על ציונו של הרה"ק רבי ישראל המכונה 'הינוקא' מסטולין זצ"ל, בבית העלמין העתיק בעיר פרנקפורט שבגרמניה.

ה"ינוקא" היה בן ארבע וחצי בלבד, כאשר אביו הרה"ק רבי אשר מסטולין זצ"ל נפטר. למרות גילו הצעיר, שמו עליו החסידים את עיניהם כמי שנועד להנהיג את החסידות. אולם כתב הנשיאות נמסר לו בפועל בטקס הבר מצווה שלו בי' בכסלו תרמ"ב, על ידי זקני החסידים ובהם רבי דוד צבי שלמה בידרמן זצ"ל מלעלוב ורבנים נוספים. הרבי, שנותר בכינוי ה'ינוקא' גם משהזקין, נפטר בעת ששהה לצורכי רפואה בעיירה בדנוהיים שבגרמניה, ביום שני של ראש השנה תרפ"ב, והוא נטמן בפרנקפורט.

בעיר קיימים שני בתי עלמין: בבית הקברות הישן נטמנו הגאון רבי יעקב יהושע פאלק זצ"ל בעל "הפני יהושע", הרבנית ריזלא סופר ע"ה אמו של ה'חתם סופר' זצ"ל, הגאון רבי פנחס הלוי הורביץ זצ"ל בעל "ההפלאה" ורבי צבי הירש הלוי הורביץ זצ"ל בעל ה"מחנה לוי". ה'ינוקא' נטמן בבית הקברות החדש, בו גם טמון הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל ורעייתו הרבנית ע"ה.

בשנים עברו, נהג האדמו"ר מפינסק קרלין להגיע לעתים סמוך לראש השנה לפרנקפורט, כדי לפקוד את הציון לקראת ההילולא. אברך בשם הרב אביגדור שטרן, בנו של הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן, שבעבר התגורר בעיר וכיום מגיע אליה לעתים תכופות כדי לעמוד לימין רב הקהילה רבי מנחם קליין בתחום הכשרות, וכדי לנהל את בית הכנסת בראשו הוא עומד, דאג ללוגיסטיקה הכרוכה בעליה לציון. מכיוון שהאדמו"ר הינו כהן, הקים שטרן במה קטנה שהוצבה מחוץ לבית העלמין, עליה עמד האדמו"ר וצפה אל הציון. החסידים שהתלוו אליו, היו פוקדים את הציון ומעתירים בתפילה בסמוך אליו, אולם המרחק היה רב בין השער המרכזי למקום הציון.

השנה, הוחלט כי ההגעה לפרנקפורט תתבצע בצום גדליה, שחל ביום ראשון. האדמו"ר יצא לגרמניה עם כחצי מנין מחסידיו. אליהם חברה קבוצת חסידים נוספת שיצאה מאנטוורפן לפרנקפורט. בטיסה נראתה קבוצת אנשי עסקים נוספת, שיצאה לגרמניה למטרות אחרות. אלו שמו פעמיהם לכיוון ציונו של הרה"ק ה'בעל שם' בעיר מיכלשטאט. חסידי פינסק קרלין, הציעו להם להצטרף אליהם והם נענו ברצון. כך יצאה פמליה מורחבת לעבר בית העלמין בפרנקפורט, בצום גדליה אחר הצהריים.

בעוד שבעבר נאלץ האדמו"ר לשהות במרחק ניכר מהקבר, בדק ר' אביגדור - השוהה במקום לרגל החגים, ומצא כי קיים שער צדדי דרכו ניתן להיכנס קרוב יותר לקברים, מבלי להיכשל חלילה בטומאתם. שטרן השיג את המפתח ובכך נסללה הדרך לכניסה באותו שער.

הקבוצה נגשה לציון והחלה בתפילות. בהמשך הנעימה בזמירות עתיקות מחצר הקודש קרלין, שהושרו לרגל המעמד. האדמו"ר, שביקש לראות את הציון ולקחת חלק בתפילות ובשירים שנערכו מרחוק, הצליח לעשות זאת מבעד לחלון הגג הנפתח שברכבו של שטרן, שהיווה עבורו נקודת תצפית טובה יחסית, לעומת העבר. בכך נחסך הצורך בהקמת במה ובהבאת סולם למקום.

לקראת הערב, הגיע האדמו"ר ופמלייתו לבית הכנסת הגדול של הרב קליין, כאן התפלל מנחה וערבית, שבר את הצום, ולאחר מכן ערך 'לחיים טיש' לרגל ההילולא. הקבוצה עשתה את הלילה באחת האכסניות שהועמדה לרשותה בעיר.

למחרת, הגיעה לפרנקפורט קבוצת חסידי קרלין סטולין שמנתה כעשרים איש, בראשות אחד מבניו של האדמו"ר מקרלין סטולין, והשתטחה על הציון.

האדמו"ר עצמו לא פקד קברים נוספים בעיר או במדינה. עם זאת, קבוצת אנשי העסקים, הספיקה עוד לבקר גם במיכלשטאט - מטרת בואה המקורי - ולחזור ארצה בטיסה המיועדת, יחד עם פמליית האדמו"ר. עם נחיתתו בארץ, התבטא האדמו"ר, כי מרגישים באתר הציון השראה בלתי רגילה, ו"כאילו באתי ממקום אחר".

צילום: אביגדור שטרן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!