פרוכת לבימה בבית הכנסת

המרכז של בית הכנסת היא הבמה, שסביבה נמצאים כל הכיסאות, עליהם יושבים המתפללים. מנהג האשכנזים שהחזן עומד ליד ארון הקודש, בקדמת בית הכנסת. ומנהג הספרדים שהחזן עומד במרכז בית הכנסת על הבימה, סמוך לבמה שעליה יש פרוכת ממשי מהודרת ויפה.

גם מנהג הישיבה בבית הכנסת שונה בין העדות השונות - בעוד אצל האשכנזים כל המתפללים פונים כלפי ארון הקודש (מלבד אלו היושבים 'במזרח' שפניהם אל הקהל'), הרי שבבית הכנסת הספרדיים, אף העתידים ביותר מזמן האר"י ורבי יוסף קארו - מרכז בית הכנסת היה הבימה המרכזית, וכל הכיסאות והספסלים מופנים כלפי אותה בימה מרכזית, כך שכל המתפללים מסתכלים אחד אל השני, ומתפללים כאיש אחד בלב אחד, בתפילה ציבורית מאוחדת אחת.

בין כך ובין כך לכל העדות והמנהגים בימת בית הכנסת הינו מקום חשוב ומרכזי במיוחד. זהו המקום עליו שמים את ספר התורה כאשר קוראים בתורה בימי שני וחמישי, בשבתות, מועדים וזמנים. הבימה היא המקום המרכזי שפעמים אבות הרב הדרשן עומד לידה על מנת לדרוש בדברי תורה ולהחדיר בהם אמונה ויראת שמים ודעת תורה אמיתית.

על הבימה המרכזית מתקיימת קריאה בתורה, כל מי שזכה ומעלים אותו לתורה בשבת או ביום בו קוראים בתורה, לא יכול שלא להבחין בפרוכת המעוצבת המכסה את הבימה שעליה מונח ספר התורה. בין עם מדובר על ספר תורה ספרדי עומד, ובין עם מדובר על ספר תורה אשכנזי שוכב ונפתח בגלילה - בכל מקום את היופי וההידור של הפרוכת הנמצאת על בימה קשה לפספס.

כיון שהבימה המרכזית בבית הכנסת היא כלי קודש, שעליו מונח הספר תורה יש לנהוג בה בקודשה מיוחדת. וגם בה קיים מצוות "זה אלי ואנווהו" התנאה לפניו במצוות, שיהיה טלית משיראין נאין וכו'. כך גם בתשמיש קדושה זה (שמעלתו גדולה אף מתשמיש מצווה כדוגמת ציצית), יש עניין גדול להדר אותו ביופי ופאר גדול. מסיבה זו נהגו ישראל קדושים כבר מאות שנים לפחות לכסות את הבימה המרכזית בבית הכנסת בכיסוי משי יפה ומהודר, לא פחות מהכיסוי של של ארון הקודש. ופעמים רבות - מדובר על אותו עיצוב שנעשה בגדלים שונים ומשלימים זה את זה - אחד פרוכת לארון הקודש, והשני לפרוכת לבימה.

יש אומרים שככל שאר שיורי מצווה (וכל שכן קדושה) נאמר בהם את הכלל ש"שיורי מצווה מביאים לשכר גשמי בעולם הזה" לעומת המצווה עצמה, שעליה נאמר ששכר מצוה בעולם הזה - לא ניתן לצפות ולראות, כי כל שכרן של מצוות הוא רק לעתיד לבוא, לעין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו.

אם יש לכם קרוב שנפטר זה מכבר, ואתם רוצים לתרום חפץ של קודש לבית הכנסת - פרוכת לבית בית הכנסת יכול להיות רעיון מצוין, שיכבד את נשמת הנפטר, יכבד תא בית הכנסת, ואף יכבד את שמם של כל אותם שתרמו את הפרוכת ושמם יכול להיות כתוב לדורות עולם על גבי הפרוכת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!