כך הציל ה'מוכתר' הדרוזי את האדמו"ר מלינץ'

עולם התורה והחסידות הוכה בשבוע שעבר בהלם עם היוודע דבר הסתלקות הפתאומית של האדמו"ר מזוועהיל זצ"ל, שעלה בסערה השמיימה לאחר דום לב.

במלאת ה'שבעה', התפרסמו סיפורים רבים על הרבי שהעמיד לגיונות של תלמידים בישיבות זוועהיל, באיאן וסלונים, בהן הרביץ תורה והדריך לעבודת השי"ת. למרות חייו הקצרים של הרבי, שנפטר בגיל 66 בלבד, רבים הם הסיפורים סביב הנהגותיו ומעשיו.

הסופר התורני הרב טוביה פריינד הביא השבת בעיתון 'המודיע' סיפור מופלא על מידת הכרת הטוב של הרבי זצ"ל, שהכיר טובה כל ימיו לגוי שהצילו. והיה הרבי זצ"ל אומר שהכרת הטוב היא לא רק ליהודי שגמל לו טוב, אלא אפילו גוי שעשה לו טוב צריכים להכיר לו טובה.

וכך סיפרו הבנים בשבעה לסופר הרב פריינד: "קביעות הייתה לו לאבא זצ"ל בכל שנה ביום כ"ז אב לציין אותו כ'יום הצלה' ולערוך סעודת הודאה בקרב בני המשפחה. היה זה בעקבות נסיעה שערך עם תלמידיו בבין הזמנים למירון, ובדרכם בהרי הגליל העליון, נכנסו לבית ג'ן אשר כלל תושביה הם דרוזים, וממוקמת כ-5 קילומטרים דרומית מערבית להר מירון. והנה לפתע יצאו קבוצה של צעירים עם מקלות, והחלו לרדוף אחריהם. כל הבחורים החלו לברוח, אך אבא מעד באיזה אבן ונפל, הוא לא יכול היה לברוח מהרוצחים, וכך בעודו שוכב על הארץ החלו כולם להכותו במקלות, ערכו בו לינץ' עד שאיבד את הכרתו. הוא כבר אמר 'שמע ישראל' והיה בטוח שזה סופו".

"בעוד שקבוצת הרוצחים מכים על גופו ללא הרף, עבר לפתע ה'מוכתר' של המקום ברכבו כשהבחין במה שקורה, יצא ושלף את הפצוע והשליכו אל תא המטען, הוא היה מסופק אם ניתן להצילו, אך הוציאו במהירות מחוץ לכפר. שם הזמינו אמבולנס וביצעו בו פעולות החייאה והצליחו לייצב מצבו ולקחו אותו לבית חולים בעפולה. בחסדי שמים הייתה לו רפואה שלימה וכעבור כמה שבועות החלים ויצא מביה"ח".

"מאז בכל שנה היה מציין את יום כ"ז באב ל'יום הצלה', מודה ומהלל על נסו בפי רבים. השנה הוא הודה שכבר עבר מאז טו"ב שנים. ואמר שמאז כל ההסתכלות שלו על החיים נהיתה אחרת ובכל שנה ביום זה, היה מתקשר ל'מוכתר' להודות לו. פעם נסע אליו במיוחד והעניק לו תעודה ומתנה. והיה אומר שמדת הכרת הטוב הינה גם לגוי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!