"הבניין עומד לקרוס": זעזוע במודיעין עילית מפטירת גב' ווייס

"ההרגשה היא שאתה עומד מול בניין, ומבין שאם לא תדאג עכשיו להציב עמודי תמיכה, הוא עומד לקרוס על כל תכולתו...".

כך מתאר אחד מקרובי משפחתה של הגב' שולמית וייס ע"ה, שנפטרה במודיעין עילית, אחרי עשרות שנות וייסורים קשים.

לחצו כאן כדי לסייע ליתומות של הגב' שולמית וייס ע"ה>>>

"נותרו בבית שתי בנות, אחת בת עשרים ואחת בת 13. הן גדלו בצילה של אמא מאוד מאוד מיוחדת. האבא גם הוא דמות משכמה ומעלה, ר"מ בישיבה וראש כולל. אבל הדמות הדומיננטית בבית היתה האם, היא התמודדה עם כאבי תופת במשך כ-25 שנה, וזה לא הפריע לה לחייך, לשמוח, לשמח, לדאוג לכולם לסייע לכולם, וכמובן לטפח את הבנות שלה באהבה ובמסירות שאי אפשר בכלל לדמיין...

"לפני שלוש שנים התדרדר מצבה מאוד, היא החלה לסבול מזיהומים קשים, ובהמשך התגלה בכבד שלה גידול סרטני. היא עברה כל שבוע שלושה טיפולי דיאליזה בגלל הזיהום, ועוד טיפולים כימותרפיים במינונים משתנים, בגלל המחלה הממארת...

"בשביל הבנות היא היתה כל העולם. הן היו מתייעצות איתה, משוחחות, צוחקות מספרות סיפורים, היא היתה אמא רגילה לכל דבר ועניין, למרות שהמוות המתקרב ריחף מעליה ל"ע.

"כשנפטרה, איבדו הבנות את כל עולמן. גם מבחינה רגשית וגם מבחינה פיזית, טכנית. איך אומרת הבת הצעירה בת ה-13: "אני כל הזמן מחפשת את אמא, אני רוצה לשאול, להתייעץ לספר, לשתף... אני מחפשת אותה, והיא לא נמצאת, אני שוב ושוב מבינה שמה שהיה, כבר לא יהיה, אין לי אמא. אני יתומה...".

מעבר לקושי הרגשי, יש צורך גם בסיוע פיננסי, בעיקר כדי לדאוג לביטחון התזונתי של הבנות, ולוודא שהן תוכלנה לחיות חיים רגילים ככל האפשר, ואף להתחתן בכבוד בהגיע העת והשעה בסייעתא דשמיא.

"האמא היתה המפרנסת העיקרית", אומר קרוב המשפחה, "היא היתה זאת שדאגה להכל, מנעה מבעלה התעסקות בעניינים גשמיים, כדי שיהיה שקוע בלימוד ויעשה חיל. עכשיו כל הבית איבד את הבסיס שלו, וחייבים לתמוך בו כדי שלא ייפול".

ידידי המשפחה הקימו קרן עזרה וסיוע, ופונים לציבור החרב בתחינה שיפתחו את הלב ויסייעו כל אחד כפי יכולתו.

לחצו כאן כדי לסייע ליתומות של הגב' שולמית וייס ע"ה>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!