לבן או שחור? כל אחד חשב שהוא צודק | הרב פנגר

"כשהייתי בכיתה ב'", סיפר יהודי מבוגר, "היה לי וויכוח עם אחד החברים בכיתה. אני כבר לא זוכר על מה היה הוויכוח, אבל אני לא אשכח את השיעור שלמדתי באותו היום. אני הייתי בטוח שאני צודק ושהשני טועה, והוא היה משוכנע שהוא צודק ואני הוא זה שטועה. המורה החליט ללמד אותנו שיעור לחיים.

"הוא ביקש שניגש אליו לשולחן. הוא הושיב אותי בצד אחד של השולחן, ואת החבר בצדו השני. באמצע השולחן הוא הניח חפץ גדול. אני יכולתי לראות בוודאות שהחפץ היה בצבע שחור. המורה שאל את התלמיד השני: 'באיזה צבע החפץ?'. 'לבן', הוא ענה. לא יכולתי להאמין שהוא אומר שהחפץ ממולנו הוא לבן, כאשר ברור שהוא שחור! ויכוח חדש התחיל בינינו, הפעם על הצבע של החפץ.

"ואז ביקש המורה ממני לעבור לצידו של החבר מהכיתה, ואמר לחבר לבוא ולעמוד היכן שאני נמצא. החלפנו מקומות. עכשיו המורה ביקש ממני לומר מהו צבע החפץ. הייתי חייב לענות: "לבן". זה היה חפץ עם שני צבעים. מנקודת המבט של החבר, הצבע אכן היה לבן, ומהצד שלי - הצבע היה שחור". בוויכוחים לא תמיד יש אחד שצודק ושני שטועה, פעמים אלו הם שני צדדים של אותו מטבע.

בפרשה כתוב: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך... ושפטו את העם משפט צדק". מבאר ר' לוי יצחק מברדיצ'ב: אנחנו קרבים ליום ראש השנה, שבו הקב"ה ידון אותנו, ובו ידונו את האדם כמו שהוא דן אחרים. כמו שאומרת הגמרא, "הדן את חברו לכף זכות (גם מן השמים) דנים אותו לזכות". וכך הוא מסביר את הפסוק "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך" – אתה בעצמך תתקן ותכין את המשפט של מעלה, על ידי "ושפטו את העם משפט צדק" – על ידי שישפוט את רעהו "משפט צדק" בלימוד זכות וחסד, כך יתעורר לעומתו למעלה, ויצא זכאי בדין.

הבה נתרגל לא למהר לשפוט אנשים אחרים. ואם כבר שופטים, נשתדל ללמד עליהם זכות, כיוון שאנחנו לא רואים את המקרה מהצד שלהם, ואם היינו רואים - אולי היינו מתנהגים וחושבים אחרת.

שבת שלום.

שלכם, יצחק פנגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!