כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024
עירו של יהושע בן נון

המוצב הירדני הסתיר יישוב יהודי בן 4,000 שנה

בתום חודש חפירות בתל תבנה מטעם מועצת בנימין ואוניברסיטת בר אילן ליד היישוב נווה צוף שבבנימין, נחשפו ממצאים רבים מתוך עיר קדומה ששימשה לבירת המחוז בסוף תקופת הבית השני

המוצב הירדני הסתיר יישוב יהודי בן 4,000 שנה
הממצאים באתר צילום: שחר כהן/דוברות בנימין

לאחר חודש חפירות בתל תבנה מטעם מועצת בנימין ואוניברסיטת בר אילן ליד היישוב נוה צוף שבבנימין, נחשפו ממצאים רבים מתוך עיר קדומה ששימשה לבירת המחוז בסוף תקופת הבית השני.

החפירה בתל תבנה, אותה ניהל ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר אילן, היא מהראשונות ביהודה ושומרון מאז שנות ה-80 וקיבלה את אישור קמ"ט ארכיאולוגיה של המינהל האזרחי לביצוע חפירה באתר.

תוצאות הסקרים שנערכו באתר במהלך חודש החפירה האחרון, כמו גם אזכוריו במקורות ההיסטוריים, מלמדים על יישוב מרכזי למן תקופת הברונזה הקדומה ועד ראשית התקופה העות'מאנית, שלעתים היה בעל חשיבות אזורית מנהלית וצבאית. האתר מזוהה עם תמנת חרס/סרח עירו של יהושע בן נון ועם תמנה/תמנתה אתר מבוצר בתקופה ההלניסטית ובירת מחוז בתקופה הרומית.

בחפירות שנערכו במהלך חודש אוגוסט נחשף מקווה ציבורי גדול, נמצאו כלי חרס שלמים, מטבעות ועצמות. כמו כן נמצאה מטבע נדירה מתקופת המרד הגדול, שעליה נכתב "שנת שתיים לחירות ציון".

תל תמנה הוא מהתלים הגדולים בהר המרכזי של מדינת ישראל. מיקומו של האתר לצד אחת הדרכים הראשיות העולות מן השפלה אל ההר ולצד עמק פורה משופע במעיינות, משכו למקום מתיישבים למן תקופת הברונזה הקדומה ועד ראשית התקופה העות'מאנית.

על אף גודלו וחשיבותו - האתר טרם נחפר עד לחודש האחרון, והמידע אודותיו הוא מסקרים ארכיאולוגיים וממקורות ספרותיים. לפני מלחמת ששת הימים, המקום הפך לגבעת תחמושת ירדנית, ועד היום נמצאים במקום תעלות קשר אשר שימשו את צבא ירדן.

התל משתרע על פני שטח של כ-50 דונם ונחלק לשני חלקים עיקריים ראש התל ומדרונותיו הדרומי והמערבי. ממצאי הסקרים מאפשרים להניח שראש התל יושב מתקופת הברונזה ועד התקופה הרומית ואילו המדרונות יושבו החל מהתקופה ההלניסטית/הרומית ועד לתקופה הערבית המאוחרת, אז מוקד היישוב שכן במדרון המערבי של התל. ממצאי הסקרים מצביעים על שתי תקופות שיא בתולדות האתר – הברזל 2 והרומית הקדומה.

מדרום לתל משתרע נקרופוליס גדול ובו שני קברים בעלי חזיתות מעוטרות (שנראו עד ראשית המאה ה-20) שמשתייכים לשלהי ימי הבית השני. לרגלי הקברים, במרכז האוכף שמדרום לתל, תועד מקווה טהרה גדול מימי הבית השני ששימש את תושבי האתר ואולי אף עולי רגל שעברו במקום.

המועצה האזורית בנימין משקיעה בתחום המורשת והארכיאולוגיה, ובתל תיבנה שותפה לפרויקט החפירה ולשימור המקום.

החפירה נערכה מטעם המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן בהובלת ד"ר דביר רביב שאמר כי ״מחקר ממצאי החפירה ישפוך אור על תולדות האזור והתרבות החומרית של תושביו במגוון תקופות ובמיוחד על התקופה הרומית הקדומה עת שכנה בתל - תמנה אחת מבירות המחוז של יהודה".

ראש המועצה האזורית בנימין, ישראל גנץ: ״כאן במרכז בנימין, מרכז הארץ נחשפה עיירה יהודית מבוססת שהיתה אבן שואבת על אם הדרך לירושלים. מרגש לגעת בחרסים ובשרידים ובעצם לגעת בשורשים ובמורשת שלנו. אנחנו זוכים להמשיך כאן את אבותינו. התגליות האלה הן תשובה לכל מי שמפקפק בצדקת הדרך ובנוכחות שלנו כאן ובכל ארץ ישראל".

בנימין ירדן אוניברסיטת בר אילן ממצאים ארכיאולוגיים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}