וְיֶאֱתָיוּ כל לְעָבְדֶךָ • פרויקט: בעלי התפילה בישיבות ובחסידויות

ביום רביעי בערב יתכנסו רבבות שלומי אמוני ישראל לתפילת ערבית של יום הדין - ליל א' דראש השנה. להבדיל מה'עמך', בעלי התפילה כבר עושים שבועות ארוכים של הכנה, על מנת לצחצח את גרונם כדי שיוכלו לשמש כשליחי ציבור נאמנים לשולחיהם – המתפללים.

אתר 'בחדרי חרדים' מגיש פרויקט מיוחד: מי הם בעלי התפילה? מי ניגש למעריב של הלילה הראשון? מי מתחזן ב'המלך'? ומי זוכה במוסף של היום השני?

בחצרות החסידים:

גור: בימי ראש השנה ניגשים בעלי התפילה בתורנות - ביום ראשון של ראש השנה ניגש לשחרית הרב אברהם נחום לב, ובמוסף הרב שאול בורז'יקובסקי, ואילו ביום השני של ראש השנה הם מחליפים את התפילות. הסדר זה נקבע משום שבעלי התפילה הקבועים - הרב חיים משה קנופף והרב משה שינפלד - חלשים מכדי לגשת לעמוד, והאדמו"ר הורה שלא לעשות 'חזקה' על מקומם. בעלי התפילה גם חולקים בתפילת מעריב, כשבלילה הראשון ניגש הרב בורז'יקובסקי ובלילה השני הרב לב, שמשמש גם כבעל קורא בימים הנוראים בביהמ"ד גור.

לקראת החג הפיקו בגור אלבום של שירי החג, רובם שירים עתיקים המושרים בגור כבר שנים רבות, למעט לחן חדש על 'קדיש' של המלחין ר' מנחם אירנשטיין ולחן חדש על 'היום תאמצנו' מאת המלחין ר' צבי גולדקנופף. כבעל תוקע משמש כבר שנים רבות מקורבו של האדמו"ר ומי שהיה משב"ק של אביו ה'לב שמחה' זצ"ל, הרב יצחק (איצ'ה) רוזמרין. כבעל מקריא משמש שנים ארוכות הגאון רבי ישראל דוד רוסט, אב"ד ורב חסידי גור בחיפה.

סאטמר: בסאטמאר הימים הנוראים מתחלקים בין וויליאמסבורג לקרית יואל - בעוד בראש השנה נמצא האדמו"ר בוויליאמסבורג ושולח את בנו הרה"צ רבי מנחם מנדל טייטלבוים לקרית יואל, ביום כיפור האדמו"ר עצמו מגיע לקרית יואל ובנו שב למקום מגוריו בוויליאמסבורג.

בראש השנה: מעריב ליל א' ואמירת פסוקי דזמרה הרב אברהם וואלף שיינבלג, שחרית הרב אלטר טייטלבוים ר"מ בישיבה, תקיעת שופר האדמו"ר מקריא לרב לייבוש טייטלבוים, ולמוסף ניגש האדמו"ר עצמו. בליל ב' דראש השנה בתפילת מעריב ניגש האדמו"ר, לפסוקי דזמרה הרב בן ציון לאוב, לתפילת שחרית הרב אלעזר מענדל פילאפ ר"מ בישיבה, ולתפילת מוסף שוב ניגש האדמו"ר. האדמו"ר גם מוסר דרשה לפני כל נדרי וממשיך במעריב של יום כיפור. את שיר הייחוד אומרים בני וחתני האדמו"ר, לתפילת שחרית ניגש הרב חיים יוסף וורצברגר אב"ד הוניאד, בעל קורא ומוסף - האדמו"ר, מנחה הרב זלמן לייב פילאפ, ובתפילת נעילה - שוב האדמו"ר. התפילות הם בנוסח סאטמאר הידוע, בו התפללו האדמורי"ם לבית סיגוט - סאטמר לדורותיהם.

ויז'ניץ: נוסח התפילה הוא עתיק - מימי אבי שושלת קאסוב ויז'ניץ האדמו"ר רבי יעקב קאפיל חסיד, שהיה בעל תפילה אצל הבעש"ט הקדוש. בכל הדורות היו אדמו"רי בית ויזנ'יץ ניגשים בראש השנה וביום כיפור במעריב, 'המלך' ובמוסף, וכן שימשו כבעלי תוקעים בתקיעות הראשונות.

בתקיעות בשמונה עשרה תוקע הגאון רבי מנחם ארנסטר ראש ישיבת ויז'ניץ, בשחרית ביום הראשון ניגש רבי מנחם ארנסטר וביום השני בנו הגדול של האדמו"ר - הרה"צ רבי חיים מאיר הגר אב"ד ויזנ'יץ בורו פארק. למנחה ניגש הרב ישראל ארנסטר משגיח בישיבת ויז'ניץ והרב חיים מאיר ארנסטר אב"ד ויז'ניץ מנצסט'ר. בשחרית ביום כיפור ניגש הרב ברוך שטרנבוך ומנחה מתפלל הרב יעקב שמשון ארנסטר. אנקדוטה מעניינת מסופרת בויז'ניץ על הרה"ח רבי שלמה זלמן מוזס ז"ל, מזכיר ה'מועצת' שהיה מקורב לרב מבריסק והיה הולך אליו בימי החול המועד, באחד הפעמים שורר את השיר 'עוד יזכר לנו אהבת איתן' המפורסם, ולשאלת הרב מבריסק 'מאיפה הניגון?' פנה ל'אמרי חיים' זצ"ל לברר, והאדמו"ר השיבו כי הניגון מקובל עוד מה'אהבת שלום'. כשענה זאת לרב מבריסק, אמר לו האחרון: "אנחנו עוד חשבנו שזה מגיע מהבעש"ט".

סאטמר מהרי"י: הבעל תפילה בליל א' דראש השנה - האדמו"ר. בשחרית בשני הימים ניגש הדיין הגאון רבי ישראל חיים מנשה פרידמן, ראב"ד סאטמאר. לתפילת מוסף בב' הימים ניגש האדמו"ר, במעריב ליל ב' מתחלף בכל שנה חזן אחר. את התקיעות דמעומד תוקע האדמו"ר, ואילו את התקיעות דמיושב מבצע הרב יוסף טייטלבוים. ביום כיפור: כל נדרי - האדמו"ר, שחרית - הגאון רבי ישראל חיים מנשה פרידמן, מוסף - האדמו"ר, מנחה כל שנה חזן אחר, ולתפילת נעילה שוב ניגש האדמו"ר.

בעלזא: בראש השנה בתפילת מעריב ניגש האדמו"ר לפני העמוד בשני הימים, בלילה הראשון עולה האדמו"ר לארון הקודש ומאחל לכל החסידים לשנה טובה והם עוברים מבלי לתת יד. בבוקר לפסוקי דזמרה ניגש הבעל מנגן ר' ירמיה דמן, לתפילת שחרית ניגש המשפיע הישיש רבי דוד מאיר וייס, האדמו"ר גם קורא בתורה, ומשמש כבעל תוקע בתקיעות דמיושב. תקיעות דמועמד תוקע הדיין הגאון רבי חיים דוד שובקס, לתפילת מוסף ניגש האדמו"ר בשני הימים, לתפילת מנחה ביום הראשון ניגש המשב"ק הרה"ח רבי יצחק לנדא, וביום השני האדמו"ר או בנו הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח. ביום כיפור האדמו"ר ניגש לכל נדרי ומעריב. לשיר היחוד ניגש ר' ירמיה דמן, באנעים זמירות וקרבנות בשחרית ניגש האדמו"ר, ומהודו ופסוקי דזמרה ניגש הדיין הגאון רבי ברוך וינד, לשחרית ניגש הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח - החל מהשנה שעברה - במקום המשפיע הגרד"מ וייס, לתפילות מוסף ונעילה האדמו"ר, ולמנחה ניגש הגאון רבי שלום דירנפלד, ראש ישיבת 'תורה ואמונה'.

איפה יש מניין ילדים?

צאנז: לפסוקי דזמרה ביום הראשון ניגש הגאון רבי חיים יעקב שוורץ, דיין קרית צאנז ורב בית החולים לניאדו. ביום השני ניגש הרה"צ רבי אברהם הלברשטאם, בן האדמו"ר. לשחרית ביום הראשון ניגש רבי יחזקאל שרגא ברוך הלברשטאם, וביום ב' ראש הישיבות הגרימ"ד הלברשטאם. מוסף ובעל תוקע - האדמו"ר, המקריא הוא ראש ישיבת צאנז הגרא"ש שמרלר.

באיאן: כבכל חסידויות רוז'ין, האדמו"ר מתפלל את כל התפילות בחדר הסמוך לבית המדרש, ויוצא רק לברכת כהנים ולפני קריאת התורה. החזנים הם הרב עקיבא ברילנט והרב שמאול פריזנד, הבעל תוקע הוא הרב שלום ברוך פריזנד, הבעל מקריא הוא הרב צבי שרייבר. בסוף תפילת נעילה, לקראת ברכת כהנים - יוצא הרבי מהחדר עד לסיום התפילה, והקהל אומר 'לשנה הבאה' ובמשך כמה דקות מוחא כף ושר.

סערט ויז'ניץ: תפילת מעריב ליל א' דר"ה ו'המלך' - האדמו"ר, שחרית - הרה"צ רבי ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד סערט ויז'ניץ, האדמו"ר משמש כ'מקריא' וכחזן במוסף בשני הימים. במעריב ליל ב' דר"ה ניגש בנו של האדמו"ר - הרה"צ רבי יעקב הגר אב"ד סערט ויז'ניץ, שניגש גם למחרת ב'המלך'. בשחרית ניגש האדמו"ר משאץ ויז'ניץ.

באבוב הרמ"ד: ראש השנה יום א': למעריב ולפסוקי דזמרה ניגש האדמו"ר, לשחרית הרב יעקב חיים ריינהאלד, לתקיעת שופר ומוסף האדמו"ר. יום ב': למעריב הרב לייבוש דוד טייטלבוים, לפסוקי דזמרה הרב פסח מיללער אב"ד חמעלניק, לשחרית הרב אברהם קנאבלאך, ולמוסף האב"ד הגר"י רובין. ביום כיפור: כל נדרי ומעריב האדמו"ר, לפסוקי דזמרה הרב אשר זעליג גולדמן, לשחרית הרב צבי אריה ריינהאלד, למוסף הגר"י רובין, למנחה הרב נפתלי זאפרין ולנעילה האדמו"ר.

נדבורנה: בתפילת מעריב ניגשים אחיו של האדמו"ר בשני הימים - הרה"צ רבי אהרן דוד והרה"צ רבי שמואל שמעלקא רוזנבוים. ב'המלך' ניגש ראש המתיבתא הרה"צ רבי ישראל רוזנבוים, ולתפילת מוסף ניגש האדמו"ר בשני הימים ואף משמש כבעל תוקע. תפקיד המקריא מתחלק בין הגאון רבי שלום אהרן אשכנזי ראש הישיבה לבין הרה"צ רבי זלמן שפירא בנו של האדמו"ר מנאראל. באמירת הפיוט 'ונתנה תוקף' מריצים אותו במהירות עד לאמירת ה'כתר' בקדושה, משום שזה גזר הדין ולא מתעכבים על הפיוט. רגע השיא בנדבורנה הוא פתיחת ארון הקודש.

לעלוב: בראש השנה: לתפילת המעריב בלילה הראשון ולשחרית בשני הימים - האדמו"ר, למוסף בשני הימים - הרה"ח משולם זושא וינשטוק. כמו כן קיים מנין נוסף לילדים וגם שם יש בעלי תפילה קבועים, לתפילת שחרית ניגש הסופר הרב יאיר וינשטוק, למוסף הרב אליעזר גולדשטיין. ביום כיפור: כעיקרון האדמו"ר מתפלל את כל התפילות בשל היארצייט של אביו האדמו"ר רבי שמעון זצ"ל שנפטר בליל יום הכיפורים - מלבד מוסף אז ניגש בעל התפילה הוותיק הרה"ח משולם זושא וינשטוק. ללעלוב יש נוסח תפילה יחודי שהתקין וחיבר האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה (המכונה ר' דוד'ל), והעובר בדקדקנות מזה חמש דורות.

איזה אדמו"ר הלחין 12 ניגונים?

אלכסנדר: לתפילת שחרית בשני הימים ניגש הרב יהודה מקובר - שמשמש כבעל תפילה אצל שלשה דורות של אדמו"רים בחסידות, לתפילת מוסף בשני הימים ניגש הגאון רבי יוסף צבי רכניצר ר"מ בישיבת נדבורנה בב"ב נוסח התפילה הוא כפי שהיה בפולין אצל האדמו"ר הזקן רבי יחיאל מאלכסנדר ואצל האדמו"ר בעל ה'ישמח ישראל'. בסליחות לי"ג מידות ניגש איש החינוך הרב מרדכי אפרים כהן, ביום כיפור ל'כל נדרי' ניגש הרה"צ רבי יחיאל יהודה משה דנציגר בן האדמו"ר ולנעילה ניגש הבן הגדול הרה"צ רבי אליעזר יצחק דנציגר.

מודז'יץ: ראש השנה: במעריב ליל א' - האדמו"ר, ובליל ב' הרב איצ'ה ליפא פישביין, לפסוקי דזמרה בשני הימים - ראש הישיבה הגאון רבי שמואל מאיר רטייזר, לשחרית ומוסף בשני הימים - האדמו"ר. הבעל תוקע הוא הרב יחיאל שנקר, והבעל מקריא הרב אהרן טאוב. למנחה יום א' ניגש הרה"ח ר' עזריאל לרנר, וליום ב' - הרב אהרן טאוב. ביום כיפור ניגש לכל התפילות האדמו"ר, חוץ ממנחה שמתפלל הרב שמואל פניגשטיין ופסוקי דזמרה כמו בר"ה. האדמו"ר מלחין לראש השנה כ-12 ניגונים המושרים בתפילות על ידי המקהלה בראשות הרה"ח ר' עזריאל לרנר.

פרמישלאן: האדמו"ר משמש כבעל תפילה, בעל קורא ובעל תוקע, מלבד מנחה ביום הכיפורים. כבעל מקריא משמשים בניו וחתניו. האדמו"ר גם עורך ׳מי שברך' לכל העולים בקריאת התורה - בעליה בה הוא מכובד, ומזכיר את כל בני משפחתו המורחבת ומשפחות מחותניו, וכך גם ב'יזכור'. הגרח״א הורונצ׳יק, שהיה חתנו של האדמו"ר רבי משה מרדכי מלעלוב זצ"ל, היה משמש כבעל תפילה במנחה של יום כיפור עד שנפטר - ומאז הרה"ח מאיר אייזנבאך ניגש לעמוד. התפילה מתחילה בשעה 7:00 ורק לאחר שמונה עשרה בלחש של מוסף בשעה 4-5 אחר הצהריים, הרבי מזדרז בתפילה להספיק סעודת היום לפני השקיעה. על אף שאצל אביו הספיקו גם לומר תשליך.

פיטסבורג: לתפילת שחרית ניגש בנו בכורו של האדמו"ר הרה"צ רבי משולם לייפער, לתפילת מוסף ניגש האדמו"ר ולתפילת מנחה ניגש הרה"ח רבי יהושע אליעזר הופמן. את בעלי התפילה מלווה מקהלת חסידי פיטסבורג.

במנין הגדול ב'קלויז' של חסידי ברסלב באומן - במנין המרכזי במנחה ערב ראש השנה ניגש הרה"ח רבי שמעון שפירא מגבאי ברסלב במאה שערים, למעריב ביום הראשון ניגש הרה"ח רבי משה ביננשטוק, ביום השני - הרה"ח רבי שרגא לוי, לשחרית ביום ראשון - הרה"ח יוסי צוקר המשמש גם כבעל תוקע, לשחרית ביום השני - משפיע ברסלב הרה"ח רבי אברהם יצחק כרמל. למוסף ביום הראשון - הרה"ח רבי משה ביננשטוק וביום השני הרה"ח רבי אפרים קעניג, אחיו של הגאון רבי אלעזר קעניג רבם של חסידי ברסלב בצפת.

בעולם הישיבות:

ישיבת חברון גבעת מרדכי: הישיבה עם הנוסח המיתולגי שטבע בה המגיד מישרים הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל בתפילותיו. לשחרית ניגש המשגיח הגאון רבי שלמה פלאי, בתפילת מוסף ניגש הגאון רבי ירחמיאל טוקר מראשי ישיבת 'אור ברוך' - הניגש גם לתפילת מעריב. סדר זהה גם ביום כיפור. רגע השיא הוא אמירת הפיוט 'ויאתיו כל לעבדך', כאשר התלמידים מספרים כי עם הסיום של החזן 'ויתנו לך כתר מלוכה' - רועדים קירות הישיבה.

ישיבת פוניבז' בראשות הגרי"ג אדלשטיין: לפני העמוד ניגש בעל התפילה הוותיק והמיתולוגי הגאון רבי צבי אייזנשטיין משנת תשי"ח, כאשר הרב משה פורטמן ז"ל משמש ביום הראשון, והלחין והטמיע רבים מהניגונים הישיבתיים של ימים נוראים. לאחר פטירתו ניגש לשני הימים בתפילת מוסף ולמעריב בליל א' דראש השנה. ביום השני ניגש הגאון רבי ברוך דב בן שלום, הניגש גם לשחרית ביום הראשון, לתפילת שחרית ביום השני ניגש הגאון רבי מרדכי שמואל אדלשטיין. בעל התוקע בישיבה מאז השנה השנייה להיווסדה - למעלה מ-70 שנה - הוא ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, זאת לאחר שהחזו"א אמר להרב מפוניבז' שמי ששומע ממנו 'ברי לו שיצא' עמיתו ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי משמש כ'מקריא', תפקיד שמילא גם אביו הגר"ד פוברסקי זצ"ל. ביום כיפור מצטרפים עוד מאות מבוגרי הישיבה ומספר המתפללים הוא כ-1,500. הגר"צ אייזנשטיין ניגש לכל נדרי, מוסף ונעילה. הגר"ש אייזנשטיין הוא בעל הקורא.

ישיבת פוניבז' בראשות הגר"ש מרקוביץ: החזנים הם הרב מאיר זאב קרלינסקי – שניגש למוסף ביום ראשון ולתפילת 'נעילה', הרב יעקב משה דוד אברמסקי – ניגש לתפילות שחרית, הרב צבי מילצקי הניגש למוסף מוסף ביום כיפור, וכן הרב אברהם אליהו רוט, והמשגיח הגרא"ז גרוסברד שניגשים לתפילת מעריב. בעל התוקע בישיבה הוא - הרב יהודה לייב רוזנטל.

ישיבת עטרת ישראל: החזנים המרכזיים הם הגאון רבי יהושע קנל והגאון רבי אהרון וינר המשמשים כרמי"ם בישיבה וחתניו של ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי, הגר"י קנל משמש כחזן במוסף והגר"א וינר משמש כחזן בשחרית, והם מתחלקים גם בתפילות מעריב של שני הימים. כל מי שמתפלל ב'עטרת' בימים נוראים לא יכול לעזוב את התפילה אחרי שנישא. לתפילת 'כל נדרי' ביום כיפור ניגש ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי. הניגש גם לתפילת 'נעילה', כבעל תוקע משמש הגאון רבי אריה לייב שפירא משגיח ישיבת פוניבז' לצעירים.

ישיבת סלבודקא: לתפילת מעריב בכל השנים היה ניגש הגאון רבי עמרם זקס זצ"ל, והשנה יגש חתנו הגאון רבי יצחק גפן המשמש כר"מ בישיבה קטנה. לתפילת שחרית ניגש ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש, לתפילת מוסף ניגש הגאון רבי שלמה אדלשטיין המשמש כחזן מזה שלושים שנה, בסלבודקא התפילה היא ללא ניגונים. המקריא הוא ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדא, הבעל תוקע הוא הגר"ש אדלשטיין. בסלבודקא ההפסקה קודם התקיעות היא לפני קריאת התורה, כמנהג הסבא מסלבודקא שאמר שלא לתת לספרי תורה להמתין עד שיחזרו מהקידוש.

ישיבת תפרח: במעריב ניגש הרב שעיה קרלינסקי ששימש בעבר כחזן בישיבת חברון, ניגש גם למוסף בשני הימים, ומתפלל כנוסח לומז'ה - שמקורו בטלז. לתפילת שחרית ניגש הרב דניאל ליהמן, במנחה ניגש הרב יעקב פריימן - כשהתפילה מתחלקת לשניים: יש את התפילה של הישיבה בשעה 5 ויש גם מיד אחרי מוסף בשעה 3 ובה משמש בעל תפילה הגאון רבי ברוך גריינמן שהוא גם הבעל תוקע של 'תפרח', ביום כיפור ניגש למנחה הגאון רבי אליהו אליעזר יעקובזון, רבו של המושב.

ישיבת ארחות תורה: למעריב ליל א' ניגש הגר"י קלרמן מראשי הישיבה, לשחרית יום א' הגר"ש שטיינמן ר"י קהילות יעקב, למוסף יום א' הגר"י קלרמן מראשי הישיבה, למעריב יום ב' הגר"א דיקמן מרבני הישיבה, לשחרית יום ב' המגיד רבי ישראל מאיר שושן, למוסף יום ב' הגר"ש אייזנשטין, בנו של הגר"צ אייזנשטיין, החזן המיתולוגי של פוניבז'.

ישיבת 'כנסת יצחק' חדרה: הנוסח הוא של ישיבת פוניבז', החזנים בישיבה משמשים בכל התפילות בתחלופה - בוגר הישיבה הרב אריה לייב כהן והרב יחיאל שושן מירושלים.

ישיבת כנסת הגדולה במודיעין עילית: בתפילת מעריב ומוסף בשני הימים ניגש הגאון רבי אברהם קאהן משגיח בישיבת סלבודקא, לתפילת שחרית ניגש הרב יצחק זאב זקס בנו של ראש הישיבה הגאון רבי הלל זקס. נוסח הישיבה הוא נוסח המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל.

ישיבת מיר ברכפלד: בליל א' של ראש השנה ניגש לפני התיבה הרב יוסף פינקל, בתפילת שחרית ניגש הגאון רבי אליהו גודלבסקי. הבעל תוקע הוא הגאון רבי דוד וינגרטן מרבני הישיבה, והמקריא הוא הגאון רבי צבי פרצוביץ. לתפילת מוסף ניגש הרב יוסף פינקל, המתפלל בנוסח פוניבז' ומוסיף ניגונים משלו. לתפילת מנחה ניגש הגאון רבי פנחס זליבנסקי, לתפילת מעריב ביום השני ניגש הגאון רבי אברהם יצחק ברזל, בתפילת שחרית ביום השני ניגש הרב חיים זאב פינקל, בנו של ראש הישיבה הגאון רבי אריה פינקל, המתפלל בנוסח שהנהיג אביו המבוסס על נוסח פוניבז' בשינויים קלים, לתפילת מנחה ניגש הגאון רבי אהרן וייס, מראשי הישיבה.

ישיבת באר יעקב: התפילות בישיבה הם כנוסח ניגוניו של ראש הישיבה הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל, שהותיר אחריו ניגונים שהפכו לנכסי צאן ברזל בישיבה. כבעל תפילה משמש בנו ראש הישיבה הגאון רבי דוד יצחק שפירא, הניגש לתפילת מעריב ביום הראשון ולתפילת מוסף למחרת. בלילה השני ניגש לתפילת מעריב הרב ישראל מאיר ארזי, משגיח בישיבה הניגש גם לתפילת שחרית למחרת. לתפילת מוסף ביום השני ניגש הגאון רבי שלום דב שמעון חתנו של הגרמ"ש זצ"ל.

ישיבת גרודנא באשדוד: מתפללים בנוסח פוניבז'. במעריב הראשון ככל הנראה לא יוכל השנה ראש הישיבה הגרד"צ קרלינשטיין לגשת. לתפילת שחרית בשני הימים ניגש הגאון רבי דב פריזל, ר"מ בישיבת גרודנא לצעירים - הניגש גם לתפילת מעריב ביום השני, במוסף ניגש בשני הימים הרב אבינועם אנסבכר, מרבני הכולל של הישיבה, ביום כיפור מתפלל הרב פריזל את שחרית, לנעילה ניגש הרב אנסבכר ולתפילת מוסף הרב שטרנפלד.

ישיבת 'אמרי צבי' במודיעין עילית: החזן בישיבה הוא הגאון רבי לוי יצחק שושן הניגש ביום אחד בתפילת שחרית ומעריב ובשני לתפילת מוסף. ביום השני ניגש למעריב הרב אברהם יוחנן פרוינד, בנו ראש הישיבה הגרא"ד פרוינד. חזן נוסף בישיבה הוא הרב משה במברגר, שניגש לשחרית ומוסף, המנין בישיבה הוא הגדול בקרית ספר עם למעלה מ-500 מתפללים ביום כיפור, יחד עם אברכי הכולל. התפילה היא בעיקר בנוסח פוניבז'.

ישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה בירושלים: ניגשים לפני התיבה חברי מועצת חכמי התורה ראש הישיבה הגאון רבי שלום כהן והגאון רבי שמעון בעדני. במליצה אמר פעם הגר"ש כהן להגר"ש בעדני כי ראשי תיבות של שמעון - שחרית מנחה ערבית ונעילה - שזה שייך לרב בעדני. הגר"ש כהן ניגש לתפילת מוסף ולסדר העבודה ביום הכיפורים.

ישיבת רבינו חיים עוזר בבני ברק: הגאון רבי משה רובין ניגש בשני הימים של ראש השנה ומתפלל כנוסח של רבי שלום שבזרון זצ"ל. גם בנותיו של הרב שבדרון המתגוררות בבני ברק מגיעות להתפלל בישיבה כדי להיזכר בקולו של אביהם. בעל תפילה נוסף בישיבה הוא הרב דינקל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!