הרמת כוסית: ברקת וליאון התחרו על ליבו של הירושלמי

התחרות בין שני המועמדים לראשות עיריית ירושלים, ניר ברקת ומשה ליאון, הפכה אתמול לפומבית, כאשר כל צד ניסה להפגין את כוחו באירוע 'הרמת כוסית' לרגל השנה החדשה. למרבה ההפתעה ערכו המועמדים את הטקסים באותו יום, מה שהוביל מיד להשוואה בין שני האירועים - ברקת במסעדת חוצות היוצר, ליאון במלון קראון פלאז'ה.

וכצפוי, הקרב התקשורתי לא איחר לפרוץ.

מאחר ואף אחד מהצדדים לא ממש התפאר בחרדים שיאיישו את הכיסאות, הרי שעיקר הקרב ניטש סביב מפלגת הליכוד, או אם תרצו, הליכוד-ביתנו.

ברקת, מצידו, נופף ב-400 הליכודניקים שהגיעו להביע תמיכתם בו, ובראשם סגנו, קובי כחלון, אח של (וירושלים יש שיאמרו, משה כחלון הוא אח של). אלא מה? הוא לא הצליח להביא 'כוכבים' בדמות שרים ו/או ח"כים. גם ראש הממשלה ורעייתו, שהוזמנו ואף תומכים בליבם במועמדותו של ברקת, לא הגיעו. ולא רק מטעמי בטחון שדה ו/או איום סורי ו/או איראני.

לא קל לו לנתניהו בימים אלו בנושא הירושלמי. מחד, אין זה סוד כי ברקת הוא חביבם של בני הזוג מהבית ברחוב בלפור. מאידך, נתניהו לא יכול להרשות לעצמו לצאת חזיתית נגד המרכיב המרכזי של מפלגתו, ח"כ אביגדור ליברמן, המריץ את משה ליאון ועובד עבורו שעות נוספות.

מה שקרה בפועל הוא שהתמיכה הליכודניקית נצפתה דווקא באירוע של משה ליאון. אז אמנם לא היו שם בכירים של ממש כדוגמת השרים משה יעלון, גדעון סער וגלעד ארדן, גם לא הבכירים הירושלמים שבהם דוגמת רובי ריבלין או החברים לשעבר דן מרידור ובני בגין. ובכל זאת נצפתה באירוע נציגות ליכודית בדמות השר יובל שטייניץ וסגן השר זאב אלקין.

אנשי ברקת יאמרו: הזמנתם את כל המי-ומי בצמרת הליכוד וקיבלתם רק שניים (מבלי להתייחס לישראל ביתנו. עליהם בהמשך), מאידך, יאמרו אנשי ליאון, אליכם הגיעו פעילים בלבד, רגל של שר לא דרכה באירוע שלכם.

באשר לחברי ישראל ביתנו אין ספק כי הקרב הוכרע בטרם החל. אל האירוע של משה ליאון הגיע הפטרון אביגדור ליברמן, שאף נשא נאום מרשים, ועמו שרי המפלגה, חברי הכנסת ושאר מיני פעילים שהוזמנו והתייצבו לקול קורא של מנהיגם.

איזו חסידות תערוק אל מחנה ברקת?

אלא שהקרב הזה מתגמד מול הקרב האמיתי אותו מנהלים שני הצדדים מתחת לאור הזרקורים – הקרב על הקול החרדי.

בעוד התמיכה החרדית מונחת, לכאורה, בכיסו של ליאון, והיא זו שעתידה להכריע את המערכה, במטה ברקת עושים הכול כדי לנגוס בה.

חסידויות קטנות כגדולות מנסות לסגור לעצמן דיל עצמאי, מתחת לאפם של 'דגל התורה' את שלומי אמונים. הדיל המפתה משכנע ש"אתם תצאו מלכים", ולא מן הנמנע הוא כי תהיה לבסוף חסידות, כזו או אחרת, שתעלה על הגל.

אם זה יקרה, ניר ברקת יכול לדלג על יום הבחירות ולהישאר על כסאו באופן אוטומטי לחמש השנים הבאות.

השאלה הגדולה היא האם תהיה חסידות כלשהי שתאזור אומץ לעשות את המהלך אותו עשתה לפני חמש שנים חסידות גור - עשתה והצטערה על כך רבות.

שלא יהיה לאיש ספק. משא ומתן מתנהל עם כמה וכמה חסידויות. והמילה האחרונה במשא ומתן הזה, בהחלט עוד לא נאמרה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!