סבו של נתניהו ויתר על מעמדו כמשפיע כדי לעלות לארץ

"מועטים מאוד הם בני האדם מסוגו, שהיו עממיים כל־כך, נועדים לרבים כל־כך ונשואים על לשון רבים לתהילה ולהערצה במדה כזו. היה מוכן להיות רץ כצבי וקל כנשר, להיות עובד בעד תקומתה של תורה בתור תורת חיים, במערכי התחיה והבניין. רבות בזה היו מחשבותיו, אדירים היו הגיוניו... והכל אצלו מחובר לקודש ופתוח לקודש".

במילים חמות ונרגשות אלו הספיד הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי של ארץ ישראל, את הרב נתן מיליקובסקי. היה זה באחד מלילות אדר הקרים והגשומים. תושבי ירושלים היו מכונסים בבתיהם, צופים מבעד לחלונות בגשם הזלעפות. "גשם, ברד ושיטפונות בכל רחבי הארץ. קלקול כבישים, ניתוק קווי טלפון וטלגרף, הפסקה בתנועת הרכבות והמכוניות", כך דיווח עיתון ה"דאר היום" על הסופה הזו.

נתן מיליקובסקי: צילום ויקיפדיה

אך הסופה שהתחוללה בירושלים באותו היום, ה-4 בפברואר 1935, לא מנעה מקהל רב להתאסף בהר הזיתים, כדי לחלוק כבוד אחרון לרב נתן מיליקובסקי. לילה לפני כן החזיר הרב את נשמתו לבורא בבית החולים "ביקור חולים", והוא בן 55 שנים בלבד.

רבים ספדו לו וציינו את תרומתו הגדולה לציונות. הם סיפרו על לבו היהודי החם ועל מידותיו הטובות. בעיתון "הירדן" הרוויזיוניסטי נכתב כי הרב מילקובסקי היה: "אחת מן הדמויות האצילות והשופעות עממיוּת, מן הדגולות שבמחנה הציוני".

הרב נתן מיליקובסקי נולד בבלארוס, בשטחי תחום המושב, בשנת 1879, והיה נצר לגאון מוילנה. הוא גדל למשפחה יהודית שומרת תורה מצוות, ובנערותו נשלח לישיבת וולז'ין בה הוסמך לרבנות בגיל שמונה־עשרה. בהמשך הוכתר כרבה הראשי של רובנו.

עוד מגיל צעיר התגלה כישרונו הרטורי יוצא-הדופן. דיבורו השוטף, הבהיר והמשכנע, ותנועות ידיו החדות, הפכו את נאומיו ושיחותיו לאירועים שאלפים נוהרים אליהם. רבים רצו לשמוע שוב ושוב את מוצא פיו, ולימים כתב לו מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי: "לא רבו אצלנו נואמים כמוך!", בעוד העיתונות הגדירה אותו כ"טריבון עממי גאון שמזכיר בנאומיו את הומרוס".

הרב מיליקובסקי הבין את הפוטנציאל האדיר הטמון במילותיו ובכוחו הרטורי, ובמאמר ב"הארץ" משנת 1935 הוא מצוטט באומרו: "רק בכוחן של מילים נאות נפלו אימפריות אדירות, התמוטטו מבצרים, נתגשמו התוכניות הנועזות ביותר, נאספו מיליונים. אין כוח נעלה ואדיר יותר מן המלה היפה!".

כבר בצעירותו רתם הרב מיליקובסקי את כשרונו הרטורי לקידום הרעיון הציוני, בו התאהב. הוא העריץ את הרצל ועסק רבות בהפצת הציונות ברחבי העולם היהודי. עם העלאת תוכנית אוגנדה, לפיה תוקם המדינה היהודית בשטחי אוגנדה באפריקה, ותמיכת הרצל בה, התנתק הרב מיליקובסקי מחוגי הציונות ההרצליאנית והתחבר לזאב ז'בוטינסקי, מנהיג הרוויזיוניסטים. קשריו של הרב מיליקובסקי עם ז'בוטינסקי היו משמעותיים. השניים החליפו ביניהם מכתבים ואף נפגשו. במכתביו כינה ז'בוטינסקי את הרב מיליקובסקי: "ידידי הוותיק".

בשנת 1910 נולד בנם הבכור של נתן ושרה מיליקובסקי - ושמו נקרא בן‏-ציון. לימים הפך להיסטוריון, איש התנועה הרוויזיוניסטית ואביהם של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו וגיבור ישראל יוני נתניהו. בני הזוג מיליקובסקי חינכו את עשרת ילדיהם לציונות, לקדושת השפה העברית ולרעיון חזרת העם היהודי לארצו.

ברוח זו עלתה המשפחה ביוני 1920 ארצה. בכך ויתר הרב מיליקובסקי במידה מסוימת על מעמדו כרב משפיע, וכאחד מגדולי המטיפים הציוניים בפולין.
את מסעם בארץ החלו ביפו, וסיימו בצפת, שם התיישבו לבסוף. לאחר שנתיים קיבל הרב מיליקובסקי תפקיד ההולם את כשרונו הגדול: מנהל המגבית של קק"ל באירופה. בשלב זה אולץ הרב מיליקובסקי (שבינתיים עיברת את שם משפחתו ל'נתניהו') לנדוד ברחבי העולם, ולהתרים קהילות יהודיות שונות בעזרת נאומיו המרשימים. לפי אחד הדיווחים בעיתונות היהודית בארה"ב, נשא הרב מיליקובסקי לא פחות מ-700 נאומים בכ-270 ימים בלבד.

בשנת 1929 חזר הרב מיליקובסקי ארצה. כעבור ארבע שנים נרצח ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, חיים ארלוזורוב. הרצח זעזע את אמות הסיפים ביישוב העברי, ובמהרה הואשמו ברצח אנשי התנועה הרוויזיוניסטית: אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט. נפשו של הרב מיליקובסקי לא שקטה מהאשמה החמורה שהוטחה בשניים. הוא רתם את כל כוחו למאבק בהאשמת השווא. הוא שיכנע את הרב הראשי – הרב קוק, לעמוד בראשות ועד שיגן על הנאשמים. פרשת ארלוזרוב הכאיבה לרב מיליקובסקי והסעירה אותו, וגרמה לו לרגעי ייאוש ואכזבה רבים. עד היום לא ברור מי רצח את ארלוזורוב, אך שמם של סטבסקי ורוזנבלט נוקה לחלוטין מן ההאשמות.

קברו של הרב נתן מיליקובסקי: צילום אתר הר הזיתים

בשנת 1935 נפטר הרב מיליקובסקי בטרם עת והוא בן 56 בלבד. לאחר מותו בכו רבים על חייו הקצרים שנקטעו בעודו בעצם כוחו הציבורי, ועל כך שהיה לו עוד רבות לתרום למפעל הציוני ולארץ ישראל. נכדו של רב נתן מיליקובסקי, ראש ממשלת ישראל לשעבר בנימין נתניהו, התייחס לדמותו של סבו בנאומיו הרבים וטען כי מחשבתו הציונית הייתה מקור השפעה רב עבורו. נראה שאת כשרונו הרטורי יוצא הדופן ירש בנימין נתניהו מסבו אותו ציטט בנאומיו כמה וכמה פעמים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!