מדריכי טיולים בצ'רנוביל עזרו בחשאי לעקוב אחר הפלישה הרוסית

רכזת מדריכת הטיולים בצ'רנוביל, קתרינה אסלמובה, צפתה בכוחות רוסים נכנסים לעיר וצילמה אותם ללא ידיעתם. "זה היה מבלבל וזה היה מפחיד", אמרה ל'וושינגטון פוסט'. "זה היה שונה ממה שהרשויות אמרו". גם ירוסלב ימליאננקו היה בשער לצ'רנוביל, המקום של האסון הגרעיני החמור בעולם. הוא צפה בטנקים רוסיים מגיעים ליד דוכן הטיולים של החברה שלו, 'צ'רנוביל טור' (Chernobyl Tour) כשהם נוסעים דרומה לכיוון הבירה.

לחברת הטיולים הייתה מצלמה קטנה המופעלת על ידי סוללה שהייתה מונחת ליד המחסום לתוך האזור שאליו היה לימליאננקו ואסלמובה גישה מרחוק. זה היה שם כדי לפקח על הדוכן שלהם. אבל ביום הפלישה המצלמה סיפקה מידע על תנועת החיילים של רוסיה דרך בלארוס ומעבר לצ'רנוביל, כאשר מוסקבה החלה את הניסיון שלה לכבוש את קייב.

"הדבר הראשון שהרוסים עשו כשעברו את המחסום של צ'רנוביל היה להוריד את הדגל האוקראיני ולכבות את כל המצלמות", אמרה אסלמובה. אבל הם פספסו את המצלמה הקטנה בדוכן, שהמשיכה לצלם. עובדי חברת הטיולים החלו לספור את מספר וסוג הרכבים הצבאיים, מאה, חמש מאות וכו'. ימליאננקו אמר שהוא העביר את המידע הזה לאנשי קשר בסוכנות הצבא והמודיעין של אוקראינה.

מדריכי הטיולים מקייב יצרו קשר גם עם רשת העובדים של החברה בכפרים בסביבת צ'רנוביל שהיו תחת כיבוש רוסי. תוך יום, חברת הסיור של צ'רנוביל הפכה למעין רשת אוקראינית של מודיעים שעוקבים אחר תנועות חיילים רוסים. עובדיה היו חלק ממשהו שהפך למפתח לחוסן של אוקראינה: הרצון של אנשים רגילים לקחת את ההגנה על האומה שלהם לידיים.

החברה פרסמה את הסיוע שלהם לצבא האוקראיני ואת הדיווחים על חיילים רוסים שחצו מבלארוס, רק כשכל העובדים יצאו מכלל סכנה שמישהו יעלה על זהותם. לפני המלחמה, חברת הטיולים לקח את המבקרים ל"אזור ההדרה", אזור של 1,000 קילומטרים רבועים שבו הזיהום הרדיואקטיבי הוא הגבוה ביותר, המבקרים יכולים לראות את אתר הכור, את העיר שהסובייטים בנו כדי לשכן עובדים.

במהלך 25 ​​ימי הכיבוש הרוסי של מפעל צ'רנוביל נהרגו תשעה עובדים וחמישה נחטפו. הרוסים גנבו גם מאות מחשבים, מדים נגד קרינה, ציוד כיבוי אש ותוכנות שאין להן תחליף.

חברת 'צ'רנוביל טורס' מסרה כי היא אינה יכולה לספק פרטים מסוימים על עבודתה של הקבוצה בגלל אופיה הרגיש. כמו כן, הם אמרו, הם מחקו כמעט את כל התקשורת בשבועות הראשונים של המלחמה כדי להגן על מקורות, במיוחד במקרה שכוחות רוסים יכבשו את קייב.

במשך כמה שבועות כעשרה עובדים, יחד עם בני משפחה ושכנים פטריוטים, רשמו בסתר את המספר, המיקום והכיוון של כלי רכב ואספקה ​​צבאית רוסית, בסיכון חמור, תושבי הכפר הלכו לשדות וליערות בחיפוש אחר קליטה סלולרית כדי לשלוח את הדיווחים שלהם לקייב.

ימליאננקו, שהצטרף גם לכוחות ההגנה הטריטוריאליים של אוקראינה, פתח במה שהוא כינה "מבצע מידע מיוחד". הוא ניסה להפחיד את הרוסים שיעזבו את צ'רנוביל בכך שסיפר לתקשורת שחיילים שישנים בתעלות או בזזו פריטים מכפרים באזור נחשפים לרמות קרינה מסוכנות.

"למען האמת, זאת הייתה הגזמה ענקית", אמר ימליאננקו, "המטרה הייתה לגרום לרוסים לחשוב שכולם הולכים למות". ימליאננקו גדל על רקע הפחדים מצ'רנוביל, משפחתו פונתה לקייב זמן קצר לאחר הדליפה ב-1986. "צ'רנוביל היא לא רק מקום של טרגדיה", אמר ימליאננקו. "זה גם מקום הניצחון שלנו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!