"הקשר שלנו אבוד": הזוג שחשב שהכל נגמר

"אני מרגיש שאיבדתי את זה…." אמר צביקה

"מה הכוונה?" שאלתי

"אני מרגיש שהקשר שלנו הלך למקום אבוד, שהוא באיזה מקום מת.

אלינור, האהבה שלי אלייך מתה." פנה לאלינור בכאב

"צביקה, זו קביעה מאוד מלחיצה, צריך להביא לפה צוות רפואי שיקבע אם היא מתה או לא, לא כדאי שתסיק מסקנות כל כך מהר" עניתי לו בחיוך

"הנה, בבקשה. את הצוות הרפואי, את לא חושבת? אם אני כבר לא מרגיש כלום ואין לי שום מוטיבציה לעשות כלום ביחד, את לא חושבת שזה אבוד?" שאל

"יש לי שאלה אליך. למה בעצם התחתנת עם אלינור? מעניין אותי מאוד לדעת, מה היה כל כך מיוחד באלינור שהתחתנת דווקא איתה? הרי היית יכול להתחתן עם הרבה בנות אחרות ובכל זאת בחרת דווקא אותה." שאלתי אותו

"לפני שהכרתי אותה, הרגשתי מאוד בודד" התחיל להסביר

"באמת? היית מוקף בלי סוף אנשים, משפחה גדולה, כל הזמן מוקף באנשים…הדבר האחרון שהייתי יכולה לחשוב על זה שהרגשת בודד…." התפרצה אלינור לדבריו

"אלינור. לא כל קשר מצליח להוציא בן אדם מתוך הבדידות שלו, יכול להיות לבן אדם אלף חברים, מוקף כל הזמן באנשים והוא בכל זאת ירגיש נורא בודד"

"למה?" שאלה בסקרנות

"כי הבדידות קשורה לתחושת איכפתיות אמיתית.

על מנת לצאת מתחושת הבדידות הזאת, זה לא מספיק שאני ארגיש שיש סביבי אנשים, אני חייבת להרגיש שלמישהו באמת איכפת ממני, שאני והצרכים שלי באמת חשובים לו.

זה מה שמוציא אותי מתחושת הבדידות.

תביני אלינור, מה שקרה לצביקה, זה שהוא הרגיש שהאנשים סביבו לא משדרים לו איכפתיות אמיתית או לחילופין שבאמת לא היה מספיק איכפת להם".

"אמת" אמר צביקה

"ומכל מה שצביקה סיפר בעבר והוא חוזר עכשיו שוב לאותו מקום, הוא מרגיש שלא מספיק איכפת לך ממנו, הוא מרגיש חסר גדול ממך. חסר בהתעניינות שלך בו" השבתי לאלינור

"כן, אבל אני ממזמן הרמתי ידיים ממנו, הוא בכלל לא משקיע בי, לא מעניק לי, לא דואג לי.

רק מעניין אותו קבוצת רוכבי האופניים שלו שהולכים ועושים מסלולים ברחבי העולם ולפעמים הוא נזכר גם שיש לו בית עם אשה וילדים….." התגוננה מיד

"צודקת, בגלל שהוא הרגיש שאת לא מספקת לו את מה שהוא צריך, את אותה תחושת האיכפתיות שכל כך חשובה לו, אז אוטומטית הלב שלו לא נפתח אליך"

"איך הייתי אמורה להבין את זה? הוא מעולם לא אמר לי?" שאלה

"הוא ניסה לשדר לך את החסר שלו"

"איך?"

"מה שאני הולכת להגיד עכשיו הוא קשה וגם כואב!

בגלל שהוא הרגיש שלא איכפת לך ממנו, האופן שבו הוא הפגין לך את זה היה על ידי זה שהוא פשוט הראה לך שהוא מסתדר לבד"

"איך בדיוק?" שאלה

"כל מיני דרכים מגוונות.

אחת הדרכים הבולטות שהעלת כאן הרבה פעמים וגם יצרה בינכם הרבה חיכוכים זה שהוא אימץ את קבוצת רוכבי האופניים שלו, כל זה, על מנת להראות לך שהנה, הוא לא צריך אותך, הוא יכול להסתדר בלעדיך.

הוא פיתח עולם משלו שגם היה הבריחה שלו וממילא הוא הראה לך שהוא לא זקוק לך, שהוא מסתדר טוב בלעדיך וזה גרם לפרדוקס מאוד בעייתי בקשר"

"איזה פרדוקס?" שאלה

"הוא עשה את ההפגנה הזו בצורה תת מודעית, התחיל להצטרף לקבוצת רוכבים, יצא למסעות…על מנת שתביני שאת לא נותנת לו את מה שהוא זקוק לו, שהוא זקוק לאיכפתיות והוא לא מרגיש שבאמת איכפת לך.

אז הוא עשה את ההפגנה הקשה הזו וקיווה שבעקבות ההפגנה תביני ותקלטי למה הוא זקוק, שיהיה לך איכפת ממנו.

באופן פרדוקסלי, מה שאת קלטת שהוא לא צריך אותך. יש לו עולם משלו של רכיבת אופניים והוא לא צריך אותך. את אפילו לא קלטת שמדובר בהפגנה"

איך אני אמורה להבין שהוא עושה פה הפגנה? חשבתי שהוא באמת מסתדר בלעדי ולא צריך אותי"

"מה זה בעצם גרם לך?" שאלתי אותה

"מה?"

"להתרחק" עניתי

"אבל היינו בטיפול זוגי ושמנו את כל הדברים על השולחן.

הרי סיפרתי לו שהדבר שהכי מפריע לי אצלו זה כל הקבוצת רכיבה שלו וההתעסקות המוגזמת הזו שם…"
 אמרה

"גם אני אמרתי לך שאני מרגיש בודד בקשר וזה לא הוביל לשום מקום" הגיב צביקה מייד

"צביקה. בשלב הזה שהיא כבר מבינה מצויין מה אתה צריך ממנה, היא לא יכולה לתת לך את זה.

היא מרגישה שאתה מנסה לסחוט ממנה איכפתיות ואז אוטומטית היא מרגישה שהיא לא מסוגלת לתת לך את האיכפתיות הזאת.

כשהגעתם לשלב ששמתם כבר את כל הדברים על השולחן, אז זה בכלל לקח לה את כל המסוגלות לתת לך את זה כי היא הרגישה שאתה מאיים לבלוע אותה, לחנוק אותה"

היא הרגישה מחנק.

היא הרגישה שהצורך שלך באיכפתיות כאילו חונק אותה ומשתלט עליה.

היא הרגישה שאתה רוצה את כל כולה ודורש ממנה שכל הזמן היא תראה לך איכפתיות ותחשוב עליך…זה מאוד מאיים וגדול עליה.

"לא הבנתי, את מאשימה אותי בזה שלא התעניינתי בו כל השנים האלה? אולי הייתי עסוקה עם גידול הילדים? אולי היו לי עוד דברים על הראש???" התפרצה בכעס

"חס וחלילה, אני לא מאשימה אותך. זה בכלל לא תלוי אם חוסר ההתעניינות שלך היה מוצדק או לא, זה פשוט היה האינטרס של צביקה בתוך הקשר והוא לא קיבל את האינטרס שלו וזה גרם לו לא להצליח לספק את האינטרסים שלך וככה נוצר הבוץ הזה שהגעתם אליו אחרי כל השנים האלה"

"אני הרמתי ידיים, היינו כבר אצל כל כך הרבה מטפלים.

מה לא אמרו לנו?

שאני ארכב פחות, שאני אהיה יותר בבית, שנעשה יותר דברים ביחד, שאדבר אליה בצורה מסויימת….לא הפסיקו לנסות להנדס אותי. נמאס לי, אני רוצה להיות אני וזהו…." התלונן צביקה

"תקשיבו, הדרך לפתור את המשבר הזה שנקלעתם אליו, הוא לא על ידי ניסיון לפתור בעיה בעיה כמו שציינת, אלא רק על ידי עלייה למימד חדש בקשר.

אנחנו רוצים לרומם את הזוגיות שלכם למימד חדש שבו הקשיים האלה כבר לא יהיו קיימים.

צביקה, כל נסיונות ההפגנה שעשית לקבל מאלינור את היחס המיוחד שאתה זקוק לו, רק העצים את התהום והפער שנוצר בינכם"

"אני מרגיש חוסר אונים"

"למה?" שאלתי

"מה כבר אני יכול לעשות? אם אני בא ומבקש ממנה להתעניין בי, אומר לה שזה חשוב לי שארגיש שאיכפת לה ממני והיא לא עושה את זה, זו תחושת חוסר אונים גדולה מאוד, אני תלוי בה לגמרי." אמר בייאוש

"יותר מזה, לא רק שאתה לא מצליח לגרום לה לתת לך את מה שאתה צריך, אלא כל הנסיונות שעשית רק גרמו למצב להיות הפוך, אז יש סיבה מוצדקת לסיבה שאתה בחוסר אונים, המצב הוא בלתי אפשרי ופה נמצא הפתרון!!!

אם אתה בחוסר אונים, אתה צריך עכשיו לחשוב איך חוסר האונים שלך יכול להביא אותך להפתח למקום בנפש שלא הכרת עד היום, שלא ידעת על קיומו.

הסיבה שהביאה אותך להרגיש חוסר אונים, זו אלינור שלא מספקת לך את הצורך שלך.

אבל יש סיבה לסיבה

יש את מסובב הסיבות"

"ומה בדיוק מסובב הסיבות רצה?" שאל

"הוא רצה שתהיה בחוסר אונים"

"למה?" שאל בהתרעמות

"כי חוסר האונים פותח אותך למימד חדש בנפש" הסברתי

"איזה מימד?" שאל בסקרנות

"חוסר האונים פותח אותך - לחפש.

לחפש צורה חדשה של זוגיות"

"כאילו בעקבות זה אני אמור לחפש זוגיות אחרת? זה פותח אותי בעצם לפרק ב?" שאל

"חס וחלילה, זה פותח אותך לחפש אפיון חדש של הזוגיות.

אבל בשביל זה אתה חייב לבודד לגמרי את כל הרגשות הקשים שאתה מרגיש מהסיבה שבגללה אתה מרגיש את זה, אתה חייב לנתק את אלינור מהסיבה שבגללה אתה מרגיש את הקושי והכאב הזה…."

"אבל זה נוראי להיות בכזה חוסר אונים" השיב

"צביקה, חוסר אונים היא תחושה טובה.

זו לא תחושה שצריך לברוח ממנה. אדם שלא מרגיש חוסר אונים לעולם לא ינסה לחפש משהו חדש. לא יחפש פתרון למצוקה שלו.

בוא רגע נבודד את תחושת הבדידות שאתה מרגיש בעקבות זה שלאלינור לא איכפת ממך יותר….

מי אמר שהתפקיד שלה להוציא אותך מהבדידות?

אדרבא, אתה צריך לנסות בתוכך להחליט שאם אתה רוצה לא להרגיש בודד, אז אתה צריך לחפש קשר עם אלינור. אתה לא צריך להיות בעמדה שעל ידי זה שאם יהיה לה איכפת ממך תקבל הרבה תחושה של קשר ואז תצא מתוך תחושת הבדידות.

זה הפוך לגמרי" הסברתי

"אבל אם אני מרגיש בדידות, זה אומר שאני צריך קשר" השיב

"נכון מאוד, אז קדימה! קום ותחליט שאתה הולך ליצור קשר עם אלינור.

תתחיל להתעניין בה, לחשוב עליה.

ממילא, אם אתה הולך לחפש את הקשר עם אלינור, היא תרגיש שאתה לא רוצה ממנה כלום ופשוט איכפת לך ממנה.

היא תרגיש שאתה לא מנסה לסחוט ממנה דבר.

זה יחזיר לה את התחושה של היכולת להעניק לך את כל האיכפתיות שאתה זקוק לה.

כל זה מתחיל משינוי תפיסה, שינוי תודעתי.

הפתרון של הבדידות שלך לא נמצא אצל בן הזוג אלא אצלך.

אם אתה מרגיש בדידות, אז אתה צריך לקום ולחפש את הקשר.

הטור נכתב בהשראת הקורס של הרב אליהו לוי:

בברכה והצלחה,

חנה דיין

MA טיפול זוגי ופרטני

מתמחה בליווי לצמיחה מתוך משבר

ברוח הפסיכולוגיה היהודית

קליניקה פרטית בנס ציונה

ליצירת קשר ומאמרים נוספים לחצו כאן>>> 

טלפון: 054-4480705

מייל: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!