זוגיות מושלמת: המבוגר נכנס לחנות לקנות כרטיס ברכה לעצמו

אישה בשם לואיזה לנור מקיני (Louisa Lenore Mckinney) נכנסה לחנות מוצרי כתיבה ומתנות בשם dollar tree בפלורידה, והייתה עדה למחזה הבא: אדם מבוגר ביקש עזרה מאחת המוכרות.

"במה אני יכולה לעזור לך?" שאלה המוכרת.

"אני צריך עזרה, לבחור כרטיס ברכה ליום הולדת", הוא ענה.

"עבור מי הכרטיס?" היא שאלה.

"עבורי", הוא ענה, "אם אני אתעורר מחר בבוקר, אני אהיה בן 85. אשתי רצתה לקנות לי משהו ליום ההולדת, אבל היא לא מרגישה טוב, ולא יכולה לצאת מהבית. רציתי שהיא תדע שקניתי עבורה כרטיס ברכה". כאן הוא המשיך לספר למוכרת כיצד הם הכירו כזוג צעיר, גידלו יחד ילדים, ואיך היא תמיד הייתה שם לצדו, ברגעים הטובים יותר והטובים פחות.

פה, לגברת שהתבוננה מהצד היו דמעות. "זה היה נשמע כמו סיפור זוגיות מהספרים", היא אמרה, "בפרט לנו, הדורות הצעירים יותר, שכל הזמן נאבקים, ופעמים אף מתלבטים אם בכלל להישאר ביחד או לא..."

הפרשה מתחילה: "והיה עקב תשמעון...". חז"ל מגלים שבכל פעם שכתוב בתנ"ך "ויהי", זהו לשון צער, כמו "ויהי בימי אחשוורוש". וכשכתוב "והיה", זהו לשון שמחה, לדוגמא - "והיה ביום ההוא יתקע בשופר..." (מדרש רבה פרשת שמיני).

מובא בספרי החסידות, שאם אדם רוצה להיות בשמחה - "והיה" - הוא צריך לשים לב לדברים הקטנים שהאדם דש בעקביו (פרשתנו, פרשת עקב - מלשון דברים קטנים שאדם דש בעקביו).

אהבה, זוגיות, חברויות - לא נמדדות בדברים גדולים, במבצעים חד פעמיים, גרנדיוזיים, אלא אולי הרבה יותר בדברים הקטנים, היום יומיים. אותם דברים שלא היינו שומעים עליהם בחדשות... הבה נלמד להבחין בדברים הקטנים שאנשים עושים עבורנו, נכיר טובה עליהם, ויהי רצון שגם אנו נשתדל להביא שמחה לאחרים בדברים קטנים - מילה טובה, עזרה בבית, מתנת הפתעה או אולי כרטיס ברכה.

אנשים גדולים נמדדים בדברים הקטנים. 

שבת שלום.

שלכם, יצחק פנגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!