הנתונים מציגים: הישראלים נוטשים את גז הבישול
מנתונים שמציג מינהל הדלק והגז עולה כי חלה מגמת ירידה הדרגתית בצריכת גפ"מ. בעוד שבשנת 2017 עמדה צריכת הגפ"מ במשק הישראלי על 634 אלפי טון, בשנת 2021 היא עמדה על 559 אלפי טון בלבד
מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה פרסם את המגמות העיקריות בצריכת הגפ"מ בישראל. גפ"מ (גז פחממני מעובה), המכונה גם "גז בישול", הינו אחד ממוצרי האנרגיה המרכזיים במשק הישראלי ומשמש בעיקר לצרכי בישול והסקה.
מנתונים שמציג מינהל הדלק והגז עולה כי חלה מגמת ירידה הדרגתית בצריכת גפ"מ. בעוד שבשנת 2017 עמדה צריכת הגפ"מ במשק הישראלי על 634 אלפי טון, בשנת 2021 היא עמדה על 559 אלפי טון בלבד.
במינהל מציינים כי ירידה זו של כ-6% בצריכת הגפ"מ הינה בעקבות מעבר לקוחות תעשייתיים לשימוש בגז טבעי, ומעבר הדרגתי של לקוחות ביתיים לבישול בכיריים חשמליות או באינדוקציה תוך חיסכון בעלויותיהם. תהליך זה הינו במסגרת המגמה הכללית להפחתת השימוש באנרגיות שאינן מבוססות נפט ומוצריו, וכחלק ממדיניות משרד האנרגיה בשנים האחרונות. כמו כן, מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, הקים צוות בין-משרדי אשר תפקידו לבחון דרכים לצמצום השימוש בגפ"מ ולהציג מקורות אנרגיה אלטרנטיביים נקיים ויעילים יותר למסחר, לתעשייה ולמגזר הביתי, וזאת בהתאם להחלטת ממשלה 1231 לעניין מפרץ חיפה. צוות זה צפוי לגבש את מסקנותיו בחודשים הקרובים.
מהנתונים עולה כי בכל חודש נצרכים בממוצע כ-46 אלפי טון גפ"מ, מתוכם כ- 12 אלפי טון לטובת השימוש במגזר הביתי. עוד עולה כי כיום ישנם 59 ספקי גפ"מ מורשים, בעוד שבשנת 2017 עמד מספרם על 39 בלבד. העלייה במספר הספקים, שעומדת על כ-51%, הינה בעקבות צעדיו של משרד האנרגיה לקידום תחרות במשק הגפ"מ ועידוד הצרכנים להשוות מחירים בין הספקים השונים. בשנים האחרונות ננקטו פעולות רבות ואף הועלו על ידי המשרד מספר קמפיינים, שנועדו להביא לידיעת הציבור כי כל צרכן רשאי לרכוש גז מספק הגז המורשה אשר מציע לו את השירות והמחיר הטובים ביותר.
בנוסף עולה מהנתונים כי צריכת הגפ"מ במגזר הביתי בשנת 2021 הייתה הגבוהה ביותר, ועמדה על כ-28%. המגזר השני הוא הרשות הפלסטינית שהצריכה בו עמדה על כ-25%. לאחריהם עמדו המגזר המסחרי עם צריכה של כ-21% והמגזר התעשייתי עם צריכה של כ-20%. המגזרים עם צריכת הגפ"מ הנמוכה ביותר ניצבים בפער ניכר והם המגזר האוטומטיבי (4%)- גפ"מ לכלי רכב, אשר צריכת מוצר בו מתבססת אך ורק על פערי מיסוי, והמגזר החקלאי (2%).
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות