דרמה בשוק החלב: פיקוח על גבינה ושמנת • ניצחון לאיציק אלרוב?

דרמה בשוק החלב: לראשונה מאז פרוץ חרם הקוטג', הממשלה נוקטת בצעד מעשי ומתערבת במחירי מוצרי החלב.

המפקח על המחירים במשרד החקלאות, אורי צוק בר, החליט להכניס לפיקוחמחירים את הגבינה הלבנה 5% ואת השמנת המתוקה 38%.

ההחלטה הגיעה בעקבות קבלת ממצאים של רואה חשבון חיצוני, שמצא כי הרווחים של תשלובת החלב של תנובה על שני המוצרים הללו "חריגים ובלתי סבירים".

החלטתו של צוק בר תיכנס לתוקף בכפוף לשימוע ציבורי ולחתימת שר החקלאות, יאיר שמיר, ושר האוצר, יאיר לפיד.

במשרד החקלאות מעריכים כי הכנסת המוצרים לפיקוח מחירים תביא להוזלתם בשיעור של 20% לפחות.
בבדיקת הרווחיות נמצא כי בגבינה לבנה ובשמנת מתוקה מדובר בקטגוריות ריכוזיות ביותר.

תנובה מחזיקה במחצית מכר הגבינות הלבנות, ויחד עם שטראוס וטרה הן חולשות על 90% מהמכירות.
בקטגוריית השמנת המתוקה, תנובה מחזיקה בנתח כספי של כ-70%.

בעקבות הממצאים התכנסה ועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר וקבעה כי יש לשקול להכניס מוצרים אלה תחת פיקוח מחירים מלא, ולהפחית כאמור את מחירם בשיעור ניכר.

בבדיקת הרווחיות נמצא גם כי שוק הקוטג' ריכוזי גם כן, אך כבר אינו ברווחיות בלתי סבירה כפי שהיה בעבר. משרדי החקלאות והאוצר ממשיכים לעקוב באופן צמוד אחר הקוטג', ולא מן הנמנע כי בעתיד יוחזר גם הוא לפיקוח מחיר אם רווחיותו תהא בלתי סבירה.

לדברי צוק בר, "כאשר השוק מתנהג ברמת רווחיות סבירה, הממשלה לא מתערבת. לא מן הנמנע כי נתערב במוצרים נוספים, במידת הצורך. גם בגבינות קשות פרוסות ארוזות נמצאו רמות רווחיות גבוהות, אך בשלב זה הן לא מוחזרות לפיקוח, לאור העובדה כי המוצר העיקרי, גבינה צהובה במשקל, שמהווה מוצר עוגן, כן מפוקח. כאמור, במידת הצורך נחזיר גם זאת לפיקוח מחיר.

הקוטג' הינו דוגמה למוצר בו המחלבות נקטו יוזמה עצמית ולמעשה הפעילו על עצמן פיקוח עצמי בלחץ הצרכנים. על כן איננו מתערבים בו בשלב זה".

זו אינה השורה הקשה היחידה עבור תנובה, שכן בעקבות שימוע ציבורי שערך משרד החקלאות לפני מספר חודשים, שוקלת ועדת המחירים להחריג את תנובה, המהווה מונופול בשוק החלב, ולקיים פיקוח על מספר מוצרים נוספים של תנובה בלבד, ובהם אשל 4.5% בגביע 200 מ"ל, גיל 3% בגביע 200 מ"ל, גבינה חצי קשה "עמק" ושמנת מתוקה - וזאת במסגרת צו ייחודי לתנובה.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר, מסר: "משק תחרותי הוא משק בריא, ומשרד החקלאות פועל להבטחת זמינות מזון טרי ובמחיר סביר, לצד סטנדרטי תברואה גבוהים ביותר. לצד חיזוק התיישבות, משרד החקלאות ימשיך לפעול להפחתת יוקר המחיה במשק באמצעות הגברת התחרות. בכל מוצר משמעותי בו אין תחרות מספקת, המשרד יפעל על מנת להבטיח רמת מחירים הגיונית לציבור הרחב".

עוד החליטה ועדת המחירים של משרדי החקלאות והאוצר כי הרווחיות של מוצרים המצויים כיום תחת פיקוח מחירים אינה חריגה, ולאור שינויים שחלו בעלויות הייצור של חלב ומוצריו, הוועדה מציעה לעדכן את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח בפחות מחצי אחוז - ב- 0.4%.
"פיקוח לבדו אינו התשובה"

איציק אלרוב, ממובילי המאבק ביוקר המחיה ומייסד תנועת "הצרכנים", מסר בתגובה: "עד היום הפיקוח על המחירים לא הוכיח את עצמו במניעת עושק הצרכנים. אל למשרד החקלאות להיות שאנן ולחשוב שתאגידי המזון הגדולים לא יחפשו (וימצאו) דרכים שונות ומשונות בכדי להגדיל את רווחיהם על חשבון ארנקי הצרכנים, תוך ניצול ברגל גסה את חוסר התחרות בשוק זה.

"עידוד יצרנים קטנים ופתיחת השוק לתחרות אמיתית הם המנגנונים האמיתיים והיחידים שיורידו את המחירים לטווח הארוך. בינתיים, עד שהרפורמה האמיצה וההכרחית שהציבור מצפה לה תצא אל הפועל, אין ברירה אלא להכניס מוצרים לפיקוח בכדי להקל במעט את המעמסה הכלכלית המוטלת על כתפיו של הצרכן הישראלי".

אייל עופר, דובר תנועת "ישראל יקרה לנו", מסר בתגובה: "בעיית מחירי המזון במדינה לא תמצא פתרון על-ידי הכנסת עוד שני מוצרים לפיקוח. רמת כלל מחירי המזון במדינה גבוהה בעשרות אחוזים מממדינות שאנו רוצים להידמות אליהם. כל ישראלי החוזר מחו"ל עם חשבונית מסופרמרקט במערב אירופה יודע שניתן לקנות סל מזון מלא בחצי המחיר מאשר בישראל.

"פיקוח לבדו אינו התשובה לבעיה המבנית של מונופולים ושוק בלתי תחרותי בעליל. רק פיצולם של המונופולים בתחומי ייצור ושיווק המזון יביא פתרון לבעיה. במקום מיקוד במוצר זה או אחר - עדיף היה שאת מאמצי הפיקוח הייתה המדינה מפנה למוצרים תשתיתיים ומביאה להוזלת רוחבית של עלויות במחירי המים, החשמל והגז הטבעי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!