כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024
המומחה מסביר

ההורמונים האחראים לעליה במשקל; כך תגיעו לאיזון

כולם תמיד תולים את העלייה במשקל בדיאטה לא מתאימה או בתוכנית פעילות גופנית לא מספקת או חסרה, אבל למעשה, לעתים קרובות ניתן למצוא את האשם לפחות חלקית בסטטוס ההורמונלי של הורמונים מסוימים

ההורמונים האחראים לעליה במשקל; כך תגיעו לאיזון
תזונה מחזקת צילום: יח"צ

האם ידעתם שקשה יותר לאבד שומן עיקש ולרדת במשקל אם ההורמונים שלכם לא מאוזנים? לכן זה רעיון מצוין לבדוק קודם את ההורמונים, אבל אילו הם? בסקירה זו נתמקד בחמישה הורמונים משמעותיים הקשורים במשק המשקל.

1. אחת הבלוטות, שבוודאי מוכרת לכולם היא בלוטת התריס. בלוטת התריס מייצרת שלושה הורמונים: T3, T4 וקלציטונין. יחד, הם מווסתים את חילוף החומרים, השינה, קצב הלב, הגדילה והתפתחות המוח, בין פונקציות אחרות.

לפעמים בלוטת התריס אינה מייצרת את הכמויות הנכונות של ההורמונים הללו, וזה יכול להוביל להיפותירואידיזם, או תת פעילות של בלוטת התריס.
מצב זה לרוב מאופיין בעצירות, עייפות, דיכאון, קצב לב איטי ותסמינים אחרים. עצם התנהלות הגוף במערכות שונות במעין תת פעילות המתאפיינת גם בירידה בקצב חילוף החומרים משפיעה גם על משק המשקל ומובילה לעלייה במשקל.

2. אינסולין. אינסולין מופרש על ידי הלבלב, שעוזר לשאת ולהכניס את הגלוקוז, הסוכר, מקור הדלק הראשי שלנו לתוך תאי הגוף. הגלוקוז יכול לשמש כאנרגיה או להיות מאוחסן במאגרי אנרגיה לשימוש מאוחר יותר בתוך תאי השרירים או תאי שומן.

צריכת יתר של מזונות מעובדים ופירות העשירים בסוכר, אלכוהול, ממתיקים מלאכותיים, נשנושים מיותרים ומזונות לא בריאים עלולים להוביל לתנגודת לאינסולין, שבה התאים למעשה לא מגיבים מספיק לאינסולין, ומשאירים את הגלוקוז לזרום במחזור הדם, מצב בעייתי שלעצמו. תנגודת לאינסולין היא השלב המקדים בדרך לעלייה במשקל ולסוכרת מסוג 2.


ד"ר ציון שלוסברג

3.קורטיזול. קורטיזול הוא הורמון סטרואידי המיוצר על ידי בלוטות יותרת הכליה ומופרש במצבים שונים הוא משמעותי במשק הסוכר ומופרש בייתר בעיקר כאשר אנו נמצאים במתח, מדוכאים, חרדים, כועסים או פצועים פיזית. לקורטיזול תפקיד חשוב במשק האנרגיה, ומשקל הגוף. הפרשה לא תקינה, מוגברת של קורטיזול, לרוב כתוצאה ממתח כרוני עלולה להוביל לעלייה במשקל, במנגנונים שונים.

חשוב רגע להסביר את מערכת יחסי הגומלין שבין סוכר, אינסולין וקורטיזול. כאשר אנו אוכלים, כפועל יוצא מעיכול המזון, בעיקר הפחמימות, הסוכר עולה. במקביל רמת האינסולין עולה על מנת להכניס את הסוכר לתאים ואת הסוכר העודף לאחסן בשרירים. יותר מדי פחמימות במזון מעודדת תגובת אינסולין קיצונית שמורידה במהירות את הסוכר, זה גורר הפעלה של האדרנלים, והפרשה של הקורטיזול, שתפקידו בין השאר להעלות בחזרה את רמות הסוכר שצנחו.

חוסר איזון של ההורמונים הללו והתנדנדות קיצונית מעין זו של רמות הסוכר, האינסולין והקורטיזול עלולות להוביל לתנגודת לאינסולין, שקיעת שומן מוגברת באיברים הפנימיים, שגשוש של תאי שומן, מה שעלול להוביל לעלייה במשקל.

4. לפטין - הורמון השובע. לפטין הוא הורמון המיוצר בעיקר על ידי רקמת שומן לבנה. לפני גילוי הלפטין, רקמת השומן נתפסה כמאגר אגירת אנרגיה ותו לא. מאז שהתגלה כי תאי שומן מייצרים הורמונים כמו לפטין, השומן הפך לאיבר אנדוקריני כמו השחלות, בלוטת התריס, הלבלב המשפיעים על שאר הגוף במיוחד על המוח. מחקרים מצביעים על כך שלפטין לא רק ממלא תפקיד חשוב בתגובת הגוף למחסור במזון, אלא גם מעורב במגוון רחב של פונקציות פיזיולוגיות.

כאשר הגוף בריא ב-100%, לפטין מאותת למוח שאתם שבעים ועליכם להפסיק לאכול. אך כאשר אנו אוכלים יותר מדי מזונות עשירים בסוכר או מזונות מעובדים, עודף הסוכרים הופך לשומן, והוא מאוחסן בכבד, בבטן ובאזורים אחרים בגוף. מה שהתגלה הוא שתאי שומן יכולים גם להפריש לפטין, ובכך להציף את המערכת בלפטין וליצור מצב שבו מתפתחת תנגודת לרגישות הגוף ללפטין, מצב הדומה לתנגודת לאינסולין אלא שהפעם מדובר בתנגודת ללפטין, מצב זה עלול לגרום למוח להתעלם מהאות להפסיק לאכול, וזה כמובן יוצר מעגל קסמים שמוביל לעלייה במשקל.

5. גרלין - הורמון הרעב. גרלין הוא בעצם ההורמון ההופכי ללפטין. זהו הורמון הרעב, הוא זה ששולח מסר לבלוטת יותרת המוח שהבטן שלכם ריקה וזקוקה לאוכל. תפקידו העיקרי של הגרלין הוא להגביר את התיאבון ולהגביר את אחסון השומן. גרלין מופרש בעיקר מהקיבה, כמו גם מהמעי הדק, ופעילותו גם בלבלב ובמוח.

בדרך כלל, רמות הגרלין הן הגבוהות ביותר לפני האכילה והנמוכות ביותר לאחר ארוחה. מאוד מעניין שמחקרים מצביעים על כך שלאנשים עם השמנת יתר יש דווקא רמות גרלין נמוכות אך רגישים יותר להשפעותיו ורגישות זו עלולה להוביל לאכילת יתר. חשוב לדעת שרמות הגרלין יכולות לעלות גם כאשר אתם בדיאטה קפדנית או בצום.

עד כאן תיארנו את מעורבותם של חמישה הורמונים משמעותיים הקשורים בעלייה במשקל, בחלק הבא נסקור את החמישה הנוספים. ועד אז רפואה שלמה.

ד"ר שלוסברג, הוא מומחה ברפואת משפחה (2009) ובמינהל רפואי (2015), בעל תואר שני במינהל מערכות בריאות (MHA). חבר סגל המחלקה לרפואת משפחה, מורה מצטיין באוניברסיטת ת"א. שימש במגוון תפקידים ניהוליים בקופות החולים ובתפקידי ניהול בכירים נוספים בחטיבת הרפואה במשרד הבריאות. גישתו הרפואית מבוססת על התפיסה הכוללנית, בה מתרכז הטיפול באדם ובשורש הבעיה.

'רפואה שלמה', אשל אברהם 8 בני ברק. www.dr-schlossberg.com

הורמון תזונה נכונה שומן

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}