אימו של עידו אביגל: "לא יכולה לקחת עוד סיכונים"

שנה עברה מאז שנהרג הילד עידו אביגל בן ה-5 מפגיעת רסיס בביתו שבשדרות, ואימו שני מספרת על התחושות במהלך מבצע 'עלות השחר' ועל ההחלטה לעזוב את העיר שדרות.

המשפחה עברה לכפר אחים לאחר מות בנם, אבל הם לא עזבו רחוק מספיק בשביל מבצע צבאי רחב היקף. במהלך המבצע האחרון היא שהתה בהרצליה, שם לא נשמעו האזעקות אך הלחץ, כפי שהיא מעידה, עדיין קיים.

"מבחינתי כל עוד אני בטווח ה-40 קילומטר, אני עדיין לא בטוחה, אמרה שני בראיון ל'חדשות 12'. "הצפנתי, אני בבית של משפחה כשאני יודעת שיש כאן ממ"ד במרתף. מבחינתי זה הרבה יותר בטוח. אני סיימתי את מכסת הסטטיסטיקה שלי. היא נגמרה לי, אני לא יכולה לקחת עוד סיכונים". 

למרות המרחק, היא עדיין מרגישה דרוכה: "עדיין כשעובר מטוס - הדריכות או אפילו התמי 4 מורתח, זה משהו שאני חושבת, שחוץ מתושבי העוטף אף אחד לא יבין. מה אני אומרת עכשיו, אבל כשהתמי 4 מורתח, ההתחלה שלו - זו בדיוק היציאה של כיפת ברזל". 

"ראיתי את האנשים שלא רגילים לזה, שהולכים בחופשיות באזור המרכז. אני פה אבל הראש שלי שם. מבחינתי אני לא יכולה להסתובב פה בחופשיות. חברה שלי אמרה לי: 'בואי תקפצי לשתות קפה' - אמרתי לה שאני לא יוצאת מהבית", הוסיפה.

מהבית המארח בהרצלייה היא ניסתה לעזור מרחוק באמצעות הרשתות החברתיות לכל מי שנמצא בעוטף. "אתמול קראתי תגובה שהיה לי קשה לקרוא אותה", היא שיתפה. "מישהו אמר שמאז המקרה שלנו הוא לא רואה צורך להיכנס לממ"ד כי גם שם לא בטוח. היה לי מאוד קשה כי דווקא בגלל המקרה של עידו הייתי רוצה שאנשים יותר יישמרו".

היא מסכמת לגבי המבצע, "חשבתי על זה שאנחנו בלי אבדות בנפש. מאוד חששתי שפתאום לא תהיה הפסקת אש. חשבתי שאם אנחנו ממשיכים, הסטטיסטיקה כבר לא כל כך יכולה להיות לטובתנו, מאוד פחדתי. נפש אחת זה קרע כל כך גדול מהלב של ההורים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!