"אברך שרוצה לצאת מהכולל צריך לזה סנהדרין מיוחד"

האדמו"ר מצאנז עושה בימים אלו בביקורים בערי השדה אצל חסידיו, ומברך אותם ב'ברכת השנים'.

בעת ביקורו בביתר עלית, הגיעו רבני העיר לברך ולהתברך לקראת השנה החדשה. ביניהם הגיע האדמו"ר מנדבורנה-ביתר. בתחילת השיחה שהתקיימה בין האדמו"רים, התנצל האדמו"ר מצאנז כי הוא אורח בעיר ואין לו במה לכבד את אורחו. ענה לו האדמו"ר מנדבורנה: "כל העולם הוא דירת עראי..."

"אכן צריך לזכור זאת תמיד, זהו המעלה בזה שנוסעים ממקום למקום, להזכיר לעצמנו שאנו בעולם הזה כעוברי אורח בלבד", נענה האדמו"ר מצאנז.

במהלך השיחה, עברו האדמו"רים לשוחח בנושא הפרנסה בימינו ואם ניתן לעבוד את ה' כשדאגות אלו מכרסמות בליבו של האדם, וכך גם האם מותר לזנוח את הכולל לצורך עבודה.

האדמו"ר מצאנז: "אבי זצ"ל היה אומר, שאף שאמרו שנסיון העושר גדול מנסיון העוני, הרי זה אמור רק לימים הקדמונים, אבל בזמננו ברור שנסיון העוני גדול יותר. אחר כך אמרו לו שגם הרה"ק מבעלזא אמר כן, ושמח מאד שכיוון לדבריו, ואמר שבוודאי גם בשמים פוסקים כן. אכן מלפנים אלו שזכו לעשירות, הרבה מאד מהם ירדו הם או בניהם מדרך הישרה, ואילו כיום רואים עשירים מופלגים שהם תומכי תורה ולומדי תורה, ואילו כשיש נסיון עוני נעשה הראש מבולבל ואין ישוב הדעת בשביל לעסוק בתורה ולעבוד את ה'".

כאן הציג האדמו"ר מנדבורנה ביתר שאלה מרתקת: "בזמננו יש שאלה אצל אברכים מה עדיף, אם לשבת בכולל ולחשוב על לצאת החוצה, או להיות בחוץ ולעבוד ולחשוב על כך שרוצים ללמוד".

השאלה לא נותרה ללא מענה מיידי של האדמו"ר מצאנז: "לדאבוננו, אלו שפרנסתם דחוקה קשה להם לצמצם מוחם ללמוד תורה. אבל כיום כל אברך שרוצה לצאת מהכולל צריך לזה סנהדרין מיוחד, כי זה דיני נפשות ממש". ואף האדמו"ר מנדבורנה חיזק את דבריו: "לא רק לגבי האברך בעצמו אלא יש לזה השפעה על כל הבית".

האדמו"ר מצאנז המשיך: "יש לנו להתחזק בדברי רשב"י שאמר חס ושלום שתשתכח תורה מישראל. מי שיש לו זכיה ימשיך ליתן ללומדי תורה, ומי שאין לו את הזכייה, הרי שמן השמים מונעים בעדו את הזכות ליתן ללומדי תורה. ברור הוא שלכופרים אין כבר את הזכות לתמוך בלומדי תורה", הבהיר למי כיוון.

האדמו"ר אף סנגר על מה שמופיע בזוהר, כי מי שמבקש על פרנסה בראש השנה, דומה לכלבים שצווחים 'הב' 'הב': "רואים שתיקנו לימים אלו תפילות ובקשות על פרנסה, פרנסה טובה וגזרות טובות וכו', ואף שיש לזה פירושים עמוקים שאינם על פי פשטות, אבל בוודאי יש גם את הכוונה הפשוטה".

בשיחה עם האדמו"ר מסטניסלב, הזכיר את דברי הרה"ק הרבי ר' מענדלי מרימנוב זצ"ל, שאף שיש לאדם בטחון, "צריך לעשות איזו השתדלות ומלאכה, כי צריך לעשות השתדלות!"

האדמו"רים שוחחו בנושא ההסתפקות במועט. על כך ציין האדמו"ר מסטניסלב את דברי הרבי מאפטא ה'אוהב ישראל' זצ"ל, שמי ש'מסתפק במועט' שכתב האוהב ישראל, זוכה לפרנסה בבית.

האדמו"ר מצאנז: "זה תלוי כל דור לפי הצרכים שלו. ברור שאי אפשר לדרוש היום מה שדרשו לפני כמה דורות, ואפילו לא כמו הדור הקודם, כי זוהי מציאות אחרת. וגם מי שרוצה להסתפק במועט עבור עצמו, אינו יכול לעשות זאת עבור בניו.

"מי שרק אינו מפזר ממונו עבור הבלים, הריהו כבר בגדר מסתפק במועט. הרי הדור היום הוא דור של פזרנות, שמבזבזים ממון על הבלים. במיוחד כשמשווים זאת לפי צורת החיים שהיה מקודם, ולא רק לפני כמה מאות שנים, אלא גם אצל אבותינו בדור שלפני המלחמה, שהיו רגילים לחיי דחק, ואילו כיום כל ילד מילדותו מוכרח להיות לו כל מה שמתאווה וחושק. יהודים בני הדור הזה בוודאי לא היו יכולים לעמוד בניסיונות ובקשיים שעברו אבותינו בשנות המלחמה, אחר שרגילים היום לחיי תפנוקים ונוחיות".

בעת ביקורו של הגר"י ברזובסקי, רב קהילת סלונים בביתר ומרבני שכונת הגפן, סיפר הגר"י אפיזודה מעניינת, אודות 'אהבת ישראל' שצריך לרחוש לכל יהודי.

הגר"י ברזובסקי: "שמעתי לספר על האדמו"ר רבי משה מרדכי מלעלוב זצוק"ל, שכאשר נתייסר ביסורים קשים וסבל מאד, ביקש שיביאו לו העיתון וקרא שם את שמות המאורסים, ועל ידי זה הוטב לו... ואף שכמובן לא הכיר את המדוברים.."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!