דו"ח הפריימריז: תרומות ללא רישום וסכומים גדולים מחו"ל

תרומות מחו"ל מהוות כרבע מהכנסותיהם של כלל המועמדים לפריימריז: מדיווחי המועמדים למבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, עולה כי 48 מהם קיבלו תרומות מחו"ל בסכום כולל של 5,349,451 שקל, המהווים כ-23% מסך ההכנסות הכולל של כל המועמדים.

עבור 13 מהמועמדים התרומות מחו"ל מהוות יותר מ-50% מהכנסותיהם, ובהם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, סגן שר החוץ זאב אלקין, סגן שר הביטחון דני דנון, יו"ר ועדת הכנסת צחי הנגבי, סגנית שר התחבורה ציפי חוטובלי, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, יו"ר ועדת העבודה והרווחה חיים כץ, שר הפנים גדעון סער, ח"כ משה פייגלין וח"כ נחמן שי.

12 מתוך 48 המועמדים קיבלו תרומות מחו"ל בסכומים שבין 50 אלף שקל ל-150 אלף שקל, ו-15 מועמדים קיבלו תרומות בסכומים גבוהים מ-150 אלף שקל. מהנתונים עולה כי התרומות מחו"ל מהוות כרבע מהכנסותיהם של כלל המועמדים.

מרבית התרומות בסכומים ניכרים מחוץ לארץ התקבלו מארה"ב, מאוקראינה, מרוסיה ומקנדה. כך למשל, השר לשעבר אבי דיכטר, שבקדנציה הנוכחית לא הצליח להתברג למקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת, קיבל תרומות בסכום של כ-367 אלף שקל, מהן כ-87 אלף שקל מתורמים מקנדה ו-91 אלף שקל מתורמים מארה"ב; שר הפנים גדעון סער קיבל תרומות בסכום מצטבר של כ-476 אלף שקל, מהן 220 אלף מתורמים בארה"ב, וכ-49 אלף שקל מתורמים מספרד; כ-130 אלף מכלל תרומותיו של שר התקשורת גלעד ארדן, שסכומן הכולל הגיע ליותר מ-491 אלף שקל, התקבלו מתורמים מארה"ב;

כ-209 אלף שקל מתוך תרומות בסכום כולל של כ-423 אלף שקיבל השר יובל שטייניץ, התקבלו מתורמים מארה"ב; שרת התרבות לימור לבנת קיבלה תרומות בסכום של כ-479 אלף שקל, מהן כ-217 אלף מארה"ב; סגן שר החוץ זאב אלקין קיבל תרומות בסכום של כ-494 אלף שקל, מהן כ-137 אלף תרומות מארה"ב, כ-88 אלף שקל מאוקראינה וכ-75 אלף שקל תרומות מרוסיה;

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ, קיבל תרומות בסכום של כ-191 אלף שקל, מהן כ-76 אלף מרוסיה וכ-72 אלף תרומות מאוקראינה; שר התשתיות סילבן שלום קיבל כ-37 אלף שקל תרומות מאוקראינה וכ-77 אלף שקל תרומות מרוסיה, מתוך סך תרומות כולל של 488 אלף שקל.

‏‎‎‏"חתירה תחת הדמוקרטיה"

‏‎‎מבקר המדינה מסתייג בדוח מגיוס תרומות מחו"ל וסבור כי יש לאסור על מועמדים לקבלת תרומות מחו"ל בדומה לאיסור הקבוע בחוק מימון מפלגות. הוא קובע כי "גיוס תרומות מחו"ל משמעו קבלת תמיכה מגורמי חוץ, אשר לא אחת הם נעדרי זיקה וקשר למדינת ישראל, אך חפצים בזכות תרומתם להיות מעורבים בקביעת סדר היום הציבורי בישראל. סוגיית התרומות היא סוגייה רגישה ומורכבת מחמת ההשפעות האפשריות על הרכבה של הכנסת ועל האינטרסים והמדיניות שיקודמו במסגרתה בשל תלות בין בעלי הון לשלטון".

‏שפירא מתריע כי "תרומה למועמד יוצרת זיקה בין המועמד לבין התורם. זיקה זו עלולה להטות את שיקול-דעתו של המועמד כך שעניינו של התורם והאינטרסים שהוא מעוניין לקדם יעמדו לנגד עיני המועמד בעת השתתפותו בהליכי חקיקה ובקביעת מדיניות בנושאים שונים במהלך כהונתו, אם ייבחר לכנסת, וביתר שאת, אם ימונה לשר בממשלה.

"גם אם סבור המועמד כי יוכל לנטרל עצמו מזיקה זו, עדיין קיים חשש למראית-עין, שלפיה פעולות שונות נעשות משיקולים זרים ולא ענייניים, נוכח התרומה האמורה. מסיבה זו ועל מנת למנוע ככל האפשר השפעה לא ראויה כאמור, ולמצער - למראית-עין, ראה המחוקק לנכון להגביל גם את סכום התרומה מתורם יחיד ולהעמידה על סך של 11,100 שקל בלבד".

‏לדבריו, הדברים חמורים יותר כאשר מדובר בתרומות מחו"ל. "גיוס תרומות מחו"ל משמעו קבלת תמיכה מגורמי חוץ, אשר לא אחת הם נעדרי זיקה וקשר למדינת ישראל, אך מבקשים בזכות תרומתם להיות מעורבים בקביעת סדר היום הציבורי בישראל. אני סבור כי מהבחינה הערכית אין להתיר השפעה אפשרית כזו, שכן יש בה כדי לחתור תחת היסודות הדמוקרטיים של שיטת המשטר בישראל". ‏‎‎‏

דו"ח הפריימריז: מזומן, אין רישום הוצאות וניכוי מס

על מה "נפלו" המועמדים לפריימריז אצל מבקר המדינה? במסגרת בדיקת מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, את חשבונותיהם של המועמדים בבחירות במקדימות של המפלגות השונות, נמצא כי לא מעט מועמדים עברו על החוק, חלקם בדרכים יצירתיות במיוחד.

גם התירוצים, מסתבר, היו יצירתיים לא פחות. מרבית המועמדים שלא שעו להנחיות החוק ומבקר המדינה טענו בפני המבקר כי לא היו מודעים לחוק, טעו בפירוש הוראות החוק וההנחיות, וחלקם אף טען כי יש להתחשב בכך שזו להם ההתמודדות הראשונה במערכת בחירות מקדימות. המבקר לא קיבל את הטענות.

‏כך למשל, בביקורת נמצא כי 8 מועמדים קיבלו תרומות במזומן בסכומים העולים על המותר. בעוד החוק קובע כי תרומות במזומן מותרות עד סכום של 200 שקל, קיבל אחד המועמדים תרומות במזומן בסך כולל של 39,525 שקל; ואילו מועמדת אחרת קיבלה 3 תרומות במזומן בסכומים של 4,300 שקל, 5,000 שקל ו-2,500 שקל. מועמד אחר קיבל תרומה במזומן בסך 1,000 יורו שהופקדה בחשבון הבנק שלו.

‏עוד נמצא כי חלק מהמועמדים לא דיווחו על קבלת התרומות באתר האינטרנט כמתחייב, ובכך לא מילאו את ההנחיות כנדרש. מועמדים אחרים לא דיווחו על תרומות שתרמו הם ובני משפחתם.
‏במסגרת מערכת הבחירות המקדימות נוהגים מועמדים להתקשר עם נותני שירותים שונים. בביקורת נמצא שלעיתים נעשו התקשרויות בין מועמדים לבין נותן שירות לקבלת שירות תמורת סכום כולל, ומתן השירות היה כרוך בביצוע הוצאות שונות לטובת אותם מועמדים. בחשבונות של חלק מהמועמדים לא ניתן פירוט להוצאות שהוציא עבורם אותו נותן שירות ולסכומים, ולא נשמרו אסמכתאות להוצאות אלה, עד כדי כך שבחלק מהמקרים לא ניתן היה לבדוק הוצאות אלה בדרכי ביקורת מקובלות.

כך למשל, מועמדת אחת רשמה בחשבונותיה הוצאות בסך 286,016 שקל, המהוות כ-97% מסך הוצאות הבחירות המקדימות שלה, בגין העסקת שני נותני שירותים שסיפקו לה שירותי ניהול קמפיין והפעלת מטה השטח - הוצאה אחת בסכום של 100 אלף שקל וההוצאה האחרת בסכום 186,016 שקל - וזאת מבלי שכללה בחשבונותיה את פירוט ההוצאות שנעשו באמצעות נותני השירותים, בניגוד להנחיות.

‏מועמד אחר רשם בחשבונותיו הוצאות פרסום בסך 325,585 שקל, מהם 320 אלף שקל שולמו לספק אחד, ובנוסף על כך כלל בחשבונותיו הוצאות שכר דירה וטלפון בסך 100 אלף שקל ששולמו לספק אחר, בלי שכלל בחשבונותיו את פירוט ההוצאות שנעשו באמצעות נותני השירותים האמורים, וזאת בניגוד להנחיות. יצוין כי התשלומים לשני ספקים אלה היוו כ-90% מההוצאות שעליהן דיווח המועמד.

‏בביקורת נמצא גם כי חלק מהמועמדים לא כללו בחשבונותיהם את ההוצאות בגין תשלום המס המיוחד בשיעור 25% לעובדיהם. מועמדים אלה טענו כי לא היו ערים לקיומו של חוק המיסוי ולחובתם לשלם מס מיוחד.

במקרים אחרים נמצא כי מועמדים ניכו משכר עובדים מס בשיעורים הנמוכים מזה שנקבע בחוק המיסוי.

יצוין כי מרבית המועמדים כללו בחשבונותיהם הוצאות בשיעור 25% כמתחייב מחוק המיסוי. אחד המועמדים טען בפני פקיד השומה כי בכוונתו לשלם שכר נמוך של מאות שקלים בלבד לעובדים שזהו משלח-ידם ושבתקופת הבחירות לא צפויה להיות להם הכנסה אחרת, ועל סמך טענות אלה ולאור הערכת פקיד השומה כי תשלומי המס הם בסכומים זניחים, פטר פקיד השומה את המועמד מניכוי המס.

"טעינו בפירוש החוק"

שפירא מציין כי במהלך הביקורת ובתשובותיהם של מועמדים להערות הועלתה שוב ושוב הטענה כי המועמדים לא מילאו את הוראות החוק וההנחיות משום שלא היו מודעים אליהן, או משום שטעו בפירוש הוראות החוק וההנחיות.

לדבריו, חלק מהמועמדים אף טענו כי יש להתחשב בכך שזו להם ההתמודדות הראשונה במערכת בחירות מקדימות.

‏עם זאת, שפירא קובע כי אין לקבל טענה זו, שכן יש בה כדי לפגוע בעיקרון השוויון ובקביעה כי הוראות החוק חלות על המועמדים כולם.

"יתרה מזאת, החוק כולל הוראה המחייבת את כל המועמדים, לרבות אלה המתמודדים לראשונה בבחירות מקדימות, להודיע למבקר המדינה כי קראו את הוראות החוק, וההנחיות והם מודעים לחובתם לנהוג לפיהן. טענה כזו מפי מועמדים מרוקנת מתוכן את חתימתם על ההודעה האמורה, ויש לראותה בחומרה". ‏‎‎‏

הבית היהודי בירך בתגובה את מבקר המדינה על הדו"ח. לדבריהם, יו"ר המפלגה וחברי הכנסת קיבלו את הדו"ח, לומדים אותו, וידאגו לתיקון הליקויים.

"יש לזכור", אומרים בבית היהודי, "כי מדובר במערכת פריימריז ראשונה אי פעם בתולדות הבית היהודי, ובה נטלו חלק מתמודדים שלא נטלו מעולם חלק בפריימריז לפני כן. עם זאת, עקב ריבוי הקנסות שניתנו למחצית מכלל המועמדים יבחן יו"ר המפלגה את נכונות שיטת קיום הפריימריז לבחירות הבאות".

השמועות לפיהן הודיע בנט כי יבטל את הפריימריז מוכחשות בתוקף.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!