מעבר הגבול הישראלי שזוכה לעדיפות רבה בקרב המבריחים

רשות המסים פרסמה אמש (חמישי) את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם בשנת 2020. 

הפרסום מכיל 79 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על כ-2 מיליון ש"ח. מספר העיצומים הכספיים נובע מהתפשטות מגפת הקורונה בעולם במהלך שנת 2020, ומהטלת ההגבלות על הכניסה והיציאה מהארץ בכלל מעברי הגבול.

על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50,000 ש"ח במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 ש"ח במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.

נתונים נבחרים:

• 37% מההפרות בוצעו בנמל התעופה בן גוריון, 33% במעבר נהר הירדן, ו- 21% במעבר בגין.

• 20% מההחלטות מתייחסות למפרים שלא דיווחו גם ביציאה מישראל וגם בכניסה אליה.

• 15% מההפרות (12 מקרים) היו בסכומים מעל 100,000 ₪.

בנוסף: 

• העיצום הכספי הגבוה ביותר בקובץ בסכום של 1.5 מיליון ₪ הוטל על אילן מרקו. במסגרת חקירה של מפלג הונאה תל אביב במשטרת ישראל כנגד מרקו, שנפתחה בעקבות בקשה לחיקור דין מצרפת בחשד כי ביצע סחיטה באיומים, מעילה והתחזות במדינה, נערך חיפוש בביתו, שם נתפסו מזומנים רבים, בשווי של כ-3,000,000 ₪. מרקו, אזרח ישראלי המחזיק בדרכון צרפתי ובבעלותו עסק לפרסום ולשיווק דיגיטלי, טען כי 200,000 אירו מתוך סך הכספים שנתפסו בדירתו הם חסכונות שצבר בעת שהתגורר בצרפת. לטענתו, כשעלה לישראל בחודש דצמבר 2010 הביא עמו 20,000 אירו בלבד ואת יתרת הכספים, אשר לדבריו מקורם ממכירה של שתי חברות ושני רכבים בצרפת, הכניס בפעימות באמצעות חבריו, זוגתו באותה עת, גרושתו, אחיו ואמו במשך כ-8 שנים לאחר מכן.

 מדבריו עולה כי בכל פעם שהגיעו לארץ מצרפת, הביאו עמם, לבקשתו, סכום כסף הנמוך מעשרת אלפים אירו על מנת להימנע מהצהרה על הכספים, משום שחשש להסתבך, כלשונו. על אף שקיבל מספר הזדמנויות להציג אסמכתאות בדבר מקור הכספים, לא הוצגה בפני הוועדה כל אסמכתה ולו לכאורה, התומכת בגרסאותיו. לאור העובדה שמדובר בהפרת דיווח חמורה, בסכום גבוה, המבוססת על תכנון קפדני שמטרתו לבצע הבניה של הכסף ולהכניסו לישראל ללא דיווח, ולאור חוסר שיתוף הפעולה של המפר ואי קבלת גרסתו לעניין מקורו החוקי של הכסף, הטילה עליו הוועדה עיצום כספי בגובה 000,1,500 ₪. יצוין כי בעקבות ערעור של המפר לבית המשפט הופחת העיצום למיליון שקלים. 

• עיצום כספי משמעותי נוסף בסכום של 179,740 אירו (כ- 684 אלף ₪) הוטל על אזרחית שנכנסה במסלול הירוק באולם הנוסעים בנתב"ג כשברשותה סכום כולל של 179,740 אירו מבלי להצהיר על כך. האזרחית, עצמאית בתחום עיצוב הפנים, נבדקה עם נחיתתה בארץ מפריז על ידי שוטרי משטרת ישראל בנתב"ג, שהבחינו בכבודתה בשטרות כסף רבים והפנו אותה למסלול האדום על מנת שתצהיר במכס על הכספים. 

למרות זאת, פנתה למסלול הירוק ועברה דרכו מבלי להצהיר על הכספים שברשותה. בבדיקה של בודקי המכס במקום נמצאו סכומי כסף גדולים אשר הוסלקו בתוך מספר חוברות מגזין, וחלק מהכספים, בסכום שהוא מתחת לסף הדיווח נמצאו בתיקה האישי. בחקירתה ובדיון בפני הוועדה טענה כי היא פעלה כבלדרית כספים מפריז לישראל עבור אדם אחר וכי הכספים המתינו לה בכספת שבמלון בפריז, והובטח לה שכר בגובה 1.5% מהסכום שתכניס לארץ.

מחקירתה עלה כי קיבלה הנחיה לשים בתיקה האישי 12,000 יורו בלבד, שלגביהם אין בעיה חוקית ואת יתר הכספים להסליק בתוך מספר מגזינים בכבודתה. לטענתה לא דיווחה על הכספים מאחר שמילאה אחר הוראותיו וכי זו הפעם השנייה בה שימשה כבלדרית עבורו, כאשר הפעם הקודמת הייתה בשנת 2018, כשהביאה סכום כסף בדולרים, מתורכיה לישראל. 

ממצאי החקירה מצביעים על כך כי מדובר באירוע בודד שמהווה חלק מפעילות ענפה של ארגון גדול יותר, המפעיל מנגנון משומן להברחת כספים, במזומן, בין מדינות. לאור כל זאת, הטילה הוועדה על המפרה עיצום כספי בסכום השווה בשקלים לסכום הכספים אשר נתפסו – 179,740 אירו. החלטה.

ככלל, כנגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!