איך ישנת הלילה? • אפי שטרן כותב ליאיר לפיד

יאיר,

התעוררתי הבוקר ובער לי לשאול בשלומך.

איך ישנת בלילה? מיטת הקינג קויל שלך הייתה נוחה? הסיגר הקובני וכוסית הויסקי לפני השינה עשו לך טוב? תיק העור הישן של אביך היה כבר מונח ליד דלת הוילה ליום העבודה הבא? טיוטות עם הקיצוצים הבאים למעמד הביניים כבר נחו בתוכו בצורה מסודרת?

שאלתי אותך המון שאלות. עד שתתפנה לענות עליהן בפייסבוק, דרך עוזריך שעושים העתבק עם תשובות שטחיות וקרירות, אספר לך קצת על יום האתמול שלי ושל האזרחים במדינה, יום שבו קיצצת למיליוני אנשים במדינה קיצוץ אכזרי ובלתי מידתי - והכל בשם הדמוקרטיה שהשחילה אותך בטעות לתפקיד הרם של שר האוצר.

אני גר בעיר חרדית שבה אחוז המשרתים והעובדים גבוה גם מערים חילוניות בפריפריה.
בעיר שלי, אלעד, ששוכנת מבחינתך מעבר לערי החושך שמקיפים את רמת אביב, רוב התושבים משתייכים למעמד הביניים הקלאסי.

אנשים שעובדים למחייתם בעבודות במשרה מלאה, אנשים ששירתו בצה"ל ונמצאים מזה שנים במעגל העבודה.

שיחת היום ביני לבין חבריי אמש, הייתה הקיצוץ האכזרי בקצבאות הילדים, קיצוץ שמוביל רבים לפת לחם ולהזדקקות לשירותי הרווחה.

החלטתך והקיצוץ מאמש אינם פוגעים במעמד הביניים או במעמד העוני. הקיצוץ פוגע ישירות בלחם של ילדינו.

בוא תסתכל בעיניים של מיליוני ילדים אזרחי ישראל, תסתכל להם בעינים ותגיד להם שבעוד שנתיים, כשבטנם תהיה נפוחה מרעב, יהיה יותר טוב.

בוא - תשיר להם שיר ערש (הרס) עם סיסמאות נבובות על תרבות הקצבאות, על הורדת יוקר המחיה ועל כך שבעתיד יהיה טוב (את הלחן העצוב של השיר שתחבר, הם כבר ילחינו לבד).

בוא - אתה מוזמן לנסיעה לחו"ל, לא נסיעה יקרה לאיים הקריבים, לא נסיעה לפסטיבל המסיכות בוונציה. בוא, בוא לעירי שם פורחים בזכותך בניניים יפים ובתוכם ילדים עניים ועצובים.

בוא - תחוש מהי שנאה של אזרחי ישראל לעשיר שאיננו יודע לקרוא לרעב בשמו.

במהלך חיי הקצרים למדתי בישיבה ובכולל, שירתתי בצבא, עבדתי תמיד במשרה מלאה ותמיד חשתי שאין לנו ארץ אחרת.

אבל אתה בגזרותיך פותח את העינים לאזרחי ישראל, גורם לאנשים קיצוניים להקצין עמדות, גורם לשנאה בין ציבורים במדינת ישראל, פוגע באנשים שכל חטאם הוא שנולדו בבית רגיל, בית שבו אבא שלהם לא שירת כשר והוריש להם סכומי עתק, בית שלפעמים האמא היא היחידה המפרנסת (כן גם במעמד הביניים יש חד-הוריות), אנשים שכל חטאם היא בחירתם לשבת וללמוד את תורת ישראל שעוברת מדורי דורות.

בבוקר 19 במרץ 1944 נלקח סבך על ידי הנאצים, רגע שלימים תיאר אביך טומי כ"רגע שבשבילי אלוה-ים מת" (יחוס אלוקים על נשמתו האומללה).

יאיר, בשבילי ובשביל אזרחים רבים במדינת ישראל, יום ה-20-8-2013 הוא יום שבו "החמלה מתה".

צר לי שקיצרתי, חוזר לעבודה, מישהו הרי חייב לעבוד ולשלם מיסים למימון חבריך השבעים.

לתשובתך המודבקת, הקרירה ומנותקת המציאות בפייסבוק - אודה.

אפי שטרן הוא מנהל המוקד העירוני באלעד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!