שאלת השאלות ב'עדה' מי ימונה לממלא מקום – הפתרון: שוב גאב"ד מחו"ל

אין אדם חרדי שלא מכיר את הגוף שנקרא 'העדה החרדית'. ואולי לא רק חרדי. גם בציבור הדתי לאומי, ורבים מאחינו שאינם שומרי תורה ומצוות, מכירים את מערכת הכשרות המפורסמת ביותר בעולם: 'העדה'.

גוף הכשרות הוא רק זרוע אחת ב'עדה החרדית'. למעלה ממנו בית דין אשר עוסק בדיני ממונות ומכריע גם בשאלות ציבוריות הרות גורל. שאלות שרבות מהן עוסקות בענייני השקפה ואידאולוגיה, אשר העדה החרדית מובילה את הרוח הקנאית והאותנטית שבה.

'העדה החרדית' נוסדה כבר בשנת תרע"ח כגוף מייצג של הקהילות האנטי ציוניות בירושלים. כדי לקבל כוח פוליטי היא הצטרפה לאגודת ישראל העולמית, מה שנראה היום כמצב מופרך ובלתי הגיוני. אבל אז, לאגודת ישראל טרם היו נציגים בכנסת שעוד לא הייתה קיימת במדינה שטרם נוסדה. 

הרעיון שעמד מאחורי הקמת העדה החרדית היה להיבדל מהגוף המרכזי שייצג את הקהילות היהודיות בארץ הקודש, ונקרא בשם 'כנסת ישראל'. מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל לא הסכים לשתף פעולה עם הגוף שניהל את מהלכיו על פי דעתו של הרב קוק, והקים את העדה החרדית שנקרא בהתחלה 'וועד העיר האשכנזי' ובהמשך שינה את שמו ל'העדה החרדית'.

מיום שנוסדה העדה החרדית, התנהלה המערכת הארגונית הפנימית על ידי בחירות מסודרות שנערכו בכל תקופה. הבחירות קבעו מי יהיו חברי ההנהלה שמינו את הדיינים, את הגאב"ד והראב"ד וקיבלו את כל ההחלטות הארגוניות הנדרשות. בבחירות שנערכו בשנת תש"ה קיבלה סיעת 'נטורי קרתא' את רוב הקולות, לאחר שאנשיה חשבו כי אנשי אגודת ישראל המתונים מזלזלים בכוחם ובהשקפת עולמם הקנאית. הניצחון הזה היה אבן דרך בהיסטוריה של העדה משום שלמחרת הניצחון פרשו אנשי אגודת ישראל על כל פלגיהם מהעדה החרדית. ולמרות שאנשי אגודה המתונים פרשו כגוף רשמי מהעדה, נותרו בה גורמים ממתנים אחרים שמנסים כל הזמן למשוך אותה לכיוון פחות קיצוני וקנאי. כך נוצר בעדה החרדית איזון שנשמר במשך שנים רבות, בזכותו של המתח החיובי בין הצדדים האידאולוגיים.

לאחר פרישת אנשי אגודת ישראל נותרו בעדה החרדית הקהילות הירושלמיות. הבולטים בהם הם אנשי חסידות תולדות אהרן, תולדות אברהם יצחק שנוסדה מאוחר יותר, סאטמר שהתפצלה בהמשך לשתי חצרות, פרושים, דושינסקיא, ומאוחר יותר הצטרפו קהילות נוספות שקמו או התפצלו מקהילות ישנות וביקשו לעצמם ייצוג הולם. כך למשל חברים היום בעדה גם חסידי ברסלב ועוד קהילות שלא היו בשר מבשרה של העדה בעבר. הייצוג של הקהילה מתבצע על ידי הנציגים שנשלחים לוועד המנהל של העדה.

כאמור, הייצוג הקהילתי אמור להיקבע בדרך של בחירות, אלא שהבחירות האחרונות נערכו בשנת תשט"ו, ומאז ועד היום המינויים בהנהלה מתבצעים יותר בשיטת חבר מביא חבר, בהסכמת כולם. המציאות הזו מאפשרת מצד אחד שקט תעשייתי בתוך ההנהלה, אך מצד שני היא חוסמת מינויים דרמטיים של דמויות חדשות. זמן רב המתינו בעדה החרדית למינויים של דיינים חדשים, זאת בשל חוסר ההסכמה שליווה את הדיונים המקדימים.

כעת, עם הסתלקותו של הגאב"ד הגאון רבי יצחק טוביה וייס זצ"ל שכיהן בתפקיד במשך 19 שנה עלתה השאלה שמעסיקה את כולם בימים אלו מי ימונה לגאב"ד. במסע הלוויה לא הוכרז על אף אדם שימשיך בכדי למנוע בלאגן, אך ל'בחדרי חרדים' נודע כי ישיבת וועד הפועל של 'העדה החרדית' צפויה להתכנס ולהחליט על מינוי גאב"ד חדש מיד אחרי השבעה. 

רבים הם הלחשושים סביב המינויים הצפויים, שמות רבים עלו באוויר בימים האחרונים בהם כאלו שאין להם שום אחיזה במציאות, אך ל'בחדרי חרדים' נודע כי עד אחרי השבעה לא צפוי שום מינוי, והדבר היחיד עליו מדברים כעת על גאב"ד חדש מחו"ל אולי לא דמות מוכרת כל כך כפי שהגאב"ד הרב וייס לא היה מוכר כל כך בתחילה. 

גורמים הבוחשים ב'עדה החרדית' עמם שוחחנו אומרים ל'בחדרי חרדים' "גם שהגאב"ד ר' יצחק טוביה הגיע מבלגיה היו לא מעט שהרימו גבה ותהו על הצורך להרחיק מעבר למדינת הים כדי למנות איש על העדה, למרות שבאופן היסטורי כמה רבנים שכיהנו בתפקיד הגאב"ד מונו מחוץ לשורות העדה, אבל הייתה מחשבה מוקדמת שאז זה הולך להיראות אחרת והמינוי יהיה דווקא מתוך העדה. אך המציאות המורכבת הפנים ארגונית אילצה לתור אחר דמות שהייתה רחוקה מענייניה הפנימיים של העדה לאורך השנים וראינו את ההצלחה הגדולה". 

הגאב"ד מגיע לארץ עם המזוודות וספר תורה בידו. צילום: שוקי לרר

לכל אורך שנות קיומה, התנהל סדר היום באופן כזה שגם אם מסתלק הגאב"ד, ישנו הראב"ד שממשיך להנהיג את העדה עד למינויו של הגאב"ד, וכן להיפך. 

אי מינויו של גאב"ד בלוויה הוא דבר נדיר, בהלוויית ה'מנחת יצחק' הכתירו את הגרמ"א פריינד לגאב"ד ואת הגרמ"י דושינסקיא לראב"ד. בהלויית הרב פריינד הכתירו את הרב דושינסקיא לגאב"ד ואת הגרי"י פישר זצ"ל לראב"ד. כשנפטר הרב דושינסקיא - חודש אחרי פטירת הראב"ד הרב פישר, ולא היה ראב"ד, פטירתם של שני הקברניטים במקביל הייתה מכה קשה ואנושה ולכן התקבל בהבנה שלא הכתירו ממלא מקום. כך שעכשיו שלא הכתירו את הראב"ד לגאב"ד זה בהחלט קצת חריג.

הפטירה של הרב דושינסקיא רגע אחרי פטירתו של הרב פישר הציבה אתגר חדש בפני ראשי העדה החרדית: את מי למנות לגאב"ד במקום הגאב"ד שנפטר? לפחות על תפקיד אחד לא היה חולק: תפקידו של הראב"ד. מי שיועד לתפקיד הוא פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך שמונה ארבע שנים קודם לכן לדיין בכיר בעדה החרדית. היות והרב שטרנבוך מונה לדיין כאשר כבר היה נחשב לאחד מבכירי עולם הפסיקה היהודי, ביקשו בעדה החרדית להעניק לו תואר של כבוד מעבר לדיין בבית הדין. לכבודו נוסד תואר חדש 'סגן נשיא העדה'. זהו תואר כבוד שמלמד על הערכה והיוקרה שהעניקו לו ב'עדה', ועל הרצון לרומם אותו מעל שר הדיינים בשל גילו וההיסטוריה הרבנית שכבר רשם.

מי שכיהן באותם ימים כנשיא העדה החרדית היה האדמו"ר מסאטמר הרבי בעל ה'ברך משה' זצ"ל. הרב שטרנבוך כיהן תחתיו כסגן הנשיא, תפקיד בו הוא מחזיק עד היום כאשר מסיבות שונות של חילוקי דעות פנימיים אין מי שממלא את תפקיד נשיא העדה החרדית והגרי"ט וייס זצ"ל מונה לגאב"ד והשאר היסטוריה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!