מקיף: תולדות חייו של הגאב"ד הגרי"ט וייס זצ"ל

בט"ו באלול תרפ"ו זרחה שמשו של הגאב"ד הגאון רבי יצחק טוביה וייס זצ"ל בעיירה פעזינג ליד ברטיסלאבה בצ'כוסלובקיה, לאביו רבי שלמה זצ"ל ממנו התייתם בבחרותו. אביו היה מגיד שיעור בעירו ותלמידו של ה'שבט סופר' זצ"ל. לפרנסתו עסק אביו במסחר עצים. מאחר ועל פי החוק לא היו בעיירה מספיק ילדים לפתוח תלמוד תורה, שלח האב את בנו הגאב"ד לבית הספר המקומי, ובשעות אחר הצהריים שכר עבורו מלמד פרטי.  

בשנת תרצ"ט (1939 - תחילת מלחמת העולם השנייה), ניצל ב'קינדר-טרנספורט' (משלוח ילדים) שאורגן על ידי ניקולס וינטון, הוא היגר ללונדון שבאנגליה, כשמשפחתו נותרת מאחור. במהלך השנים תכנן הגאב"ד לפגוש את מצילו ולהודות לו, אך הדבר לא יצא לפועל. לאחר מותו שיגר הגאב"ד מכתב למשפחתו של ניקולס וינטון בו הוא כותב "הוא הצליח להציל את החיים שלי באופן אישי עם מספר גדול של אנשים אחרים. זכרו הנאצל, אומץ הלב ומסירות הנפש שלו, ימשיכו להיות איתנו לתמיד ובכך תנוחמו". עוד כתב הגאב"ד "גם אם הוא כבר לא נמצא איתנו, זכרונו נמצא עם כל אלה אשר חיים בזכותו". במשך כל שנה היה עורך הגאב"ד מסיבת הודאה על הצלתו מהשואה הנוראה.

בלונדון התגורר במשך שנה אחת בביתו של הרבי מסאסוב הגה"צ רבי שמחה רובין זצ"ל, שאירחו בביתו יחד עם עוד מספר יתומים מ'הקינדר-טראנספורט'. בלונדון קנה את משנתו בישיבה הליטאית 'תורת אמת' השניידער'ס ישיבה בראשה עמד הגאון רבי משה שניידר זצ"ל שם למד בצוותא חדא עם רעו לעתיד בהנהגת 'העדה החרדית' פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך. הרב שטרנבוך היה מספר תמיד שהגאב"ד היה חברותא גם של הגאון רבי משה שלאס זצ"ל. לאחר מכן למד בישיבת גייטסהד שבראשות הגאון רבי אליעזר קאהן זצ"ל.

ההזמנה לחתונתו של הגאב"ד זצ"ל. סריקה: בחדרי חרדים

לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שם למד ב'כולל הרבנים' אצל המשגיח בעל ה'מכתב מאליהו' הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל. בעת לימודו בגייטסהד קיבל היתר הוראה מרב העיר הגאון רבי נפתלי שאקאוויצקי ומרבי שמואל יוסף ראבינוב זצ"ל. לאחר עלייתו של המשגיח הגר"א דסלר זצ"ל לארץ ישראל התמנה במקומו לראש הכולל.

הגאב"ד הרב וייס בתפילה בבית מדרשו. צילום: שוקי לרר

כעבור מספר שנים, שב להתגורר בעיר לונדון, שם התקבל לכהן כר"מ בישיבת הרמה בראשותו של זקן ראשי הישיבות באירופה הגאון רבי אליקים שלזינגר. במקביל למד הלכה למעשה אצל הגאון רבי שלמה בומגרטן זצ"ל. כשהוא מתמנה על ידו לכהן כרב בית הכנסת 'תורה עץ חיים' בעיר. בעיר לונדון קשר קשר מיוחד עם האדמו"ר רבי שלום משאץ זצ"ל שאף נבחן אצלו בהלכה. 

בשנת תשכ"ז עבר לעיר אנטוורפן שבבלגיה, בה התגורר כשלושים ושבע שנים. באנטוורפן כיהן כר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק. בהמשך שימש בדיינות בבית הדין בקהילה החרדית באנטוורפן. בכל אותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי גור בעיר וכרב בית המדרש 'אברכים', במהלך מגוריו באנטוורפן היה מקורב לאדמו"רי בית פשעווארסק.

כמו כן קשרים מיוחדים היה לגאב"ד עם אדמו"רי בית גור, האדמו"ר בעל ה'יואל משה' מסאטמר, האדמו"ר ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל ולאדמו"רי בית סקולען, שכולם הפליאו והחשיבו את גדלותו התורנית. כמו כן קשר מיוחד היה לגאב"ד עם ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן מזקני חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה, בעת חוליו האחרון כתב הגרמ"צ מכתב מיוחד להעתיר לרפואת הגאב"ד בו הוא כותב "הנני בזה בבקשתי מלומדי התורה, לעורר רחמים מרובים בתפילה ובלימוד התורה הקדושה בעבור ידידי, הגאון הגדול והצדיק, חסידא ופרישא, העומד בפרץ, משיירי כנסת הגדולה". כמו כן קשר מיוחד היה לו עם מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל. 

הידידות בין השניים החלה עוד בימי אביו מרן בעל ה'קהילות יעקב' - הסטייפלער זצ"ל, אביו של הגר"ח, כאשר חילופי מכתבים רבים היו בין שני גדולי הפוסקים בהלכה ובהנהגה. במסגרת הקשר הזה, גם שליחים מטעמם באו והלכו בבתיהם.

הקשר נמשך גם לאחר פטירת הסטייפלר, כאשר הגאב"ד נהג לעלות לביקור אצל הגר"ח, בכל פעם שהגיע לבני ברק. שני ענקי התורה היו משתעשעים בדברי תורה במשך שעה ארוכה. הגר"ח גם היה מעניק את ספריו לגאב"ד, עם הקדשה אישית. כמו כן, הגר"ח הגיע לביקור נדיר בבית הגאב"ד, במהלך ימי חול המועד פסח תשע"ג. מאות אנשים הגיעו לחזות בביקור הנדיר.

בביקור אצל מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל. צילום: ארכיון בחדרי חרדים

כמו כן קשר מיוחד היה לגאב"ד עם מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל, במהלך השנים היה הגאב"ד עולה לביתו של הגר"ש להשתתף באירועים שונים שיתקיימו בביתו. כמו כן לחזקו במערכות שונות אותם הוביל הגר"ש אויערבאך זצ"ל.

בי"ד תמוז תשס"ג, עלה לכהן פאר כגאב"ד העדה החרדית, לאחר פטירת הגאב"ד רבי ישראל משה דושינסקיא זצ"ל מספר חודשים קודם לכן. עם בואו לירושלים לכהן כגאב"ד נערכו מעמדים ענקיים של קבלות פנים המוניות בראשות כל מנהיגי העדות בעדה החרדית. במהלך שנות כהונתו כגאב"ד השתתף רבות בדיוני הבד"ץ ואף הוביל מאבקים רבים ונחושים על קדשי ישראל.

בראשית כהונתו התגורר בשכונת ארזי הבירה בירושלים סמוך ונראה למוסדות חסידות דושינסקיא ברחוב שמואל הנביא. קשר מיוחד ועמוק היה לגאב"ד עם האדמו"ר מדושינסקיא. בתקופת מגוריו שם היה נוהג לטבול במקווה הפרטי של האדמו"ר מדושינסקיא.

בכל השנים, גם לאחר שעבר להתגורר בשכונת גבעת משה, נהג למסור את דרשות שבת שובה ושבת הגדול, בהיכל בית המדרש דושינסקיא, שם היו מתאספים אלפי בני ירושלים לשמו דבר ה' זו הלכה.

בישיבת בד"ץ 'העדה החרדית' יחד עם פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך. צילום: שוקי לרר

את בית מדרשו קבע בתחילה בבית הכנסת "גאלאנטא" שבשכונת בית ישראל. לאחר מכן נבנה בית כנסת בסמוך לביתו, בשכונת גבעת משה. עם בואו לירושלים נפתח כולל אברכים העומד תחת ראשותו והגאב"ד היה מוסר בו שיעור מדי שבוע ולומד במקום כאחד האברכים.

בשנת תשע"ב ייסד את ישיבת "פאר התורה" המיועדת לבחורים מבני הישוב הישן בירושלים, מאוחר יותר נקבע שם הישיבה בשם "חכמת התורה". בישיבה שימש הגאב"ד כראש ישיבה לכל דבר, במסירת שיעורים כללים, כשאחת לחודש היה מוסר שיחת חיזוק לבני הישיבה.

הגאב"ד נשא את העדה החרדית על כתפיו והיה משתתף בכל המעמדים והכינוסים של המוסדות, לצד הפגנות ומחאות בהוראה הקטנה ביותר שיצאה מביתו היו מגיעים המונים למחאות. 

קופת צדקה מיוחדת הוקמה בנשיאותו ונקראה "קופת מרן הגאב"ד שליט"א" ממנה היה מחלק למשפחות נזקקות, בקופה היה גם תכנית תמיכה בהורים שמשיאים את הילדים ולממן את ההוצאות של ליל החתונה. 

במהלך השנים פתחו תלמידיו מספר בתי כנסת לבני הישוב הישן העומדים תחת נשיאותו ונושאים את שם ספרו 'שערי טוביה' ו'קהילות ירושלים'. את תורתו הוציא בספר 'שערי טוביה' על סוגיות הש"ס. כמו כן במהלך השנים ראו אור ספרים רבים מפסקיו בהלכה עובדות והנהגות שהוציאו לאור תלמידיו.

הגאב"ד היה נשוי לשלוש נשים. צאצאיו נולדו מזיווגו הראשון. אשתו הראשונה היא אסתר ע"ה בת הרב משה צבי פליישמן ז"ל. אשתו השניה הייתה רייזל ע"ה בת הרב חזקיה שלמה זיידל ז"ל, מצאצאי מרן ה'חתם סופר'. אשתו השלישית הייתה גולדא שפרה ע"ה בתו של הרב בנימין חיים פלדמן ז"ל שנפטרה בט"ו בכסלו תש"פ.

בשיא תחילת מגפת הקורונה שהשתוללה בתחילת חודש ניסן פונה הגאב"ד לבית חולים לאחר שנדבק בנגיף, מאז החלים היה שרוי בחולשה גדולה אך המשיך בסדר יומו הקבוע והמונים היו משחרים לפתחו. 

זכה הגאב"ד זצ"ל והותיר אחריו דור ישרים מבורך של מאות צאצאים, בנו היחיד הוא הגאון רבי שלמה זלמן ווייס, יו"ר מכון 'שערי טוביה', ששימש כיד ימינו. חתניו הם האחים הגאון רבי אלימלך זילביגר שמשמש כמשפיע של חסידי ברסלב בבית שמש והגאון רבי אברהם זילביגר זצ"ל רב בית המדרש החדש במנצ'סטר שנפטר על פניו לפני כארבעה חודשים. חתן נוסף הוא הגאון רבי שלמה מאיר לינדבוים.

הגאב"ד הרב וייס בלימוד בכולל בבית מדרשו. צילום: שוקי לרר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!