בהוראת בית המשפט: מסע לחשיפת טוקבקיסט אלמוני

ביהמ"ש הורה ל"הארץ" להעביר למשטרה פרטים של טוקבק באתר הארץ, כולל כתובת IP של המחשב בו נכתב.

משטרת ישראל חוקרת תלונה לפיה לכאורה נעברה עבירה של התחזות לאחר באתר האינטרנט "הארץ", אשר בבעלות הוצאת עיתון הארץ בע"מ. עפ"י התלונה, כותב טוקבק לידיעה שפורסמה באתר הזדהה בתור המתלונן, בכוונה להונות את הקוראים ובכך לפגוע בשמו של המתלונן.

הוצאת "הארץ" הגישה התנגדות למתן הצו לשם ביצוע חיפוש המידע במסגרת החקירה.

עובד במשרד ממשלתי, הגיש לאחרונה תלונה למשטרה, שלפיה ימים ספורים קודם להגשתה, התפרסמה כתבה באתר הארץ בעניין משבר במשרד שבו הוא עובד. לכתבה נכתבו מספר תגובות בידי גולשים, שבאחת מהן הופיע שמו של המתלונן בתור כותב התגובה ובה הובע בוז וזלזול כלפי המשרד ועובדיו, גם בכותרת התגובה וגם בתוכנה. כך בין השאר, יוחסה לעובדי המשרד "חוסר יעילות, נהנתנות, רדיפת אגו", התנהלות "בזיונית", "מתן שירות גרוע", "חוסר תפקוד מוחלט" וכדומה.

בתלונתו טען המתלונן, כי כותב התגובה התחזה אליו וכי ההשמצות שנכתבו בה, לכאורה בשמו, הסבו לו הטרדה קשה ופגיעה בשמו הטוב. עוד טען, כי מאחר שהצירוף של שמו הפרטי ושל שם משפחתו הם יחודיים בארץ ובהיותו עובד בכיר במשרד, הוא זוהה בתור כותב התגובה. עם זאת הוסיף, כי בעקבות פניית עובד אחר של המשרד אל הוצאת הארץ, התגובה הוסרה מהאתר.

התלונה הנדונה נחקרת בענף החקירות במפלג ההונאה במטה מחוז ירושלים של המשטרה, אשר חוקרת חשד שלפיו כותב התגובה עבר עבירה של התחזות לאַחֵר. במסגרת החקירה, בירר חוקר המשטרה עם הוצאת הארץ, אם הנתונים הדרושים לאיתור כותב התגובה (כתובת ה-IP של המחשב שממנו נשלחה התגובה) אמנם מצויים ברשותה. בתשובה נמסר לחוקר, כי "הנתונים נשמרים גם אחרי הסרת התגובה" וכי הם שמורים ברשות הוצאת הארץ. לפיכך ולשם קבלת נתונים אלו, הגישה המשטרה ביום 16.07.2013 בקשה למתן הצו להמצאת מסמכים בהתאם לסעיף סדר הדין הפלילי. בבקשה זו התבקש צו, אשר יורה להוצאת הארץ להמציא לידי המשטרה את פרטיו של כותב התגובה הנדונה באתר הארץ, לרבות כתובות IP של המחשב שממנו נשלחה התגובה וכל פרט שיכול לסייע בזיהוי הכותב.

ביום 18/07/2013 הגישה הוצאת הארץ "בקשה דחופה" לעיכוב ביצוע הצו עד מתן החלטה בבקשה שאותה ביקשה להגיש תוך ארבעה ימים. בבקשה זו הדגישה, כי פרטי הזיהוי של המשתמש שכתב את התגובה תועדו ונשמרו בכספת ולפיכך טענה, שעיכוב ביצוע הצו לא יסכל את החקירה. בהחלטה מאותו יום ניתן סעד ארעי שלפיו עוכב ביצוע הצו עד מתן החלטה בבקשה לגופה.

עיקרי טענותיה של הוצאת הארץ, בבקשתה ובתשובתה לתגובת המשטרה, היו כי מתן הצו פוגע באינטרסים מובהקים אשר אינם נוגעים רק לה עצמה, אלא לכלל גולשי האינטרנט בישראל וכי בשל הפגיעה באינטרסים אלו, יש להורות על ביטול הצו. אינטרסים אלו לטענתה, הם הזכות לאנונימיות, אינטרס ההסתמכות של כותב התגובית שזהותו לא תיחשף וכן הזכות לחופש הביטוי. לטענתה, חרף החשיבות של מניעת עבירות וחקירתן, יש להקפיד על הזכות לאנונימיות של כותבי התגוביות, מאחר שחשיפתם תפגע כאמור, בחופש הביטוי שלהם. כן טענה, שחשיפת זהות גולשים אנונימיים עלולה להביא ל"אפקט מצנן", בכך שבשל חששם מפני חשיפת זהותם, יימנעו הם מהבעת דעותיהם בחופשיות ברשת האינטרנט וכך תפגענה זכויותיהם האמורות.

המשטרה ביקשה לדחות את הטענה שיש בחשיפת כותב התגובית משום פגיעה חמורה בחופש הביטוי. לטענתה, בנסיבותיו של המקרה הנדון, הוצאת הארץ אינה יכולה להישמע בטענה בדבר פגיעה בחופש הביטוי, מאחר שהיא עצמה הסירה את התגובית הנדונה לאחר שהתקבלה אצלה תלונה על פרסומה באתר, ובכך פגעה בחופש הביטוי של כותב התגובית. עוד טענה המשטרה, כי אינטרסים ציבוריים מובהקים מצדיקים את הותרת הצו על כנו, מאחר שישנו אינטרס ציבורי מובהק בחקירת עבירות ובגילוי עבריינים לשם הבאתם לדין. זאת כדי לקיים חברה מתוקנת שבה איש אינו פוגע ברעהו.

השופטת תמר בר-אשר צבן סיכמה כי "מכל הטעמים שעליהם עמדנו, בקשתה של הוצאת הארץ לביטול הצו שניתן בהתאם לסעיף 43 בפקודת סדר הדין הפלילי, נדחית. צו זה עומד אפוא, על כנו ולפיכך על הוצאת הארץ למסור לידי המשטרה לאלתר את כתובות ה-IP של כותב התגובית הנדונה וכן עליה למסור כל פרט מזהה אחר על אודותיו המצוי ברשותה, בהתאם לאמור בצו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!