כך תטפלו בתופעת ההתמכרות למסכים של הילדים

כולנו יודעים לדקלם שזמן רב מדי מול המסך "זה רע", ואין מדובר במשהו חדש. כבר לפני 20 שנה נעשו מחקרים מארה"ב אודות הנזק של חשיפה למסכים,  אבל האם בכלל ניתן להשוות את המציאות הקיימת היום, בהם על פי הסקרים מבלים ילדים בממוצע בעולם 8 שעות ביום מול המסך? הדור של היום מוצף בארסנל עצום של מסכי סמארטפונים וטאבלטים שלא שיערום אבותינו. בכל זאת, האזהרות נשארו אותן אזהרות.

אז מעבר לאורח חיים הרוחני השונה מאחד לאחד, מה הן באמת הסכנות הגדולות כל כך האורבות לדור המכונה "דור המסכים" (או Screenagers כפי שהם מכונים באנגלית)?

ובכן ברוב המחקרים מתבלטים באופן עקבי חמשת המזיקים הגדולים:

1. השמנה: אין צורך להרחיב, נכון? לא זזת, לא שרפת (קלוריות). גם הנטייה לצרוך ג'אנק-פוד עולה כשאתה שקוע במסך ומעדיף לחמם משהו במיקרו במקום לחתוך סלט ופשוט להאביס את עצמך בכל מה שבהישג יד כשהעיניים על המסך.
2. שינה: כן, המסכים יוצרים שתי בעיות בנוגע לשינה. הראשונה שבני נוער פשוט נשארים מרותקים לענייניהם במסכים ודוחים את זמן השינה. את הבעיה השנייה יוצרת תאורת המסך המשבשת את ייצור המלטונין, הורמון האחראי גם על השינה ושהיווצרותו תלויה בזמן התאורה.
3. התנהגות: ילדים הצופים או משתמשים במחשב זמן ממושך, נוטים יותר לסבול מבעיות רגשיות, חברתיות וקשב.
4. חינוך: ילדים בגיל בית הספר היסודי הצמודים למסכים נכשלים יותר במבדקי חתך ובמבחנים אקדמיים. תופעת ה FOMO (Fear of missing out) המעוררת חרדת החמצה מהנעשה ברשת, משאירה אותם ממוקדים במתרחש על המסך ונוגסת עמוקות בקשב הדרוש להם ללימודים.
5. אלימות: חשיפה ממושכת לאלימות ברשת, במשחקים פוגעים ביכולת האמפטיה האנושית. ילדים עשויים להשתמש באלימות כדי לפתור בעיות באמצעות חיקוי התכנים שאליהם הם חשופים.

יותר מכל נראה כי מרכיב ההתמכרות מהווה את האתגר הקשה ביותר בהתמודדות עם זמן המסכים של ילדים ונוער. הורים רבים מעידים כי ניסיונות להפקעת ההתמכרות מהמסך מיד הילדים  מהווים מוקד תמידי לסכסוכים. אגב, אם אתם סבורים שהתשוקה  למסכים היא נחלתם של ילדים – כדאי שתנסו לנהל מעקב גם אחריכם, נראה שתופתעו.

רוצים לדעת פרטים על אפשרויות ההגנה של הילדים באינטרנט? לחצו כאן

אז כמה ממליצים לנו המומחים לחשוף את ילדינו למסכים? ובכן יש כמה גופים רפואיים ואקדמיים המתייחסים לעניין, אך בגדול כמעט שאין הבדלים בין ההמלצות כפי שהן מובאות כאן:

עד גיל שנתיים -  ללא חשיפה למסכים כלל.

גילאי 7-3-  עד שעה אחת ביום.

 גילאי 15-8 - עד שעה וחצי ביום. 

מגיל 16 ומעלה -  לא יותר משעתיים ביום.

כן, זו אינה הולכת להיות מלחמה קלה בזמן החופש, אך לאור הסיכונים, נראה שהיא הכרחית. אנשי מקצוע משלל תחומים ממליצים שלא לנסות רק להגביל את החשיפה למסכים, אלא בעיקר להציע אלטרנטיבות, בעיקר מהסוג שיש בהן פעילות פיזית, ובחורף גם משחקי הקופסה הישנים והטובים שבכוחם לעשות את העבודה. לא מאמינים? נסו להכיר לילדיכם את משחקי המונופול, ואפילו השחמט. אם אתם סקפטיים, נסו להיזכר כי רק בדור הקודם "התמכרנו" לטאקי. לכן לא כדאי למהר ולהרים דגל לבן, ייתכן שעדיין נשארו לנו כמה קלפים מנצחים בשרוול.

 בוקסה  – אז מה עושים?

1. הגבילו את הגישה למסכים מגיל צעיר ככל הניתן. התחלה מוקדמת תאפשר לילד לרכוש הרגלים טובים יותר ותרחיב את אפשרויות הפנאי שלו.
2. אפשרו גישה למסכים רק לאחר סיום המטלות בבית, תתפלאו כמה הן מסתיימות מהר לפתע.
3. הגבילו את זמני החשיפה. נכון, זה קשה מאוד, במיוחד בהתחלה, אך מדובר בהרגל נרכש שיהפוך לטבעי עם הזמן. עזרה נוספת ניתן למצוא ב"הטרמה", כלומר הודעה על הניתוק מהמסך בפרק זמן בטרם יתבצע למשל: "בעוד 10 דקות אנחנו מכבים הכל וניגשים לארוחת ערב".
4. מצאו אלטרנטיבות למסכים. יש הכרח למצוא תחליף לחלל העמוק שנוצר עם הניתוק ממסכים ולכן כדאי לעודד את הילדים להירשם לחוגים, הסתייעות במשחקי קופסה, עזרה בבית וארוחות משפחתיות.
5. השתמשו בספק אינטרנט המאפשר הגבלת זמן שימוש. ספקים המעניקים את היכולת לקבוע את משך זמן השימוש באפליקציות מסוימות, דוגמת "רימון " היכולים לפתור לא מעט מהוויכוחים והמריבות בשל הצורך להמעיט ככל הניתן מהשימוש במסכים.
6. ואחרון חביב, דוגמה אישית היא אולי הכלי החשוב ביותר בארגז הכלים של המאבק בתלות במסכים. ילדים שיבחינו בהורים הקוראים ספרים, מבצעים פעילויות שונות וזמינים להם ללא הסחות מהמכשיר הסלולרי – יאמצו אתכם כדמות לחיקוי ויבינו כי ההתנתקות ממסכים אפשרית. זכרו: דוגמא אישית טובה מאלף הגבלות.

רוצים לדעת פרטים על אפשרויות ההגנה של הילדים באינטרנט? לחצו כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!