מה המקורות של אירוע החינה המסורתי

אחד הטקסים המסורתיים העתיקים והנפוצים ביותר בקרב קהילות מסוימות, זה טקס חינה אשר נערך לפני החתונה, בקרב זוגות שעומדים לעבור מחיי רווקות לחיי נישואים. טקס זה מפורסם ומקובל בעיקר במדינות צפון אפריקה, מזרח תיכון וכן בהודו. עם השנים, הטקס אומץ גם על ידי קהילות יהודיות שחיו במדינות אלו, ועם עלייתן ארצה הוא הן דאגו להביא אותו לכאן, והיום הוא נערך בקרב לא מעט משפחות (כולל משפחות מעורבות).

היום אנחנו יודעים שעוד בתקופת המזרח הקדום, לא מעט עמים נהגו לערוך טקסי חינה לפני החתונה. במקרים מסוימים הטקס נועד לשני בני הזוג ובמקרים אחרים הוא נועד רק עבור האישה. בין היתר, הטקס היה מוכר בקרב עמים כמו הכנענים, השומרונים, בבלים ועמים חיו שחיו באזור. ישנם מקורות היסטוריים המלמדים שהטקסים היו מוכרים גם בסין הקדומה.

מה בדיוק טקס חינה?

טקס חינה הוא טקס שנועד לסמל את המעבר של בני הזוג מחיי רווקות לחיי נישואין. בעבר היה נהוג לערוך אותו לילה לפני החתונה, היום כבר נפוץ לערוך אותו מספר ימים לפני האירוע. במהלך הטקס, בני הזוג מקבלים ברכות ומתנות מהחוגגים, בני משפחה וחברים, כשהמטרה היא לברך אותם לקראת החתונה וחיי הזוגיות, לשפע, פרנסה ופוריות.

במסורת היהודית, היה נהוג היה לערוך את הטקס אך ורק בקרב בנות המשפחה. משפחת החתן היתה מגיעה אל בית הכלה, עם עלים מיוחדים בצבע אדום-כתום בהם אפשר לצבוע את ידיה ורגליה, ומלבישים אותה בגדים מפוארים עם זהב ותכשיטים אחרים. במהלך הטקס אותו צבע (חינה) היה נמרח על כפות המשתתפות כסמל למזל וברכה.

חשוב לציין, בכל עדה ועדה היה נהוג לערוך את הטקס בצורה מעט שונה, בהתאם למסורת המקומית ולדברים שהשתלבו בה עם השנים. עם עלייתן של קהילות יהודיות ארצה, אזי שחלק מהמסורות נשארו, אחרות נעלמו. היום מדובר על אירוע לכל דבר, אשר נערך באולמות או גני אירועים ולא בהכרח בבית הורי הכלה או החתן.

ההלכה היהודית מציינת את החינה בצורות שונות, בין היתר כשלב המפריד בין עולם הרווקות לזוגיות וחשיבות החתונה. יחד עם זאת, אין מדובר במצווה כתובה אלא במנהג המקום. לכן לא מדובר במסורת אשר מקובלת בכל מקום ובקרב כל עדה, וכן היבטים מסוימים שקשורים לטקס, כמו למשל, צבע החינה על היד או היבטים אחרים, אינן אמורות לבטל הלכות שונות, דוגמא נטילת ידיים.

איך מארגנים טקס חינה מסורתי היום?

כל מי שרוצה לארגן טקס חינה היום, יכול למצוא לא מעט גורמים שמסוגלים לעשות זאת, אך אם רוצים לארגן טקס חינה מסורתי בהתאם למה שמקובל בעדה ובמשפחה, רצוי מאוד להיעזר באנשי מקצוע שמכירים את המסורת ומתמחים בהפקות טקס חינה מסורתי.

בראש ובראשונה צריך למצוא גורם שמתמחה בהכנת תפריט מתאים לחינה. אף על פי שהיום נהוג לארח את בני המשפחה והחברים עם תפריט רגיל, מקומי, עדיין מדובר באירוע ייחודי בעל סממנים מסורתיים קלאסיים. לכן גם התפריט צריך להכיל מנות שמתאימות לכך. למשל, אם מדובר על טקס חינה מרוקאי אז הוא צריך להכיל מנות מרוקאיות אותנטיות, ואם מדובר על טקס חינה על פי המסורת התימנית, הוא צריך להכיל בתפריט מנות הקשורות לעדה.

אפשר להזמין קייטרינג לחינה אשר מספקים אוכל מוכן לטקסי חינה בבית או בכל מקום אחר, ואפשר כמובן להזמין שירותי קייטרינג לטקס חינה שנערך באולם או גן אירועים.

מה הסוגים השונים של אירועי חינות בעולם

כאמור, אנחנו יכולים למצוא מקומות שונים, באפריקה, מזרח תיכון ומזרח אסיה בהם נהוגים לערוך טקסי חינה. היום, עדיין מאוד מקובל לבצע טקס זה בהודו, תימן, מרוקו. בכל אחד מהמקומות עושים זאת אחרת, ואף הטקס נמשך במשך תקופת זמן שונה.

למשל, בתימן במשך שנים היה נהוג לערוך טקס זה במשך שבוע (עם הזמן זה התקצר, כולל בקהילת עולי תימן בישראל או בקרב הקהילה היהודית בתימן). במהלך שבוע זה, בני הזוג לבושים בבגדים מסורתיים, מקבלים את האורחים, זוכים לברכות ומתנות בדמות תכשיטים וזהב. החינה נועדה לברך את בני הזוג בפוריות לבן זכר, זוגיות ופרנסה.

חשוב לציין, שבתימן נהו לערוך גם טקס חינה לחתן, דבר שלא מקובל בהכרח במקומות אחרים. הטקס נערך בביתו, אז מורחים את ידיו בצבע חינה עשוי מצמח זה. במקביל, נערך טקס דומה לאישה בבית הוריה. שניהם לא ייפגשו עד החתונה.

בהודו לעומת זאת, החינה מסמלת לא רק את החתונה אלא את המעבר של הבת מבית אימא לבית בעלה והקמת בית חדש. הטקס כולל מצעד מיוחד עבור בני הזוג עם לבוש ואוכל מסורתי. חומר החינה עצמו, אמור להיות מוכן מדמעותיה של האם.

החינה המרוקאית נחשבת לטקס הנפוץ ביותר, כולל בקרב קהילות העולים לישראל. בעבר היה נהוג לערוך אותו יום לפני החתונה, היום נהוג לערוך אותו מספר ימים לפני, בין היתר בשביל לאפשר לבני הזוג להתארגן בצורה טובה יותר לאירוע החתונה. הטקס כולל לבוש מסורתי, מוזיקה מרוקאית טיפוסית, אוכל מרוקאי אותנטי. הטקס מתחיל בליווי הכלה אל המקווה לטבילה, על ידי בנות המשפחה וחברותיה, לאחר מכן הן עורכות חגיגה משלהן, ואז חוזרות אל בית ההורים להמשך הטקס בליווי החתן ושאר בני המשפחה.

לסיום חלק זה נדגיש, טקס חינה איננו טקס יהודי בהכרח. בהודו הוא נערך בקרב כל חלקי האוכלוסייה כטקס מסורתי מקומי, ובמדינות איסלם רבות במזרח התיכון נהוג לערוך אותו גם בקרב התושבים המוסלמים. בדרך כלל, הוא נערך לנשים ולגברים לחוד, כשאת הטקס מארגנות נשים פוריות וזאת בשביל שהפוריות שלהן תקרין על בני הזוג ותברך אותן בהרבה ילדים.

דברים שנהוגים באירוע חינה בישראל

אצלנו במדינה הקדושה של ארץ ישראל, נוהגים מספר דברים, בנוסף לכך שנוהגים לעשות חינה לבני הזוג המיועדים, נוהגים בנוסף לעשות "שטורעם" להזמין קייטרינג, לפנק את האורחים במעדני עולם, להביא צלם מגנטים של חברת הלל מגנטים שיתעד את החינה, לעשות ריקודים (בהפרדה כמובן) לאחל לחתן ולכלה המיועדים בניין עד עד. החינה אומנם זמנית, אך החתונה שלכם בע"ה תישאר לנצח, ושתזכו לצאצאים בריאים ומאושרים.

שכחנו משהו? שתפו אותנו

אנחנו מזמינים אתכם להגיב פה בתגובות למטה מה הדברים שאתם לא תוותרו עליהם באירוע החינה שלכם >>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!