המפקחת החשובה הרבנית מרת רבקה שפירא ע"ה

ברוך דיין האמת: קהל גדול ליווה במוצש"ק בירושלים את המחנכת והמפקחת החשובה, מותיקות ובכירות "בית יעקב" הרבנית רבקה שפירא ע"ה, שנפטרה בש"ק בשנת התשעים לחייה, בדרכה להר המנוחות.

הרבנית רבקה שפירא ע"ה נולדה בשנת תרצ"ג באוסטרוב מזובייצק בפולין, לאביה הגאון רבי מאיר אריה סגל זצ"ל ראש ישיבת נובהרדוק המקומית, ולאמה הרבנית רחל ע"ה, נכדת הסבא מנובהרדוק. בינקותה עלתה משפחתה לארה"ק והשתקעה בחיפה, שם יסד אביה ישיבת נובהרדוק, ובהמשך שימש כרב בעיר ור"מ בישיבותיה.

בבית של גדלות בתורה ובמוסר זה גדלה והתחנכה, כשהיא סופגת שאיפות גדלות, והליכות מוסר, ברוח תנועת נובהרדוק. כשגדלה נמנתה עם ראשונות תלמידות בית יעקב בעיר, ולאחר מכן המשיכה לסמינר בית יעקב למורות בירושלים.

הימים ימי ראשית המדינה, כאשר גלי עליה שוטפים את הארץ, ובבתי הספר של בית יעקב בארץ משוועים למורות. עוד תוך כדי לימודיה בסמינר, כבר נשלחה לשמש בהוראה בבית הספר בכפר אתא, קרית אתא של היום, ובזה פתחה מסכת חינוך מפוארת בתנועת "בית יעקב", שנמשכה כשישים שנה. ועוד טרם נישואיה כבר ניהלה את ביה"ס המקומי, בברכת המרא דאתרא הנודע, הגר"ב מנדלסון זצ"ל לימים רבה של קוממיות.

בהגיעה לפרקה בשנת תשט"ו דיבר בה נכבדות הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל, והיא נישאה להרב הגאון רבי ישראל אהרן שפירא זצ"ל בן הגה"צ רבי שמחה זיסל שפירא זצ"ל, מפארי גידולי ישיבת חברון, ויחד הקימו את ביתם בשכונת רחביה הירושלמית, כאשר ביתם משמש מגדל אור תורני לכל הסביבה, ומגוון קוטבי של אנשים החל בקשי יום דרך בני ישיבות וכלה באנשי מדע ואינטלקטואלים שונים, מוצאים עצמם מסבים יחד על שולחנם, וכל אחד מוצא את מקומו, וזוכה למנת חיזוק לפי ערכו.

משך קרוב לשלושים שנה שימשה מחנכת בבית יעקב בשכונת בקעה, שכונת מצוקה באותם ימים. כשהיא משקיעה מאמצים גדולים לכוון עוד תלמידה ועוד אחת, להמשך לימודים על יסודיים במסגרת "בית יעקב", כאשר רבות רבות מהן מקימות בהמשך בתים נאמנים לה' ותורתו.

לאחר מכן עברה לשמש כמנהלת בית הספר במעלה עמוס, כאשר הצלחתה בביסוסו של בית הספר, מהווה מנוף להתפתחות היישוב כולו, ובמקביל החלה לשמש כמפקחת חינוכית על כל בתיה"ס של בית יעקב בדרום הארץ. משרות בהם החזיקה מתוך תחושת שליחות, משך למעלה משלשים שנה עד הרבה מעבר לגיל פרישה, ואף ללא שכר. ובהם עשתה חיל רב, כאשר דמותה החינוכית יכולותיה הפדגוגיות ידיעותיה הנרחבות משפיעים עמוקות על כלל בתי הספר, מראשונות המנהלות ועד אחרונות התלמידות. כאשר רבות רבות מהן רואות בה את הדמות שעיצבה את אישיותן.

בשנת תש"ן התאלמנה מבעלה זצ"ל שהיה איש חינוך ומוסר, מרביץ תורה ופה מפיק מרגליות, ומאז חגרה בעוז מותניה, והמשיכה לבד להשיא את ילדיה, להתמסר ולנהל את כל משפחתה הענפה ביד רמה, כשהיא תומכת ועוזרת לכל אחד ואחד כפי הנצרך לו.

בהלווויתה במוצש"ק התכנס קהל גדול, למרות השעה המאוחרת, ומשך שעה ארוכה ספדו לה הגאון רבי יצחק אזרחי מראשי ישיבת מיר, הגאון רבי זאב חרל"פ מרא דאתרא מעלה עמוס, אחיה הרה"ג ר' נתן דוד סגל מחבר סידרת הספרים "דודי נתן" רב במודיעין, ובן אחותה מנכ"ל החינוך העצמאי הרב אליעזר סורוצקין שהעלו על נס את עשייתה החינוכית הענפה ורבת השנים.

מלבד זה קמו כל חמשת בניה ויאשרוה, כאשר בהתרגשות רבה, תארו את חריצותה ועמלה למען ילדיה והצלחתם.

הותירה אחריה דור ישרים מבורך, בניה הרבנים הגאונים: הרב נתן דוד מראשי "מוסד הרב קוק" בירושלים ורב "בית טובי העיר". הרב אברהם מראשי ישיבת מיר וראש כולל "מתלמידיו של אהרן" ברמת שלמה בירושלים. הרב ראובן ר"מ בישיבת "מקור ישראל" באפינעי פאריס, הרב חיים מרדכי ראש כולל "בית ועד לחכמים" בירושלים, והרב משה שלמה ר"מ בישיבת "ברכת שמואל" ובישיבת הגר"מ שטרנבוך בבית שמש. בנותיה וחתניה הרב יעקב חיים סלומון אב"ד בירושלים, הרב גבריאל מונק ראש הישיבה לצעירים "אור ברוך" והרב יעקב מאיר שטיינהויז חבר ביה"ד הרבני בירושלים. נכדים ונינים כולם שתולים בבית ה' וממשיכים בדרכה.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!