ואיפה משרד החינוך? • 'הכול דיבורים' על האפליה בסמינרים

בעייה חוצת ערים

• שרי רוט, את הכתבת הפוליטית של אתר 'בחדרי חרדים', ואיתך אנחנו רוצים לדבר על אפליה גזענית בבני-ברק, במגזר החרדי. בואי ספרי לנו.

"אז ככה. הבעיה לא מתחילה בבני ברק, היא חוצה ערים, חוצה מקומות בארץ. בבני ברק התעוררה בעיה ספציפית שעוד מעט נדבר עליה, אבל האפליה מוכרת".

• היא ידועה לנו, עוד מפרשת עמנואל וכולי.

"יסודותיה עוד הרבה לפני פרשת עמנואל, אבל נכון, בפרשת עמנואל היא צפה, והיא קיימת בהרבה מאוד מקומות בארץ. מה שקרה בעיר בני-ברק הוא שהיה ניסיון של העירייה לחסום קמפיין שערכו אותו לא חברה מסחרית גם לא משרד החינוך, ובדקתי את הנושא הזה, אלא ערכו אותו הורים - כהורים, שהתכנסו ואמרו ביניהם: 'אוקי, יש ועדות ערר במשרד החינוך, זה רעיון מצוין, נרים את הכפפה, אבל איך ההורים יידעו על זה? הרי אף מנהל סמינר לא יצייד את התלמידה בבית ספרו במכתב שבו ייכתב: 'להווי ידוע לכם שיש במשרד החינוך ועדות ערר מולן תוכלו להתלונן עלינו' - אז איך אנחנו פונים להורים ומיידעים אותם על זה?

"קמו, עשו מעשה, הכינו מודעות צבעוניות, פלקטים כאלו, הדביקו על לוחות המודעות, ביקשו אישורים לכך מהעירייה כדין, כי בעיריית בני-ברק אי-אפשר להדביק מודעות באופן פרטיזני, וטוב שכך, זה משום נושאי לכלוך ואיכות סביבה, והעירייה חסמה אותם. לטענתה, לפי חוק עזר עירוני יש כאן לשון הרע על מנהלי הסמינרים, כי המודעה קראה למעלה בצורה ברורה ה'וועדה שמנהלי הסמינרים לא רוצים שתדעו על קיומה' כולל טלפונים ופרטים.

"כאן יש שאלה משפטית שלא אכנס אליה, כי אני לא משפטנית, אבל יש פה גם שאלה מוסרית. האם זכותה של עירייה לחטט בתוכנן של מודעות, כשהן לא פוגעניות או לא צנועות וכדומה".

• אז העירייה הזו אולי מסודרת, אבל לא ממש דמוקרטית, כך נראה...

"משהו פה מריח כפגיעה בחופש הביטוי, הגם שאולי חוק העזר העירוני מכסה את זה. כלומר, אם באמת יש כאן רצון של הורים, כהורים, לפתור בעיה של בנות מסכנות שיושבות בבית ובוכות כל תחילת שנה על שלא התקבלו לבתי ספר, אני לא בטוחה שמבחינה מוסרית עירייה לא צריכה לסייע לדבר הזה. ואנחנו מדברים על עירייה במדינת ישראל, שמקבלת תקציבים ממשרד הפנים".

• אם אין שם דברי הסתה של ממש אז כמובן שכן. אבל אני רוצה, ברשותך, להתמקד למה שהביא לאותו רצון להדביק את המודעות – האפליה עצמה. מה קרה שם? מאה בנות נותרו מחוץ לכל מסגרת לימודית? למה?

"זה קורה בכל שנה. הדבר הזה לא מפתיע, בריטואל קבוע, בערך בתקופה הזו של פתיחת שנת הלימודים, אנחנו מקבלים את הטלפונים - מילדות בוכות, מהורים כאובים - וזה קורע את הלב בכל פעם מחדש".

• למה? מה הסיבה?

"אז זהו, שכדי להבין מהי הסיבה אתה צריך להיות מעבר לשופט אפילו. נניח שמתקשרת בת ספרדית ומספרת לא התקבלתי לבית ספר, לסמינר, הכי קל להגיד שזה בגלל שהיא ספרדית. אבל זה לא אומר. כי אולי היא באמת לא מתאימה לערכי בית הספר. לבדוק את זה - זה הדבר הכי מסובך שבעולם, אפילו שופטי בג"צ שיושבים על הדברים האלו מתקשים לעשות זאת".

• רק אזכיר לך שהטיעון הגזעני, לטעמי, שעומד מאחורי אותה הדרה הוא "הן לא מתאימות מבחינת האופי הדתי, מבחינת ההחמרה הדתית, הם לוקחים את זה לכיוון הדתי ואז הם פטורים".

"והנה בדיוק הקטע בו אנחנו מתקשים להוכיח. כי לך תוכיח שלא קיבלו את הילדה הזו לא בגלל ששם המשפחה שלה הוא בוזגלו או טולדנו וכו', אלא באמת כי היא לא מתאימה. וכאן נפתח ויכוח, יש ועדות ערר, מתיישבים סביב השולחן, באים ההורים אומרים: רבותי, הילדה שלי בסדר, מידרתם אותה רק כי לי קוראים כך וכך. בא מנהל הסמינר ואומר: ראינו אותה ביום זה וזה עושה כך וכך, ועכשיו לך תתווכח".

לא מס שפתיים

אל השיחה הצטרף אשר גולד, יועץ לענייני חרדים לשר החינוך הרב שי פירון, שנשאל איך משרד החינוך מאפשר את הדברים הללו.

"שר החינוך הוא שר חדש יחסית, מאז נכנס למשרד אחד הנושאים הקשורים לחינוך החרדי שהוא חרט על דגלו הוא מלחמה בנושא האפליה וקבלת תלמידים למוסדות. זה לא מס שפתיים אלא משהו אמיתי שקורה בשטח.

"שרי, בדבריה, הזכירה את ועדות הערר, ושרי כמוני מכירה אותן היטב, הן הוקמו בשנת 2010 ולמעשה עד לפני חודשיים-שלושה הן דחו כמעט את כל הפניות של ההורים. לפני חודשיים-שלושה ערכנו שינויים רציניים בפעילות של ועדות הערר והמצב שונה מהקצה לקצה".

• פתאום תלונות כן התקבלו?

"כשבעים אחוז מהתלונות שקיבלנו נמצאו כנכונות. ואנחנו כפינו כבר על שורה ארוכה של מוסדות חינוך חרדיים שנמצאו מפלים לקבל את התלמידות אותן דחו. זו הסיבה שלפני שבועיים יצאנו בקמפיין רחוב ובעיתונות שמחולקת במגזר החרדית, והוא קורא לכל הורה שחש שהוא מופלה בקבלה למוסדות חרדיים לפנות למשרד החינוך".

• קודם כל, השינוי הזה בוועדות הערר הוא בהחלט מבורך, ואנחנו מקווים שהוא ימשיך הלאה. אבל מה, למשל, קורה עם אותן מאה בנות שנמצאות כרגע בלי מסגרת לימודית?

"האופן שבו זה עובד: אנחנו נכנסנו למשרד אחרי שכבר נגמר הליך הרישום והקבלה בסמינרים החרדיים, ולכן הכלי האפקטיבי ביותר מבחינתנו הוא ועדות הערר. לפי החוק, מי שאחראי לשיבוץ תלמידים למסגרות בית ספריות, אגב גם בעיריות שהן לא חרדיות - הוא העיריות. אנחנו כמובן לא מתנערים מאחריות ועוקבים אחר הנושא הזה מידי יום. הנתון הזה של מאה בנות (שהוא קצת פחות) הוא מלפני שלושה חודשים, נתון מהיום: כל אותן בנות קיבלו שיבוצים לסמינרים. זה הדיווח שאנחנו קיבלנו".

• תשמע, אם זה ככה לא יכולנו לצפות ליותר טוב לזה ואנחנו בהחלט שמחים. אבל אנחנו רק מקווים, באמת, מההיכרות שלנו עם המגזר החרדי בעניין הזה של חינוך, שבבוא היום, ב-1 בספטמבר או ב-27 לאוגוסט, הן באמת ישובצו.

"לכן אנחנו לא מפסיקים את עבודתנו ולא מפסיקים את המעקב אחר הנושא. ואני רוצה גם לנצל את הבמה המכובדת הזו כדי לפנות להורים ולבקש חברים, אם יש בעיה - תפנו אלינו".

• תשמע, לא נותנים להם אפילו לתלות מודעות. את שומעת את זה, שרי רוט?

שרי: "אני שומעת את הדברים שלו שכל הבנות התקבלו, אבל השאלה היא לאיזה סמינר. כי לשים בת ספרדית בסמינר ספרדי זו לא חכמה, היא רוצה להתקבל בסמינר אשכנזי. ומכאן מתחילות המכסות וכל זה".

• מה אתה אומר אשר גולד?

אשר: "לכך בדיוק נועדו ועדות הערר. בשביל שאותה בת ספרדית שרוצה להתקבל. ואגב, זה מקומם אותי ההגדרה הזו סמינר ספרדי, מי מינה אותם ומי הרשה להם דבר כזה?"

שרי: "זה מה יש".

• אתה יודע שמשרד החינוך לא שולט כל-כך בחינוך המוכר שאינו רשמי.

אשר: "הדבר הזה הולך ומשתנה, והוא ילך וישתנה עוד ועוד לטובה. ואדרבה אנחנו פונים לאותן בנות, לאותם הורים ומבקשים אנא פנו לוועדות הערר, אנחנו רוצים לעזור לכם".

• אתה יכול להשיב לשאלה הקצרה של שרי: האם שובצו כולן בסמינרים ספרדים או שלא?

אשר: "אני חושב שאופן השיבוץ של העיריה הוא לפי מקום פנוי".

• קצת חשוד.

אשר: "אם בת ניסתה להתקבל לסמינר שמגדיר את עצמו אשכנזי, מה שמקומם מאוד, ולא התקבלה, שתפנה לוועדות הערר".

• אז מי שטוען לאפליה בבתי הספר במגזר החרדי מוזמן להתקשר. שרי, אנחנו נשמח שתעדכני אותנו בהמשך לאן שובצו אותן בנות.

שרי: "אני אשמח כשתגיע הבשורה שבסמינרים המכונים אשכנזים לא נראה מכסה, כלומר לא יהיה החיתוך הזה של 30% וכך הלאה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!