שָנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה • מאכלי ראש השנה במספרים

ראש השנה בפתח ומשרד החקלאות מפרסם את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולאריים בראש השנה, בדגש על דגים, רימונים, תפוחים ודבש שצריכתם גוברת משמעותית בתקופה זו.

תחילה לענף הדגים: על פי ארגוני מגדלי הדגים, בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-900 גרם דגים (כ-11 ק"ג לשנה), ואילו בחודש תשרי נוסקת הצריכה פי שניים ומגיעה ל- 1,800 גרם לנפש.

לקראת ראש השנה הם צופים פעילות שיווק מוגברת. הדג המוביל במכירות הוא הקרפיון, אחריו האמנון ובמקום השלישי הבורי. בחודש תשרי נצרכים כ-1,000 טון קרפיונים לעומת 350 טון בשאר חודשי השנה, כ-850 טון אמנון בחודש תשרי לעומת 500 טון בשאר חודשי השנה וכ-250 טון בורי בחודש תשרי, לעומת 170 טון בשאר חודשי השנה.

הצריכה המקומית לנפש נמוכה מאוד לעומת הצריכה במדינות אחרות: מדינות הים התיכון צורכות לשנה 20–40 ק"ג לנפש, ביפן צורכים 60 ק"ג לנפש. רק האמריקאים צורכים פחות - 6–7 ק"ג דגים לנפש לשנה.

השנה, הודות למחקר ופיתוח טכנולוגיות גידול חדשות ייהנה הצרכן ממחירים נמוכים מאשתקד של דג האמנון. רמת המחירים של הקרפיון והבורי צפויות להיות דומות לשנה שעברה – קרפיון 23-25 שקלים לק"ג, אמנון 25-35 שקלים לק"ג, בורי 28-37 שקלים לק"ג.

רימונים:

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשנה האחרונה החלו לשאת פרי עוד כ-2,000 דונם עצי רימונים שניטעו בשנים האחרונות. לאור זאת, בשנת 2012 עמדנו על כ-23,000 דונם מטעי רימונים נושאי פרי ואילו השנה אנו נהנים מכ-25,000 דונם מטעי רימונים נושאי פרי.

בתקופת החגים צורכים הישראלים כ-8,000 טון רימונים, מתוך כ-14,000 טון רימונים אותם צורכים הישראלים לאורך כל השנה. ישראלי אוכל בממוצע כ-3 רימונים בשנה.

במשך שנים התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ-3,500 דונם. לפני מספר שנים, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה בעקבותיה החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה ועוד. לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. נכון להיום, הפרי משווק בשלמותו, כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף, כמיצים טבעיים, כמשקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה.

דבש:

50% מהתצרוכת השנתית של דבש בישראל נצרכת בחגי תשרי, ובעיקר בראש השנה. המדובר בכ-2,000 טון דבש בקרוב, הנצרכים בחודש אחד, בשווי כולל של כ-100 מיליון ₪ במונחי מחיר לצרכן. ישראלי ממוצע צורך בחודש תשרי כ-300 גרם דבש בממוצע (לפי חישוב האוכלוסייה החוגגת את חגי תשרי). במהלך השנה כולה צורכים הישראלים כ-3,600 טון דבש, כחצי ק"ג דבש לנפש.

רק אחוז קטן מהאוכלוסייה, כ-25% מהצרכנים, מבחין ומחפש דבש לפי זנים, העשוי מצוף פרחים של צמח אחד דומיננטי. רוב הציבור מחפש וקונה דבש זול. הדבש הזני הוא יקר יותר ואיכותו גבוהה בהרבה.

למזג האוויר בזמן הפריחה, לרמת המשקעים בחורף והטמפרטורות ששוררות, השפעה רבה על כושרן של הדבורים לאסוף צוף ודבש. בעונה האחרונה, תשע"ג, הציבור הישראלי יצרוך בראש השנה דבש טרי שנרדה לאחרונה, ישירות מן הכוורת. החורף האחרון החל גשום, אולם סופו היה שחון, מה שפגם בתנובת הדבש בחלק מאזורי הארץ.

תפוחים:

ישראלי אוכל בממוצע כ-125 תפוחים בשנה! מדובר בכמות מאוד גדולה לאורך כל השנה, ולכן העלייה לקראת חגי תשרי קיימת - אך היא מינורית. הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50 – 60 מיליון טון. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (30 מיליון טון לשנה), אירופה (9 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה).

תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.

ישראל אינה מייצאת תפוחים, למעט יצוא תפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה שנעשה בשנים האחרונות. המדובר השנה בכמות גדולה של כ-14,000 טון תפוחים שנשמרו בקירור, הודות לפיתוח תשתיות קירור ואריזה מתקדמות בישראל שאינן קיימות בסוריה, דבר שמאפשר אספקת תפוחים לאורך כל השנה. ייבוא התפוחים לישראל הוא מינימאלי – כ-2,000 טון מארה"ב ואירופה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!