צמצום תאונות הדרכים - יעד לאומי ל-2018
כיצד נוכל להשתלב בין חמשת המדינות המובילות בעולם בתחום בטיחות הדרכים? • שמואל אבואב, מנכ"ל אור ירוק סוקר את הכלים הנדרשים כדי לעמוד ביעד הלאומי
- שמואל אבואב, מנכ''ל אור ירוק
- ז' אלול התשע"ג
- 2 תגובות
תאונות הדרכים הן הגורם המוביל בישראל למותם של אזרחים מתחת לגיל ארבעים. עלות נזקן השנתי מוערכת בכ 16 מיליארד שקלים שמאבד המשק מידי שנה, תוצאת נזקיהן הישירים והעקיפים של התאונות. הניסיון הישראלי המוצלח מהשנים האחרונות, מלמד שהמדינה צועדת בנתיב הנכון: בשנת 2004, דורגה ישראל במקום ה 20 בעולם במדד הבטיחות בדרכים. עד לשנת 2010, התקדמה אל המקום ה 14, בשנה שעברה כבר התקדמה אל המקום העשירי, ועל פי התוכנית, בעוד כחמש שנים כאמור, תתברג ישראל בין חמש המדינות המובילות בעולם.
השבוע קבע שר התחבורה יעד לאומי, להשתלב בתוך חמש שנים בלבד בין חמש המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים. משמעות העמידה ביעד: המדינה תצליח להפחית את מספר ההרוגים השנתי אל מתחת ל 260 הרוגים בשנה, למרות גידול צפוי של כ 27% בנפח הנסועה בכבישי הארץ. התוצאה הכלכלית הצפויה - חיסכון צפוי של כשני מיליארד ₪ לכל הפחות למשק מידי שנה, לבד מההישג החברתי והערכי שבהצלת חיי עשרות ישראלים ממוות מיותר בכבישים מידי שנה. האם הדבר אפשרי?
כל מומחי התחבורה והבטיחות בדרכים מאוחדים בדעתם שהעמידה ביעד אפשרית גם אפשרית ומאות ישראלים וישראליות יכולים לחמוק מגורל רע ומר העלול להמתין להם בשנים הקרובות באחד העיקולים. גם על התועלת הכלכלית העצומה שבעמידה ביעד, בדמות חיסכון מיידי של מיליארדי שקלים בשנה, אין כל מחלוקת.
אלא שהעמידה ביעד מותנית בכך שלא יהיה קיצוץ בתקציב המאבק בתאונות, העומד על כ 500 מיליון ₪ בשנה. אם יקוצץ התקציב, לא תעמוד המדינה ביעד ולא תתמקם במקומה הטבעי בראש המדינות הבטוחות, ובהתאם לערך הנעלה של קדושת החיים, הטבוע כה עמוק במורשת היהודית.
כדי למנוע מהמדינה לשלם מידי שנה הוצאות אשפוז, סיעוד, חילוץ, ביטוח, תמיכה בשארים, אובדן תפוקה ועוד ועוד נזקים ישירים ועקיפים שגורמות התאונות, עליה להותיר את תקציב הבטיחות ללא פגיעה, בבחינת השקע מעט וחסוך הרבה.
ההימנעות מהקיצוץ תביא לשיפור תשתיות הכבישים האדומים והמסוכנים במדינה. בתוך כחמש שנים יוצבו הפרדות קשיחות שימנעו תאונות חזיתיות קטלניות לאורך כ 200 ק"מ של כבישים חד מסלוליים, בהם נהרגים 19 בני אדם בשנה בממוצע. ניתן יהיה גם להעניק הנחות ליבואני רכב ששיווקו כלי רכב עם אביזרי בטיחות מתקדמים, שבהם יותר כריות אויר ומכשירי התרעה לשמירת מרחק ולשמירה על הנתיב ועוד. המשך מימון המאבק בתאונות יאפשר הכנסת 'קופסאות ירוקות' לציי רכב, למשאיות ולרכבי הסעות, שיוכלו לנטר את אופן הנהיגה של נהגים מקצועיים המשנעים נוסעים רבים או מטענים כבדים.
המשטרה תוכל לפרוס מערך מצלמות בכבישים מרובי תאונות הנובעות ממהירות מופרזת, ומערכי הפינוי, החלוץ וההצלה, באמבולנסים והמסוקים, יוסיפו להתפתח כך שיאפשרו להגיע לכל פצוע בכבישי מדינת ישראל בתוך פחות מ- 20 דקות ולהובילו לטיפול רפואי יעיל ומציל חיים.
ולבסוף ניתן יהיה גם לחולל את רפורמה הנדרשת בהכשרת הנהגים הצעירים, שלא יסתפקו עוד ב- 28 שיעורי נהיגה מעשיים בלבד, אלא יוסיפו גם שיעורים עיוניים של הסכנות העיקריות האורבות להם, כדוגמת עייפות, אלכוהול, אי חגירת חגורות בטיחות ועוד.
האם אפשרי הדבר? בהחלט כן. ובלבד שתקציב הבטיחות לא יקוצץ.
השבוע קבע שר התחבורה יעד לאומי, להשתלב בתוך חמש שנים בלבד בין חמש המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים. משמעות העמידה ביעד: המדינה תצליח להפחית את מספר ההרוגים השנתי אל מתחת ל 260 הרוגים בשנה, למרות גידול צפוי של כ 27% בנפח הנסועה בכבישי הארץ. התוצאה הכלכלית הצפויה - חיסכון צפוי של כשני מיליארד ₪ לכל הפחות למשק מידי שנה, לבד מההישג החברתי והערכי שבהצלת חיי עשרות ישראלים ממוות מיותר בכבישים מידי שנה. האם הדבר אפשרי?
כל מומחי התחבורה והבטיחות בדרכים מאוחדים בדעתם שהעמידה ביעד אפשרית גם אפשרית ומאות ישראלים וישראליות יכולים לחמוק מגורל רע ומר העלול להמתין להם בשנים הקרובות באחד העיקולים. גם על התועלת הכלכלית העצומה שבעמידה ביעד, בדמות חיסכון מיידי של מיליארדי שקלים בשנה, אין כל מחלוקת.
אלא שהעמידה ביעד מותנית בכך שלא יהיה קיצוץ בתקציב המאבק בתאונות, העומד על כ 500 מיליון ₪ בשנה. אם יקוצץ התקציב, לא תעמוד המדינה ביעד ולא תתמקם במקומה הטבעי בראש המדינות הבטוחות, ובהתאם לערך הנעלה של קדושת החיים, הטבוע כה עמוק במורשת היהודית.
כדי למנוע מהמדינה לשלם מידי שנה הוצאות אשפוז, סיעוד, חילוץ, ביטוח, תמיכה בשארים, אובדן תפוקה ועוד ועוד נזקים ישירים ועקיפים שגורמות התאונות, עליה להותיר את תקציב הבטיחות ללא פגיעה, בבחינת השקע מעט וחסוך הרבה.
ההימנעות מהקיצוץ תביא לשיפור תשתיות הכבישים האדומים והמסוכנים במדינה. בתוך כחמש שנים יוצבו הפרדות קשיחות שימנעו תאונות חזיתיות קטלניות לאורך כ 200 ק"מ של כבישים חד מסלוליים, בהם נהרגים 19 בני אדם בשנה בממוצע. ניתן יהיה גם להעניק הנחות ליבואני רכב ששיווקו כלי רכב עם אביזרי בטיחות מתקדמים, שבהם יותר כריות אויר ומכשירי התרעה לשמירת מרחק ולשמירה על הנתיב ועוד. המשך מימון המאבק בתאונות יאפשר הכנסת 'קופסאות ירוקות' לציי רכב, למשאיות ולרכבי הסעות, שיוכלו לנטר את אופן הנהיגה של נהגים מקצועיים המשנעים נוסעים רבים או מטענים כבדים.
המשטרה תוכל לפרוס מערך מצלמות בכבישים מרובי תאונות הנובעות ממהירות מופרזת, ומערכי הפינוי, החלוץ וההצלה, באמבולנסים והמסוקים, יוסיפו להתפתח כך שיאפשרו להגיע לכל פצוע בכבישי מדינת ישראל בתוך פחות מ- 20 דקות ולהובילו לטיפול רפואי יעיל ומציל חיים.
ולבסוף ניתן יהיה גם לחולל את רפורמה הנדרשת בהכשרת הנהגים הצעירים, שלא יסתפקו עוד ב- 28 שיעורי נהיגה מעשיים בלבד, אלא יוסיפו גם שיעורים עיוניים של הסכנות העיקריות האורבות להם, כדוגמת עייפות, אלכוהול, אי חגירת חגורות בטיחות ועוד.
האם אפשרי הדבר? בהחלט כן. ובלבד שתקציב הבטיחות לא יקוצץ.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות