מסמך: חוזה ההתקשרות עם הרשת החרדית-ממלכתית

משרד החינוך ממשיך לקיים פגישות חשאיות עם מנהלי מוסדות, כדי לשכנעם לעבור אל רשת חינוך ממלכתית חדשה - שאת הקמתה דוחף במרץ שר החינוך הרב שי פירון - ותיקרא 'רשת ממלכתית חרדית', אשר במסגרתה יילמדו לימודי ליבה והמוסדות יהיו כפופים לפיקוח מלא של המשרד.

בפגישה חשאית ומכרעת שהתקיימה במשרד החינוך בירושלים ביום חמישי, בה השתתפו מנהלי עשרה מוסדות חרדים, השתתף נציג הלשכה המשפטית של משרד החינוך, עו"ד אילן שי, אשר שלף במהלך הפגישה בפני הנוכחים את טיוטת חוזה ההתקשרות למעבר לממלכתי-חרדי.

להלן עיקרי הדברים המופיעים בחוזה:

• המוסד מחויב ללמד את תכנית הליב"ה באופן מלא.

• בחירת מנהל המוסד יתבצע על-ידי ועדה, ומנכלי"ת המשרד היא שתבחר את המנהל - בדומה לבתי ספר ממלכתי.

• מוסד שמצטרף לממלכתי-חרדי יוכל לחזור בו בתוך חמש השנים הקרובות למעמדו הקודם. האם משרד החינוך ייתן בפועל לחזור? אין לדעת.

• קבלת התלמידים תהיה תלויה בתקנון. התקנון לא יכלול נושא של אפליה מכל סוג שהוא. לא יהיה תנאי של ביצוע מבחנים לבדיקת הרמה של התלמיד. על המוסד לאשר את התקנון אצל מפקח משרד החינוך.

במהלך הישיבה החשאית, התקוממו המנהלים כנגד ההחלטה של משרד החינוך לקבוע מי יהיו המנהלים ועובדי ההוראה ולהחליפם כרצונם. מנהלי המוסדות טענו, כי לפי החוזה לא זו בלבד שמנשלים את העמותה מכל סוג של מעורבות במוסד, אלא שגם מנשלים אותם מההחלטה מי יהיה מנהל המוסד שהוא העוגן היחיד לכאורה שנותר למנכ"ל העמותה.

בתגובה לכך הגיבו נציגי משרד החינוך כי תבצע בדיקה של מתווה, לפיו בוועדה יישב נציג של העמותה, אבל בכל מקרה את ההחלטה הסופית על מינוי המנהל תחליט מנכ"לית משרד החינוך.

מי המעסיק של עובדי ההוראה?

טיוטת החוזה של משרד החינוך, המתפרסמת כאן לראשונה, חושפת את הכוונות של משרד החינוך מאחורי שכנוע מנהלי מוסדות לעבור לממלכתי-חרדי.

החוזה מדבר בעד עצמו. משפטנים שעברו על החוזה טוענים כי העמותה והנהלת המוסד מאבדים, למעשה, כל רלוונטיות.

• מבחינה משפטית, החוזה הופך את העמותה כבר מתחילתה כאחת שאינה צד. החוזה הוא בין משרד החינוך לבין הרשות המקומית, ואילו העמותה היא רק בגדר "הואיל". קרי: העמותה נמצאת אמנם בחוזה, אך ההתקשרות אינה איתה אלא בין משרד החינוך לרשות המקומית בלבד - המקבלים שליטה מוחלטת על בית הספר והופכים למנהלה. העמותה נמצאת בחוזה כמי שלא תוכל להגיד שהמעבר בוצע שלא בידיעתה והסכמתה. העמותה חותמת על החוזה כמי שידעה והסכימה למעבר הבעלות על המוסד למשרד החינוך והרשות, וכפי שנכתב בסעיף "הואיל" נוסף, לפיו העמותה משמעו "בהקשר של רישוי מוסדות חינוך".

• משרד החינוך עוקר באופן ברור בחוזה את בעלות בית הספר ומציין: "עובדי ההוראה של בית הספר יועסקו על-ידי משרד החינוך". בהמשך, מצין משרד החינוך בחוזה: "כתוצאה מקבלת ההחלטה בדבר המעבר כאמור הסכימו הצדדים על סיום יחסי עובד – מעביד בין עובדי ההוראה לבין העמותה", בסעיף 12 חותמת העמותה ומאשרת כי כל העובדים שעוברים לממלכתי הם כדין מפוטרים. משמעות הדברים היא שהעמותה הופכת לבלתי רלוונטית ועליה לשלם באופן מיידי לעובדי ההוראה שעוברים לעבוד תחת משרד החינוך פיצויים מלאים.

סעיף זה, מציינים משפטנים, נועד לבצע הפרדה מוחלטת בבעלות על העמותה, ומעבר לתקופה החדשה שבה יועסקו עובדי ההוראה באמצעות משרד החינוך. משרד החינוך יהיה המעסיק הבלעדי גם מבחינה משפטית מה שייתר את העמותה לאלתר.

בסעיף 9.10 מבטיח עצמו משרד החינוך - והעמותה חותמת ונדרשת להעביר למשרד החינוך הפרשות של פיצויים ועוד על כל עובדי ההוראה שעוברים למשרד החינוך, על כל השנים של אותם עובדים, לרבות הפרשות של קרן השתלמות שרוב המוסדות כלל לא שילמו. במוסד של כעשרה עובדים, הפועל כעשר שנים לדוגמא, הרי שהעמותה חותמת ומתחייבת להעביר למשרד החינוך במסגרת העברה זו לממלכתי-חרדי, מאות אלפי שקלים שלא בהכרח ישנם בידי העמותה.

משרד החינוך מוותר על השכלה

• סעיף נוסף מגלה באופן ברור: הרשות המקומית תהיה הבעלים של בית הספר לכל דבר ועניין: "הסכימו הצדדים על העברת העובדים להיות מועסקים ע"י הרשות המקומית...." באותיות קטנות הרחיקו לכת במשרד החינוך וכתבו בהערה: "כי ניתן להציב עובדים חדשים ע"י הרשות המקומית". קרי: העמותה מאבדת את כוחה גם בהצבת עובדים.

• סעיף 4 בחוזה מגלה כי אפילו ציוד המשמש לפעילות המוסד עובר לבעלות הרשות המקומית: "הציוד המצוי היום בבית הספר.. העמותה בחתימתה על הסכם זה מעבירה את כל הציוד המצוי בבית הספר לבעלותה רשות המקומית".

• משרד החינוך עושה לפתע מאמץ מיוחד, בניגוד לעמדתו הקבועה לקליטת עובדי הוראה, גם אם אין להם השכלה והסמכה. קרי: הנושא שהעסיק כה הרבה את משרד החינוך, שם טענו כי החינוך החרדי חסר השכלה והסמכה - אינו רלוונטי כרגע ובכדי להצליח לקלוט כמה שיותר מוסדות חינוך - משרד החינוך מוותר ומציין בסעיף 9.1 כי "השכלה והסמכה חסרה לא תמנע קליטת מורים ומנהלים ובלבד שעובד ההוראה יתחייב להשלים השכלתו והסמכתו".

• משרד החינוך מבטיח עצמו בחוזה ואינו מאפשר קביעות למורים. המשמעות היא שמשרד החינוך יכול לפטר את עובדי ההוראה עוד שנה ו/או לאחר מכן. כדי לקבל קביעות, מתנה זאת משרד החינוך בסעיף 9.3: "לאחר מיצוי תחנות יציאה". קרי: אם וכאשר המוסד לא יממש את יציאתו מהממלכתי וחזרה למוכר שאינו רשמי, רק אז מוכן משרד החינוך להבטיח את העובדים לקביעות ואיום הפיטורים לא ירחף מעל ראשי המורים.

• לפי החוזה, מורים שאין להם דרגה וותק יקבלו לכאורה שכר נמוך יותר מאשר קיבלו עד עתה בעמותה, זאת עולה מסעיף 9.8, לפיו משרד החינוך ישלם אך ורק לפי דרגה וותק.

• מוסד שיש בו קרובי משפחה - משרד החינוך לא מבטיח את המשך העסקתו ויבצע העברות יזומות למוסדות אחרים. כך עולה מסעיף 9.9 בחוזה. לאן יעבירו ובאילו תנאים? לא ברור.

• והדובדבן שבקצפת: אם אנחנו רגילים שכל מחלוקת בין הצדדים מובא להכרעת בית דין ורבנים, הרי שכעת מציג משרד החינוך - בסעיף 13.1 - מושג חדש: "בירור כל מחלוקת.. תהיה בסמכות של מנהל המחלקה לתנאי שירות במשרד החינוך".

• בנספח א' להסכם נקבע, כי מנהל ת"ת ימונה על פי כללי המשרד ולפי תנאי ההכשרה הנדרשים. כלומר, המנהלים ימונו לפי מכרז ככל בתי הספר הממלכתיים. כמו כן בנספח מפורט: "המורים יבחרו ע"י המנהל והמפקח של בית הספר במשותף".

מנספח זה עולה כי מינוי המנהלים ועובדי ההוראה יהיו כממלכתיים על ידי מכרז, וועדה של משרד החינוך, ללא כל קשר לעמותה ו/או להנהלת העמותה - מה שמעקר את שליטת הנהלת העמותה ו/או ההנהלה הפדגוגית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!