המשפחה החרדית הצטרפה לעתירה: לא לשחרר מחבלים!

ב-30 באוקטובר 1988 נסעה רחל וויס בת ה-26 יחד עם שלושת ילדיה - נתנאל, רפאל ואפרים - באוטובוס אגד קו 961 מטבריה לירושלים. בבקעת הירדן תקפו שלושה מחבלים את האוטובוס בבקבוקי תבערה. האוטובוס החל לבעור. רחל ניסתה לחלץ את ילדיה הקטנים, סירבה לעזוב אותם ונשרפה עמם למוות. מאוחר יותר התברר שרחל הייתה בחודשי הריון מתקדמים.

חייל בן 20 בשם דוד דלרוזה, שכבר הספיק לצאת, שמע את זעקותיהם וחזר לאוטובוס בשביל לנסות ולסייע, אך נפצע קשה ומת לאחר חודשיים של ייסורים. הוא הספיק לספר כי שמע את רחל זועקת "שמע ישראל".

לאחרונה החליטה ממשלת ישראל לשחרר את אותם רוצחים, יחד עם כמאה מחבלים נוספים. גורמים רבים, בניהם גם משפחות שכולות, השמיעו בימים האחרונים את קולם נגד העסקה. ארגון נפגעי טרור 'אלמגור', ועשרות בני משפחות של ישראלים שנרצחו הפיגועי טרור, הגישו עתירה נגד הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה ומחלקת החנינות במשרד המשפטים, בדרישה שינמקו מדוע לא יימנעו משחרור 104 מחבלים שפוטים שידיהם מגואלות בדם.

ל׳בחדרי חרדים׳ נודע, כי בני משפחתה של וויס, בעלה הרב אליעזר וייס ושניים מאחיה, הרב יהושע והרב יחיאל זילברמן, חתמו על מכתב בו הם מצהירים על הצטרפות לעתירה המתנגדת לשחרור המחבלים.

עוד נודע, כי על המכתב הם חתמו לאחר ששמעו כי הגר״ש אוירבעך, הגר״מ שטרנבוך והגר״א נבנצל, עמם התייעצו, כי ״אם יש בכך סיכוי קטן למנוע את שחרור המחבלים, יש לעשות הכל כדי למנוע זאת״.

מי שיזם את החתמת בני משפחת וייס הוא הרב אפרים הולצברג, תושב העיר העתיקה בירושלים, שסייע למשפחתו של החייל דוד דלרוזה כשנאבק על חייו לאחר הפגיעה הקשה באוטובוס. ״יש חשיבות גדולה בהצטרפות לעתירה הזו״, מסביר הולצברג בשיחה עם ׳בחדרי חרדים״, ״אם במשרד המשפטים יבינו את הכאב של משפחה זו שרצחו לה חמש נפשות, אזי לא ישחררו את המחבל שהרג אותם או את שאר המחבלים. זה מחריד לחשוב שישחררו רוצחים עם דם על הידיים״.

המדינה ביקשה אתמול מבג"ץ לדחות על הסף את העתירה והדגישה: "כאבן וצערן של המשפחות אשר איבדו את יקיריהן בפיגועי טרור מובנים ונוגעים ללב. למרבה הדאבה, שילמו העותרים את מחיר הטרור ואין ביכולתה של המדינה לרפא את כאבם. עמדתן של המשפחות ביחס לאפשרות שחרור האסירים הובאה ותובא בפני גורמי הסמכות ותישקל במסגרת ההחלטות שתתקבלנה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!