מצוות 'שום תשים עליך מלך' - גם בזמנינו!

חודש חדש פורש את כנפיו עלינו, אך אין דינו של חודש אלול כדינם של שאר החודשים, באלול אנו מרגישים את הדין והחשבון שאנו אמורים להגיש בתחילתה של השנה הבאה עלינו לטובה. מלך מלכי המלכים ברוך הוא ידון את כולנו לפרטי פרטים - עד הנקודה הקלה והדקה ביותר. בחודש הזה אנו מבקשים להתקרב אליו ולשוב בתשובה, על מנת שביום המשפט נוכל לפחות לעמוד בו, וברחמי ה' לעבור אותו לחיים, לשמחה ולשלום.

לא בכדי אנו קוראים בפרשה על ציווי ה' להמליך מלך על עם ישראל, מושג המלך הוא תמוה שכן אנו מכירים ביהדות במלך היחיד יתברך שמו שהוא נותן ומתווה הדרך. הלא כל מי שיומלך הוא עצמו יהיה כפוף לחוקי הקב"ה, ואם כן העצמאות ממנו והלאה, ובמה איפה קיים צורך בהמלכת מלך על העם? לשאלה זו נדרשו המפרשים, וההסבר הפשוט הוא כי ישנם שני סוגי הנהגות של מלכים, הראשון הוא מצב שבו המבטח וההישענות היא על חוזק המלך, כוחו ושכלו, תושייתו וגבורתו בניצחון המלחמות, הסוג השני הוא מלך שהוא סמל ודמות לכבוד ולתפארת ישראל, כזה שהקב"ה יעשה טוב ויחון וירחם את ישראל בזכותו. לכלל ישראל אין צורך כלל בסוג המלך הראשון, שאכן יש לנו על מי להישען, אך בסוג המלך השני שיוביל וינהיג, יראה דוגמה ויהווה סמל ומופת לכלל העם קיים צורך.

לפי הסבר זה מובן הסיפור שהיה בימי שמואל, כשביקשו העם מלך, וה' ושמואל התרעמו. משמע כי בקשת המלכת המלך הייתה נתעבת אצל הקב"ה ושמואל, ומדוע? הלא בפסוק במפורש מובא כי הם ביקשו מלך בכפוף לכל התנאים וההגבלות המובאות בתורה, ומה לא היה תקין בכך?

ה'כלי יקר' מפרש זאת על ידי דקדוק במילים, בפסוק בפרשתנו כתוב 'אשימה עלי מלך', הדגש הוא מלך עלי, מלך שימשול עלי, יהיה עול עלי, מוראו יהיה עלי וירדה בי, לא בכדי שישפוט אותי שלזה יש את השופטים והסנהדרין, אלא אך ורק שיהיה דמות וסמל ומופת בעבורי.

אך אצל שמואל ביקשו העם מלך בלשון אחרת – 'תנה לנו מלך', לא כזה שיהיה 'עלי' אלא לצדי, על ידי, לא כזה שיחליט עלי וירדה בי, על כן רבה הייתה התרעומת.

בבואנו אל הקודש, לימים עמוסי רוחניות ותוכן, על מנת להיות ראויים עלינו להבין את המושג מלך, ולאחר שניצור לנו דמות שממנה אנו יראים - נוכל לגשת ביום הדין עם הבנה בסיסית במלוכה.

לכך לימדונו חז"ל – מאן מלכי, רבנן.

החכמים שבכל דור ודור הם המלכים, מלכים כאלו שיודעים להיות סמל ודמות, מופת ומושא הערצה אמיתי. מלכים כאלה שבזכותם הקב"ה יחון ויחוס עלינו. אבל יש לזה תנאי בסיסי, והתנאי הוא שאנו נהיה כפופים אליהם במלא העוז ונקבל את מרותם עלינו ללא שאלות, ובכך נחוש את כובד המשקל ואת עוצמת המלכות.

ואין ראוי יותר מלקבל החלטה אמיצה שכזו מתקופה זו, הלב פתוח לקבל, המוח מבין שאין לאן לנוס ואין ממי לברוח, יום הדין בוא יבוא ואנו נצטרך לתת תשובות והסברים. ברגע שנחליט כי את דברי החכמים והגדולים אנו מקבלים ולהם אנו כפופים ולא מוציאים הגה שיכול להתפרש בגנותם חלילה, הרי שהמלכנו עלינו את המלכים הללו, ויקל עלינו לקבל באהבה את המלכתו של ה' יתברך כמו שאנו מצווים, ובכך נעבור את ימי הרחמים והסליחות בהצלחה רבה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!