מדוע ביקש ראש הישיבה מחילה, ולמה הרב הראשי ליווה דרך הטלפון
במסע הלווית הגאון רבי חיים גדליה צימבליסט זצ"ל לא נישאו הספדים על פי בקשתו. 'בחדרי חרדים' עם הסיפורים הקטנים מאחורי הלוויה. מדוע ביקש ראש הישיבה מחילה, ולמה הרב הראשי ליווה דרך הטלפון
- משה ויסברג
- י' תמוז התשפ"ב
- 2 תגובות
ביום חמישי נערכה הלוויית הגאב"ד הגאון רבי חיים גדליה צימבליסט זצ"ל בלוויה בה השתתפו אלפים מכלל גווני הקשת של הציבור התורני בארץ ישראל, כשזה לצד זה נראו גאוני בריסק כשבאורח נדיר בישיבת בריסק הופסקו השיעורים בכדי להשתתף במסע ההלויה, וכן ראשי ישיבת מרכז הרב ותלמידי הישיבה, ראשי ישיבת חברון ולצידם דייני ישראל מכל רחבי הארץ.
במהלך הלוויה לא נישאו הספדים כלל וכלל, וזאת לבקשתו המפורשת שלא יאמרו שום דברי הספד בלוויה, יצויין כי בני המשפחה שהבחינו באותות פליאה על פני הפוסק הגרמ"מ קארפ שהשתתף בלוויה, נגשו לרב קארפ ואמרו לו כי גם ימים לפני פטירתו הוא ביקש שלא יעשו שום חכמות בעניין, אלא מיד ילוו לבית החיים.
כיוון שלא נישאו הספדים מלבד דברי פרידה קצרים מחתנו הרב רוטנברג, רבים מאלו שעשו את דרכם מרחבי הארץ לא הספיקו את ההלוויה, גם הרב הראשי הגר"ד לאו שהיה בדרכו ללוויה לא הספיק להגיע זמן, אך לבקשתו העבירו לו בשידור טלפוני את ההלויה, יצוין כי משפחת לאו האבא הרה"ר הגרי"מ הרה"ר הגר"ד וכלל בני המשפחה כולם זכו כולם לקשר קרוב מאוד עם הגרח"ג זצ"ל, כשהגרי"מ לאו היה זה שפעל בכל כוחו בהוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל למינוי הגרח"ג לדיין בית הדין הגדול.
ל'בחדרי חרדים' נודע כי מי שהשתתף בלוויה מראשיתה ועד סופה היה ראש ישיבת פוניבז' הגר"ש מרקוביץ שאף נשא את המיטה, רה"י המתין עד סיום הקבורה, ובסיומה ניגש על הקבר וביקש מחילה מהנפטר, שמכוח הפסק שנתן בישיבה נגרם לו צער סבל ועגמת נפש, ואני מבקש מחילה אישית ממני ובשם כלל בני הישיבה כך ראש הישיבה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות