קזחסטן הביעה תמיכה באוקראינה; הנקמה הרוסית הגיעה

הקרמלין הודיע היום (רביעי) כי הוא מפסיק את יצוא הנפט של קזחסטן דרך רוסיה למשך 30 ימים בעקבות מה שמכנים ברוסיה "שיקולים סביבתיים". אך גורמים הבקיאים בפרטים דוחים את הטענה ומסבירים כי היקף הזיהום שלו גורמת תעשיית הנפט והגז הרוסית היא גדולה ביחס ליצוא השולי מקזחסטן. הטענה היא כי המהלך של הקרמלין נובע מתמיכתה של קזחסטן באוקראינה. כך דווח ב'גלובס'.

רק אתמול שוחח טלפונית נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב עם נשיא המועצה האירופית שארל מישל, ואמר לו כי קזחסטן מוכנה לנצל את פוטנציאל הנפט והגז שלה - במטרה לייצב את משבר האנרגיה בעולם ככלל ובאירופה בפרט. "הנשיא גם קרא לאיחוד האירופי לשתף פעולה בפיתוח מסדרונות אלטרנטיביים, כולל הנתיב הבינלאומי הטרנס-כספי", נמסר מלשכת הנשיא בנור-סולטן. "המדינה שלנו מחויבת לפיתוח קשרים ברי־קיימא עם האיחוד האירופי, שותפת הסחר הגדולה ביותר של קזחסטן".

כבר ב-20 ביוני, הורה ולדימיר פוטין על הפסקת הובלת הנפט הקזחי לנמל נובורוסיסק שבים השחור. הסיבה הרשמית שסיפקה אז רוסיה הייתה: "איתור 50 מוקשים מימי מלחמת העולם השנייה שינוטרלו עד סוף החודש". אך ניתן ללמוד על כוונות הקרמלין מכך שלאותה הודעה קדמו דבריו של נשיא קזחסטן בפורום הכלכלי של סנט פטרבורג, שאמר בהקשר לפלישת רוסיה לאוקראינה כי "אם זכות ההגדרה העצמית תוחל בכל מקום, יהיו יותר מ-600 מדינות במקום 193 באו"ם. אנו לא מכירים בטייוואן, קוסובו, דרום אוסטיה ואבחזיה, וכך ננהג עם דונייצק ולוהאנסק".

עבור קזחסטן, מדובר במכה קשה: ענף הנפט והגז הטבעי מהווה 35% מהתמ"ג ו־75% מהיצוא. מעבר לכך, מאז קבלת העצמאות מברית המועצות ב־1991, בנור-סולטן (לשעבר אסטנה) נהנו מהשקעות זרות בהיקף 150 מיליארד דולר בתעשיית דלקי המאובנים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!