מגיעים לטיפול רק לאחר שהדיכאון הופך להיות חמור במיוחד

"מחקרים כלל עולמיים מצביעים על עליה משמעותית מאוד בדיכאון בעקבות מגפת הקורונה על רקע בידוד וחוסר וודאות", מסבירה ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית מומחית המזהירה כי התופעה קיימת גם במגזר החרדי, ובממדים גדולים ממה שמקובל לחשוב. למעלה מ-300 מיליון אנשים בעולם, מכל הגילאים, חולים בדיכאון קליני קשה לטיפול, האבחנה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר.

"האוכלוסייה החרדית התמודדה עם תהליך קיצוני אף יותר מאוכלוסיות אחרות. היעדר מידע נגיש על המחלה בתוך הקהילה ותנאים לא מתאימים לבידוד הקשו מאוד על ההתמודדות עם המגפה. רבים מהחרדים מתגוררים בבתים קטנים מאוד, שאינם מתאימים לבידוד. בשגרה חלק מהילדים לא מתגוררים בבית רוב ימות השבוע אלא בישיבה, ועם הגבלות המגפה רבים התמודדו עם משברים קשים. על אף שאנחנו היום, לכאורה, אחרי תקופת קורונה, החברה החרדית חווה 'אפטר שוק' של הקורונה, ולכן גם כשחוזרים לשגרה ההשפעה ניכרת. בנוסף, גם הפיגועים היוו גורם משמעותי לעליה בשיעורי חרדה ודיכאון, כאשר האוכלוסייה החרדית חוותה פגיעה ישירה".

ד"ר וישנה מוסיפה כי: "לציבור החרדי מערכת תמיכה קהילתית ומשפחתית חזקה. הקהילה מספקת מענה כמו שיעורי חיזוק, קבוצות תמיכה מובנות, וייעוץ אצל רבנים ותומכים נוספים בקהילה. לדוגמא, יולדות רבות עוברות לתקופה לבית ההורים לאחר לידה, ובמקרים של דיכאון אחרי לידה, האם ובנות המשפחה יעזרו בגידול התינוק, לצד שמירה על תינוקה.

למעשה, על פי מחקרים, שני שליש מהנשים עם דיכאון אחרי לידה פונות לעזרה בלתי פורמלית". לדבריה, לצד התועלת הרבה שיש בעזרה הקהילתית להתמודדות עם קשיים, במקרים של דיכאון קליני, חשובה ההגעה לטיפול מקצועי לפני שהמצב מחמיר ועלול להפוך לבתי הפיך חלילה.

היא טוענת כי במגזר החרדי אחוז גבוה מאוד מהחולים מגיעים לטיפול רפואי במצב של דיכאון חמור, כשהאפשרויות הבלתי פורמליות כבר לא מספקות מענה הולם. אולם "בשל ההימנעות מטיפול מקצועי, משך המחלה עלול להתארך, והתסמינים עלולים להחמיר ולגרום לנזקים נוספים לחולה".

לדיכאון תסמינים רבים, בהם: מצב רוח ירוד או עצבות, אנרגיה נמוכה ותשישות, חוסר יכולת להתרכז, דפוסי שינה ואכילה לא תקינים, רגשות אשם וחוסר יכולת לחוות הנאה. דיכאון משפיע גם על התעסוקה, החינוך ומערכות היחסים. חלק מהחולים בדיכאון לא מסוגלים לעבוד או ללמוד (דיכאון הוא בין הסיבות הנפוצות להיעדרות ארוכת טווח מהעבודה). הם מתקשים לנהל מערכות יחסים בריאות ותקשורת אפקטיבית.

דיכאון עלול לפגוע גם בבריאות הכללית, ולהתבטא בתשישות, חרדה, בעיות עיכול, כאב כרוני או שינויים במשקל. בטווח הארוך דיכאון שאינו מטופל כראוי מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ליתר לחץ דם ולרמות לא תקינות של שומנים בדם. הגיל הממוצע להתפרצות המחלה הוא אמצע שנות ה-20. לטיפול בדיכאון מיד עם התפרצות המחלה, השלכות על המשך החיים: חזרה מהירה לשגרת חיים נורמטיבית, הפחתה בטיפולים נלווים, הפחתה בתחלואה נלווית (מחלות לב וכלי דם השמנה ועוד). במקרים של אשפוז, ירידה במספר ובמשך האשפוזים.

ד"ר וישנה: "ככלל בני החברה החרדית, יעדיפו לא פעם לטפל בדיכאון באמצעות תרופות שלא צריך ליטול מדי יום. הם לא רוצים להרגיש חולים או להיתפס כחולים. באופן זה, אם בחור נמצא בישיבה כל היום הוא אינו צריך להסתיר את זה שהוא נוטל תרופות והוא גם לא צריך לעסוק בחולי במשך תקופה".

התרופות הנפוצות בשימוש כיום עובדות על מנגנון שמטרתו העלאת הסרוטונין או הדופמין במוח. הסרוטונין אחראי, בין השאר, על מצב הרוח וחלק מהחולים בדיכאון מתמודדים עם רמה נמוכה שלו. תרופות אלו מסייעות לחלק ניכר מהחולים בדיכאון. החדשה האחרונה ביותר בתחום היא תרופה חדשה, הפועלת במנגנון חדש על המוליך העצבי גלוטמט, שאינו מיוצר באופן מספק בקרב חולי דיכאון וניתנת בדרך מתן חדשה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!