ג' חשון התשפ"ה
04.11.2024

דו"ח המבקר: המדינה אשמה בחוסר השתלבות החרדים בתעסוקה

הממשלה דורשת מהחרדים להשתתף בשוק העבודה, אבל דו"ח המבקר קובע: המדינה כשלה בטיפול ביעדים • יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "זלזול, בירוקרטיה ועצלות"

מחפש עבודה. צילום אילוסטרציה: פלאש90
מחפש עבודה. צילום אילוסטרציה: פלאש90

ביום שלישי הקרוב תדון הוועדה לביקורת המדינה בדו"ח המבקר על פעולות הממשלה לעידוד השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה.

מהדו"ח עולה, כי חלק מהתכניות לא מוכנות, לא מתבצע מעקב, יש אי-התאמה בנתונים, ולא כל התקציב מנוצל.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה אמנון כהן מש"ס אומר: "אי אפשר להאשים את החרדים בכל המילים הקשות של שר האוצר – כשמתברר שהמדינה היא האשמה בחוסר ההשתלבות בתעסוקה, על ידי זלזול, בירוקרטיה ועצלות. הבטיחו לתת חכות במקום דגים. את הדגים קיצצו, והחכות טרם יוצרו".

משרד מבקר המדינה גילה, כי לא נכתבה כל תכנית פרטנית לעידוד המגזר החרדי בתעסוקה, וכי משרד הכלכלה טרם הכין תכנית עבודה אופרטיבית ולא הקים מטה לעניין. מבקר המדינה קבע כי "מדובר במטלות בעלות חשיבות לאומית חברתית-כלכלית אך התמונה שעולה מצביעה כי התקדמות הטיפול בהן מועטה ואטית".

לפי נתוני הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטים החרדים שלמדו בשנת תשע"א (2010-2011) לתארים אקדמיים היה כ-6,400 (מתוכם כ-60% נשים). אך גם בכך אומר המבקר כי אף שהמועצה להשכלה גבוהה, ות"ת ומשרד האוצר הכירו בחשיבות הנושא ופעלו לקידומו עדיין לא נעשה די בעניין זה.

לשם הגדלת מספר הסטודנטים החרדים במהלך שנות הלימודים תשס"ה-תשס"ח, העמידו משרד האוצר והועדה לתכנון ותקצוב בכל שנה תקציב מיוחד למימון מסלולי לימוד ייחודים לחרדים. אולם הבדיקה העלתה כי ניצול התקציב היה דל (בשנת הלימודים תשס"ח [2007-2008] נוצל רק 50% מהתקציב), ומנגד לא אושרו פניות של מוסדות אקדמיים אשר ביקשו לקיים אצלם לימודים למגזר החרדי, ושהיו עשויות להביא להגדלת מספר הסטודנטים. רק בשנת 2009 פנתה המועצה להשכלה גבוהה לאגף התקציבים במשרד האוצר בבקשה לעדכן את הקריטריונים, כדי שיהיה אפשר לתת מענה להיקף נרחב יותר של ביקוש ולאפשר אפיקי לימוד נוספים.

יעד התעסוקה שקבעה הממשלה לשנת 2020 למגזר החרדי (בגילאי 25-64) הוא שיעור תעסוקה של 63% לגברים ולנשים. בנוגע לגברים ההנחה היא שיתווספו לשוק העבודה 9,200 מהם בכל שנה, אך המבקר גילה כי הממשלה לא קבעה יעדי-ביניים הנגזרים מהיעד הסופי לשנת 2020, וכי יעד זה כלל אינו בר-השגה.

בתכנית המרכזית להכשרה מקצועית של גברים המכונה "פרנסה בכבוד" השתתפו בשנים 2005-2010, כ-620 גברים ומתוכם הושמו בעבודה כ-250. בתכנית להכשרת הנדסאים הוכשרו 30 תלמידים בלבד, ובתכנית לעידוד לימודים אקדמיים השתתפו כ-700 איש. תכנית מפת"ח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים) שבמסגרתה מופעלים מרכזי השמה והכוונה תעסוקתית ייחודים לאוכלוסייה החרדית, הביאה להשמתם של כ-1,250 גברים מאז הפעלתה ב-2006. לפי חישובי משרד מבקר המדינה מספרם הכולל של הגברים המושמים בעבודה, הוא כ-1,600. המבקר אומר כי "תרומה זו אמנם חשובה אך שיעורה בטל בשישים לנוכח היעד שקבעה הממשלה".

המבקר אף מצא ליקויים בפעולות המעקב והבקרה של משרד הכלכלה ובהם היעדר נתונים בדבר מספר התלמידים שהוסמכו בחלק מהתכניות ואי-התאמה בין נתונים, אי-בדיקת התקדמות ביצוען של התכניות, חוסר השלמת חלק מהתכניות ובחינתם בעלות מול תועלת.

עוד מציין מבקר המדינה, כי אחד מתפקידי מינהלת השירות האזרחי-לאומי שבמשרד המדע והטכנולוגיה הוא לפעול לכך שתקופת השירות של תלמידי ישיבות בשירות האזרחי תנוצל גם להכשרה מקצועית-תעסוקתית. בפועל, מאז החלה מינהלת השירות לפעול בשנת 2008, ועד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2011, דהיינו במשך כשלוש שנים וחצי, טרם הופעלו במסגרתו הכשרות לתעסוקה.
חרדים תעסוקה דוח המדינה אשמה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}