השיווק שמאחורי הפוליטיקה: אילו קמפיינים צפויים לנו בבחירות הקרובות?

אין כמעט אדם שלא חלם פעם בחייו לעסוק באחד מהתחומים הבאים  - פרסום ופוליטיקה. כמעט בכל אדם שוכן החיידק הרדום הזה, ויש לכך סיבות טובות.

עולם הפרסום מקפל בתוכו תכונות מחשבתיות רבות -  יצירתיות, אסטרטגיה, פסיכולוגיה ועוד.

מנגד גם הפוליטיקה הינה תחום מסעיר ומרתק. המקום בו קורה הדבר האמיתי: החוקים שקובעים את עתיד חיינו. כל זה תוך מהלכים מתוחכמים, תככים, מזימות, פרשנויות ותחזיות המושכים אל העולם הפוליטי קהל סקרן רב.

ויש מקום בו מתנקזים שני התחומים יחדיו, הפרסום והפוליטיקה, ומתערבבים האחד בשני לחלוטין: להלן - בחירות. 

בתקופת הבחירות מפעילות המפלגות את טובי המוחות ואת מיטב היועצים האסטרטגיים על מנת לפצח את קוד המצביעים באמצעות האסטרטגיה המתוחכמת ביותר, הסרטון הויראלי ביותר והמסר הקריאייטיבי החד ביותר, אשר יכתיבו את סדר היום וישפיעו על השיח הציבורי.  

להלן ננסה לנתח ומעט לנבא מה צפוי לנו במערכת הבחירות הקרובות, מהי רוח הקמפיינים אשר יובילו המפלגות השונות ואיזו אסטרטגיה מסתתרת מאחורי המהלכים שלהן.

הימין החדש

בעוד עתידו הפוליטי של נפתלי בנט לוט בערפל, תקווה חדשה עטה לתפוס את הטייטל של מפלגת הימין שמתנגדת לנתניהו, מתוך שאיפה לייצג את האלקטורט של מצביעי הימין שאינם מעוניינים בשלטונו.

אלא שבפעם הקודמת אסטרטגיה זו נחלה כישלון חרוץ, שכן היא לא הביאה עמה ערך מוסף מעבר ל'אנטי ביבי'. 

לכן, הצעד הראשוני והמתבקש במערכה הנוכחית, הוא חיבור לימינה, שההבדלים האידיאולוגיים בין המפלגות אינם ניכרים אפילו במיקרוסקופ.

בצעד כזה יהיה אפקט אסטרטגי הרבה מעבר לטקטי. לא רק שהוא יציל את המפלגות מפני איום אחוז החסימה, אלא הוא יצור רושם של רשימה ימנית מאוחדת ומשמעותית מנגד לנתניהו. יש אפילו שם משומש המשלב את שמות שתי המפלגות  - הימין החדש… שם שיכול להוות סימבול לקמפיין כולו. כזה שיראה כיצד הליכוד הצביע נגד חוקים ימניים שניסתה הממשלה לקדם בכנסת האחרונה וכן יציגו בו את ההיסטוריה הבעייתית של נתניהו בהצבעה בעד ההתנתקות, האמירה על שתי מדינות לשני עמים בנאום בר-אילן, התמיכה רבת השנים במוסדות המשפט ותיעודים נוספים שינסו להעביר את המסר כי ימין אמיתי נמדד בחוקים ובמעשים ואינו תלוי רק בשאלה לצד מי אתה יושב בממשלה (שזהו כמובן המסר הנגדי המרכזי איתו יאלצו מפלגות אלו להתמודד) וכי יש להיפטר מתפיסת הימין הישנה שבה מודדים הכל אך ורק על פי הרכב הממשלה.

ללא חיבור בין המפלגות וללא קמפיין נגטיבי, יהיה קשה מאוד עבורן להתנער מהאשמות שיופנו כלפיהן.

מנגד, ישראל ביתנו שעד לא מכבר נחשבה לחלק ממפלגות הימין זנחה את הקו האידיאולוגי רב השנים ועברה לשני הדברים הכי פופולריים בישראל של היום. א. שנאת חרדים. ב. דיבורים. כן, ליברמן בעיקר מדבר. וככל שמקצין בדיבוריו כך גוברת תשומת הלב אליו. כך שבמובן הזה ניתן בהחלט לסמוך עליו שימצא את האנלוגיה המתאימה להכניס את החרדים לתוכה, אם במריצות, שתית קפה בכולל או כל השמצה אחרת. היכונו להפתעות. לזה תוסיפו חוק פורמלי בעל סיכוי קלוש לעבור (כפי שאירע בחוק המעונות ובחוק עונש מוות למחבלים) ויש לנו קמפיין "ליברמני" טיפוסי.

ליכוד חזק

הליכוד מנגד, ינצל מן הסתם את התנופה בסקרים וישים דגש חזק על הממשלה המקרטעת שהתנהלה כאן בשנה האחרונה, על הקושי שלה להעביר חוקים בסיסיים ועל הצורך של המדינה לחזור למסלול הרגיל ולממשלה רחבה ומתפקדת. לכך יספחו גם את עליית המחירים החדה, את גל הטרור הכבד שחווינו לפני חודשים ספורים ואת ביטחון המדינה שממתין מעבר לפינה, עם הקמת ממשלה בראשות הליכוד.

אצל ביבי צפוי לנו מסר המורכב מהבטחת תקווה בניחוח ציוני ובתוכו שורש המילה ח.ז.ק על אחת מהטייותיה. משהו בסגנון: "ישראל חוזרת להיות חזקה", עם תמונה מחויכת ומלאת ביטחון על רקע דגל ישראל.


קמפיין בחירות של נתניהו • גילי יערי פלאש 90

הציונות הדתית והימנית

הכלל הראשון בפרסום (למען האמת כמעט על כל כלל בתחום זה נאמר שהוא כלל ראשון…) אומר - תמצא את הבידול שלך. כלומר, תאתר את היתרון המרכזי שלך על פני המתחרים ואותו תבליט. במקרה של הציונות הדתית הבידול משאר מפלגות הימין בוהק למדי - ימין ללא פשרות. כזאת ששמה את ערכי הימין האמתיים בראש מעייניה. אחת מהקבלות המוכחות בה יכולה לנופף המפלגה, היא מניעת הקמת ממשלה עם רע"מ תוך חירופים וגידופים מצד המחנה שלהם. כמו כן אם תעלה הצעה פורמלית להסכמי שלום הכוללים ויתור על שטחים, הרי שהם יהיו היחידים שניתן לסמוך עליהם באופן ודאי שילחמו למען ערכי הימין האמיתי ויעמדו על העיקרון של ימין ללא פשרות מדיניות. כך שרצוי שקמפיין הבחירות יסוב סביב נושא זה.

השמאל החדש

מהצד השני של המתרס, מרצ איבדה את הקלף הכי חזק שהתהדרה בו, של מפלגת שמאל אמיתית (מוצר שגם כך נמצא בתהליכי הכחדה) כפי שעשתה בחכמה רבה בבחירות הקודמות. שכן הממשלה האחרונה הוכיחה שגם הם כבר נכונים לפשרות בעד חוקי הימין וכי גם הם ככל הנראה מבינים שאין לשמאל הביטחוני ביקוש גבוה כל כך בקרב המצביעים היהודים.

מנגד מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי שמה דגש על אג'נדות פמיניסטיות וקידום כלכלה חברתית, מתוך הבנה כי שם טמון עתיד השמאל הישראלי. אחר קדנציה יחסית טובה ומלאה בעשייה, מיכאלי יכולה להצטייר ככזו ש"באה לעבוד". בעידן שבו ח"כים מגיעים לכנסת בשביל להעביר עוד יום במזנון וכדי לשמן את ההפרשות לפנסיה, מנהיגה שבאה על מנת לקדם אידיאולוגיה וחוקים למען הציבור ולמען המצביעים (והמצביעות) היא בהחלט מצרך נדיר וזהו מסר שיכול לעשות את העבודה.

מרכז תשומת הלב

המלחמה הפוליטית הגדולה ביותר תתנהל ככל הנראה בין מפלגות המרכז, בין שני חברי העבר לפיד את גנץ, אלא שמטרותיהם של השניים מעט שונות. לפיד כראש מחנה המרכז יעבוד על העברת מצביעים מה"ימין הרך" לחיק המרכז וכבר מעכשיו עורך קמפיין מאסיבי כנגד מה שלדבריו מכונה "ממשלה קיצונית בראשות ביבי ובן גביר", זאת על רקע החשש מפני זליגת מצביעים למחנה היריב. 

סביר להניח שהקמפיין של לפיד יהווה מעין קמפיין המשך של מערכת הבחירות האחרונה וגם כעת יצהיר כי: "שומרים על ישראל שפויה".

מנגד גנץ ינסה לבסס את מעמדו כמנהיג משמעותי במרכז, שלא לומר מנהיג הפוליטיקלי קורקט שנזהר לא להביע דעה קוהרנטית אחת, על מנת לא להרגיז את אלו מימין ואת אלו משמאל. ואם יש נושא אחד מוסכם על מרבית בוחריו הוא איך לא - ביבי. בבחירות האחרונות הוא התפתל על מנת להסביר מדוע דווקא הוא ימנע את המשך כהונת נתניהו, מסקרן לראות כיצד יעשה זאת הפעם. הדיווחים האחרונים על חיבור לסער עשויים להקל מעליו את המלאכה, שכן במובן הזה מצא מין את מינו.

הקרב החרדי

עבור רשימת יהדות התורה בחירות אלו מהווים אבן דרך חשובה ביותר, בעיקר לאגף הליטאי שבה. התרופפות המשמעת המפלגתית מהצד החסידי, לצד פרישתו של האיש החזק ביותר ברשימת אגודת ישראל, הביאה לכך שדגל שוקלת לפצל את ריצת הרשימות אחרי עשרות שנים ולו כדי לשדר מסר מאיים כלפי 'אגודה' ולחזק בכך את אחיזתו של חבר הכנסת משה גפני כיו"ר שמקבל וקובע את החלטות המפלגה. זאת גם על רקע ההתעצמות הדמוגרפית מצד הפלג הליטאי, שהוכחה בבחירות המוניציפליות האחרונות.

תוסיפו לכך את מערכת הבחירות הראשונה בהעדר מנהיגותו הרוחנית של הגר"ח קנייבסקי, את החשש מזליגה למפלגות הציונות הדתית ואת הפלג הירושלמי שמזמן מחוץ למשחק וקיבלתם צורך עז בקמפיין שימור מצביעים מצד דגל התורה.

לכן, על הקמפיין להכיל מסר של אחדות תחת גולת הכותרת - "כוחנו באחדותנו", עם תמונה של ליברמן ומסרים שנאמרו כנגד המגזר החרדי בממשלה החולפת אשר ידגישו היטב את הצורך לאחד כוחות כנגד הגזירות והשנאה המופנית כלפי החברה החרדית בשנים האחרונות. כך גם יבוא לידי ביטוי הצורך בהתלכדות השורות של כלל הזרמים במגזר החרדי, תחת מנהיגותו החדשה של מרן הגרי"ג אדלשטיין שליט"א.

במקרה של פיצול שתי הרשימות, הרי שמסר האחדות יקבל משמעות חשובה נוספת - מוכיחים את הכוח הליטאי באמצעות האחדות.

יש לציין כי ההתנגדות החריפה לממ"חים מגיעה מתוך גישה הפוכה לחלוטין.

המסורת של ש"ס

מפלגת ש"ס הצליחה לייצב את עצמה בשנים האחרונות וליצור בייס מאוד חזק של קהל מסורתי שמרני שמעבר לחיבור לדת ולמורשת היהודית הוא גם משמר את הפתק שלו בקלפי מבחירות לבחירות. סמיכות מועד הבחירות ליום ההילולא העשירי של מרן הגר"ע יוסף ודאי תוסיף ותעורר את קהל המצביעים של המפלגה שירצו לזכות בברכתו. ציטוט מתוך דבריו בעבר על תומכי ש"ס או דגש על המשך המסורת שהותיר ועל נחת הרוח שיש לגרום לו, לצד הכנסים שעורכת המפלגה, עשויים לסייע רבות בהמשך מסורת ההצבעה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!