חוק המשילות: כך התחולל מהפך • פרוטוקול דיון
החוק שעתיד לחולל מהפך ביחסי הכוחות הפוליטיים בישראל אושר בקריאה ראשונה • כל הפרטים על משמעות השינוי בשיטת הממשל • האופוזיציה מחתה באמצעות שתיקה
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- כ"ה אב התשע"ג
ממחוללי המהפך, ליברמן בכנסת. צילום: פלאש90
מליאת הכנסת אישרה אמש (ד') בקריאה ראשונה, את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (העלאת אחוז החסימה והגברת המשילות), התשע"ג-2013 של הח"כים דוד רותם ורונן הופמן. להצעת החוק נדרש רוב של 61 ח"כים. ההצעה נדונה בוועדת החוקה חוק ומשפט, בראשות ח"כ דוד רותם.
הצעת חוק להעלאת אחוז החסימה נועדה להעלות את אחוז החסימה מ-2% ל-4%; התפלגות סיעה שאינה מורכבת מצירוף של מפלגות, שאירעה בשנתיים הראשונות שלאחר תחילת כהונת הכנסת או לקראת בחירות, לא תביא לקבלת מימון שוטף בידי החלק שהתפלג ומימון המפלגות השוטף של מפלגת האם לא ייפגע. עוד מוצע לבטל שני סעיפים: האחד בחוק מימון מפלגות – סעיף המזכה חבר כנסת שפרש מסיעתו ומקים, לקראת הבחירות הבאות, מפלגה חדשה שהוא עומד בראשה, ביחידת מימון אחת על חשבון המדינה. השני, בחוק הכנסת – הסעיף שמאפשר לשבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם, אף אם מספרם פחות משליש סיעה. הרוב הנדרש לתיקון חוק זה, הוא של 61 חברי כנסת בשלוש הקריאות.
ח"כים רבים השתתפו בדיון:
ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה): "אמר אלכסנדר ינאי לשלומית – השמרי לך מן הצבועים, שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. יש פה אנשים שיודעים שהבעייה הזו אין לה קשר לחוסר תפקוד הממשלה. אין דיור כי בנצי ליברמן, כשהוא רוצה לבנות, בשביל כל דבר הוא צריך משרד אחר וכל הסוים מושכים. אין תכלול ואין פרויקטור. זו בעיית המשילות. מה זה שייך לאחוז החסימה?אתם מצילים את הכנסת? יש בלי סוף ועדות וחברי הכנסת מתרוצצים ולא יכולים ללמוד את החומר. מה זה שייך לאחוז החסימה? איווט ליברמן יודע ששום דבר לא ישתנה".
במהלך הדיון הסוער בחלקו השני של חוק המשילות, נקטו ח"כים מסיעות האופוזיציה בצעד יוצא דופן כמחאה:
ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש), ניצל את זכותו לשתוק במשך 3 דקות מעל הדוכן. חברו לסיעה, ח"כ חנא סוייד הסביר: "החוק נועד להשתיק את המפלגות הערביות. חביר הקדים ובראה למה החוק אמור להביא". גם ח"כ עפו אגבריה מחד"ש עלה לדוכן על מנת לשתוק 3 דקות. גם ח"כ חנין זועבי (בל"ד), שתקה מעל הדוכן. כן עשה ח"כ ג'מאל זחאלקה, לא לפני שהגביה את המיקרופונים אל פיו. הוא גם הדביק סרט דבק לפיו, וסגנית היו"ר ח"כ פנינה תמנו-שטה העירה לו: "היזהר על השפם". ח"כ באסל גטאס (בל"ד), ביקש: "אני מבקש להקשיב טוב טוב לשתיקה שלי", בטרם שתק 3 דקות. גם ח"כ זהבה גלאון (מרצ) שתקה מעל הדוכן ולסיום אמרה: "מרצ שותקת לאות סולידריות עם המפלגות הערביות שעלולות למצוא את עצמן מחוץ למשכן". ח"כ ניצן הורביץ (מרצ) שתק במשך דקה ואז אמר: "עמדתי דקה דומיה זכרון לדמוקרטיה שמנסים להרוס. אני לא חבר בבל"ד, אבל אין לי בעייה שיבטאו את הקול הזה. לא מבין מה האובססיה לחיסול כוחות וביטוי לייצוג. זו הבעיה שמעיקה על החברה הישראלית? חסרות בעיות? אני לא חבר ברע"מ-תע"ל אבל מגיע להם ייצוג. הם מייצגים קול מובחן וברור. זה חוק קטנוני ופתטי. אין לו רוב והוא לא יצלח את שלבי החקיקה. זה חוק פח". גם ח"כ מיכל רוזין (מרצ) שתקה מעל הדוכן. וכן חברתה לסיעה ח"כ תמר זנדברג. לאחר שתיקתה ביקשה סגנית היו"ר ח"כ פנינה תמנו-שטה לקרוא לדובר הבא, ואמרה: "יעלה השותק הבא". ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל): אלבר קאמי אמר – אדם הוא אדם, כשכוח הדברים שהוא שותקם יותר מכוח הדברים שהוא אומרם". ואז שתק מעל הדוכן והפנה את גבו. גם ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל) שתק.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי חז"ל אומרים "והמשכיל בעת ההיא יידום". מי שמכיר אותי יודע כמה קשה לי לשתוק, אבל אעשה זאת כהזדהות עם הסיעות הערביות". הוא עמד על הדוכן ו...שמר על שתיקתו.
"גפני גם כשאתה שותק אתה גורם לסערה", אמרה ח"כ גילה גמליאל, והוסיפה: "סוף סוף משהו הצליח להשתיק את גפני".
ח"כ נחמן שי (העבודה) הציע ש"לא להקל ראש, זהו מפגן עצוב של חברים שחשים שהבית הזה חדל להיות הבית שלהם. אני רוצה לשתוק איתם ביחד".
ח"כ סילבן שלום (הליכוד ביתנו) קרא קריאת ביניים. "אתה לא חושב שכל המחזה הזה מבזה את הכנסת?"
"לדעתי זה מכבד את הבית הזה. זו דרך שאומרת יותר מכל מילה אחרת", השיב לו ח"כ שי.
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הביע אף הוא הזדהות עם הח"כים הערבים והשתתק, כך עשתה גם ח"כ מרב מיכאלי (העבודה). "נאמרו הרבה מילים אבל הדבר העצוב הוא שלא מתקיים דיאלוג, לכן אצטרף לחבריי ואשתוק", אמרה קודם שפתחה ב...שתיקה.
ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) אמר כי רוצה להזדהות עם בני המיעוטים, קמה פה מדינה שנלחמת נגד אזרחיה, גם נגד החרדים, זו ממשלה אנטי יהודית ואנטי דמוקרטית. יש מיליון ומאה אלף אזרחים ערבים ששותקים, יש הדרת ערבים והדרת חרדים. הכנסת אינה חזות הכול. מרגע זה, תקשיבו טוב לשתיקה שלנו. אבוי למדינה שהפכה למדינה לא יהודית ולא דמוקרטית"
ח"כ טלב אבו עראר (רע"מ-תע"ל) שתק גם הוא ואז פנה למציע החוק ח"כ אמר דוד רותם: ,הצלחת לסתום את הפה למי שאתה לא רוצה לשמוע".
ח"כ מאיר שטרית (התנועה) הסביר כי "הסיעה לא תומכת בעליה ל4% עכשיו אלא בהדרגה, קודם ל-3%. זה לא השינוי הדרוש. חברי הכנסת נבחרים היום ויכולים לצפצף על הציבור. הם רצים אחרי חברי המרכז שיבחרו בהם מחר. הציבור מקבל שק שנבחר על ידי המפלגה. בואו נלך על דפוס אזורי הצבעה, והציבור יצביע שמית-אישית".
ח"כ משה מזרחי (העבודה) הזכיר כי הוא "מכיר את זכות השתיקה ממקום אחר... החוק הזה זה אנחנו יכולים כי אנחנו יכולים, כי יש לנו כוח. אנחנו רוצים להראות לכם. יש הצעות אי אמון שמביישות לעיתים – תקנו את התקנון. בצרפת כל יום רביעי הפרלמנט הצרפתי מתכנס על מאות חבריו מהבוקר עד הלילה כשכל חברי הממשלה יושבים שם. את זה תתקנו".
ח"כ עער בר-לב (העבודה) אמר כי "יש מקום לשקול את נושא המשילות והעלאת אחוז החסימה. אבל זה נושא מורכב. נשאלת השאלה לכמה להעלות – ל2.5%? ל-10%? התשובה לא ברורה. הנושא רב פנים. הצורה שבה הובא החוק הופכת את הנושא כאילו נגד המפלגות הערביות. אולי באמת הכוונה לפגוע במפלגות הערביות. אני רוצה להזכיר שגםמפלגות יהודיות יכולות לרדת מ-28 לשני מנדטים. נושא אחוז החסימה, אפשר לחשוש לעסוק בו אבל לא במחשכים, לא בפזיזות. העדר הדיון הציבורי מונע מאיתנו להקשיב ולהביע דעה.
שר החינוך ח"כ שי פירון, סיכם את הדיון: "מותר להזדהות עם כאב, ולכן גם אני אשתוק קצת". השתתק לחצי דקה והמשיך: "ח"כ איתן כבל חתם על הצעת החוק הזו". ח"כ איתן כבל מחה בקול רם בקריאות ביניים: "היינו חלק מתוכנית שלמה. אינני מתכחש. מה אתה משתמש בי?" השר פירון המשיך: "הטענה שהעלאת אחוז החסימה היא גזענות היא טענה מופרכת. מי שיבחן את כמות ההצעות להעלאת אחוז החסימה באו מצד שמאל של הבית".
דיון שקיימה ועדת החוקה, בראשות ח"כ רותם, בחלקה השני של הצעת חוק המשילות, להעלאת אחוז החסימה ל – 4% , הוקדש תחילה לדיון מקדמי.
חברי האופוזיציה ביקשו שלא לקיים דיון בהצעת החוק. ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי "אנחנו במשטר דמוקרטי בו הרוב לא אונס את המיעוט. וזה מה שאתה (יו"ר הוועדה) מבקש לעשות". ח"כ ג'מאל זחאלקה אמר "אתה חונק אותנו ללוח זמנים קצר. ההצעה תגרום לחיסול העצמאות של הייצוג הערבי בכנסת. יכול להיות שהדיון חוקי, אבל מסריח". ח"כ דב חנין אמר "אני אומר לסיעת "אין עבר" שמסייעים לך מימין. ההיסטוריה רושמת את אלו שמדרדרים את הדמוקרטיה וגם את אלה שמסייעים להם. אתם משתפים פעולה עם דבר שלא ייעשה". ח"כ מירב מיכאלי אמרה "מה שרואים מכאן, לא רואים משם. תנסו להיות גם שם, לפני שתשנו את השיטה. אם ההצעה פוגעת בכ-20% מאוכלוסיית מדינת ישראל, היא לא צריכה להיות על השולחן. ואם כן, אז צריך לטפל בה בחרדת קודש". ח"כ אורי מקלב אמר "יש דרך אחת של יש עתיד דרך של דיקטטורה ודריסת המיעוט. אם החוק היה בתוקף, ביום שישראל ביתנו קמה, היא לא הייתה קיימת היום, כיון שאז, המפלגה קיבלה פחות מ- 4%. זו אינה שאלה של משילות ויציבות, אלא של תחרות וצביעות".
לאחר דיון ארוך, בהצעת החוק, אישרה הוועדה את חלקה השני של הצעת חוק המשילות לקריאה ראשונה ברוב של שבעה מול ששה מתנגדים. עפ"י ההצעה שאושרה, אחוז החסימה יועלה ל – 4%. הייעוץ המשפטי של הוועדה סבר, כי העלאת אחוז החסימה, פוגעת בעיקרון היחסיות ובעיקרון השוויון שהם מעקרונות הבחירות הקבועים בחוק-יסוד הכנסת.
בנושא התפלגות סיעות, הוחלט לבטל את חוק מופז, החוק שמאפשר לשבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם, אף אם מספרם פחות משליש סיעה. (החוק מאפשר פילוג סיעה, רק אם שליש מחבריה, ביקש את הפילוג). בנושא מימון מפלגות לח"כ שהתפלגו, הוחלט לקבל את הצעת ח"כ דוד רותם. ההצעה מבחינה בין התפלגות בתחילת הכנסת ובסופה, לבין התפלגות שנעשתה אחרי שנתיים לכהונת הכנסת, ולפני תקופת הבחירות. לפי ההצעה, בדומה לדין היום, אם ההתפלגות נעשית בתקופה שבה סביר להניח שנעשתה על רקע מחלוקת פוליטית אמתית, יתאפשר מימון שוטף לחלק המתפלג. זאת בניגוד להתפלגות שנעשתה בתחילת הכנסת, שפוגעת בציפיות הבוחר, או להתפלגות שנעשתה בסוף הכנסת שאין בה אלא חיפוש בית פוליטי חדש ומסחר בכספי מפלגת האם.
64 ח"כים תמכו בהצעה ו-47 התנגדו לה. ההצעה תועבר לוועדת החוקה, להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.
הצעת חוק להעלאת אחוז החסימה נועדה להעלות את אחוז החסימה מ-2% ל-4%; התפלגות סיעה שאינה מורכבת מצירוף של מפלגות, שאירעה בשנתיים הראשונות שלאחר תחילת כהונת הכנסת או לקראת בחירות, לא תביא לקבלת מימון שוטף בידי החלק שהתפלג ומימון המפלגות השוטף של מפלגת האם לא ייפגע. עוד מוצע לבטל שני סעיפים: האחד בחוק מימון מפלגות – סעיף המזכה חבר כנסת שפרש מסיעתו ומקים, לקראת הבחירות הבאות, מפלגה חדשה שהוא עומד בראשה, ביחידת מימון אחת על חשבון המדינה. השני, בחוק הכנסת – הסעיף שמאפשר לשבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם, אף אם מספרם פחות משליש סיעה. הרוב הנדרש לתיקון חוק זה, הוא של 61 חברי כנסת בשלוש הקריאות.
ח"כים רבים השתתפו בדיון:
ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה): "אמר אלכסנדר ינאי לשלומית – השמרי לך מן הצבועים, שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. יש פה אנשים שיודעים שהבעייה הזו אין לה קשר לחוסר תפקוד הממשלה. אין דיור כי בנצי ליברמן, כשהוא רוצה לבנות, בשביל כל דבר הוא צריך משרד אחר וכל הסוים מושכים. אין תכלול ואין פרויקטור. זו בעיית המשילות. מה זה שייך לאחוז החסימה?אתם מצילים את הכנסת? יש בלי סוף ועדות וחברי הכנסת מתרוצצים ולא יכולים ללמוד את החומר. מה זה שייך לאחוז החסימה? איווט ליברמן יודע ששום דבר לא ישתנה".
במהלך הדיון הסוער בחלקו השני של חוק המשילות, נקטו ח"כים מסיעות האופוזיציה בצעד יוצא דופן כמחאה:
ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש), ניצל את זכותו לשתוק במשך 3 דקות מעל הדוכן. חברו לסיעה, ח"כ חנא סוייד הסביר: "החוק נועד להשתיק את המפלגות הערביות. חביר הקדים ובראה למה החוק אמור להביא". גם ח"כ עפו אגבריה מחד"ש עלה לדוכן על מנת לשתוק 3 דקות. גם ח"כ חנין זועבי (בל"ד), שתקה מעל הדוכן. כן עשה ח"כ ג'מאל זחאלקה, לא לפני שהגביה את המיקרופונים אל פיו. הוא גם הדביק סרט דבק לפיו, וסגנית היו"ר ח"כ פנינה תמנו-שטה העירה לו: "היזהר על השפם". ח"כ באסל גטאס (בל"ד), ביקש: "אני מבקש להקשיב טוב טוב לשתיקה שלי", בטרם שתק 3 דקות. גם ח"כ זהבה גלאון (מרצ) שתקה מעל הדוכן ולסיום אמרה: "מרצ שותקת לאות סולידריות עם המפלגות הערביות שעלולות למצוא את עצמן מחוץ למשכן". ח"כ ניצן הורביץ (מרצ) שתק במשך דקה ואז אמר: "עמדתי דקה דומיה זכרון לדמוקרטיה שמנסים להרוס. אני לא חבר בבל"ד, אבל אין לי בעייה שיבטאו את הקול הזה. לא מבין מה האובססיה לחיסול כוחות וביטוי לייצוג. זו הבעיה שמעיקה על החברה הישראלית? חסרות בעיות? אני לא חבר ברע"מ-תע"ל אבל מגיע להם ייצוג. הם מייצגים קול מובחן וברור. זה חוק קטנוני ופתטי. אין לו רוב והוא לא יצלח את שלבי החקיקה. זה חוק פח". גם ח"כ מיכל רוזין (מרצ) שתקה מעל הדוכן. וכן חברתה לסיעה ח"כ תמר זנדברג. לאחר שתיקתה ביקשה סגנית היו"ר ח"כ פנינה תמנו-שטה לקרוא לדובר הבא, ואמרה: "יעלה השותק הבא". ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל): אלבר קאמי אמר – אדם הוא אדם, כשכוח הדברים שהוא שותקם יותר מכוח הדברים שהוא אומרם". ואז שתק מעל הדוכן והפנה את גבו. גם ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל) שתק.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי חז"ל אומרים "והמשכיל בעת ההיא יידום". מי שמכיר אותי יודע כמה קשה לי לשתוק, אבל אעשה זאת כהזדהות עם הסיעות הערביות". הוא עמד על הדוכן ו...שמר על שתיקתו.
"גפני גם כשאתה שותק אתה גורם לסערה", אמרה ח"כ גילה גמליאל, והוסיפה: "סוף סוף משהו הצליח להשתיק את גפני".
ח"כ נחמן שי (העבודה) הציע ש"לא להקל ראש, זהו מפגן עצוב של חברים שחשים שהבית הזה חדל להיות הבית שלהם. אני רוצה לשתוק איתם ביחד".
ח"כ סילבן שלום (הליכוד ביתנו) קרא קריאת ביניים. "אתה לא חושב שכל המחזה הזה מבזה את הכנסת?"
"לדעתי זה מכבד את הבית הזה. זו דרך שאומרת יותר מכל מילה אחרת", השיב לו ח"כ שי.
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הביע אף הוא הזדהות עם הח"כים הערבים והשתתק, כך עשתה גם ח"כ מרב מיכאלי (העבודה). "נאמרו הרבה מילים אבל הדבר העצוב הוא שלא מתקיים דיאלוג, לכן אצטרף לחבריי ואשתוק", אמרה קודם שפתחה ב...שתיקה.
ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) אמר כי רוצה להזדהות עם בני המיעוטים, קמה פה מדינה שנלחמת נגד אזרחיה, גם נגד החרדים, זו ממשלה אנטי יהודית ואנטי דמוקרטית. יש מיליון ומאה אלף אזרחים ערבים ששותקים, יש הדרת ערבים והדרת חרדים. הכנסת אינה חזות הכול. מרגע זה, תקשיבו טוב לשתיקה שלנו. אבוי למדינה שהפכה למדינה לא יהודית ולא דמוקרטית"
ח"כ טלב אבו עראר (רע"מ-תע"ל) שתק גם הוא ואז פנה למציע החוק ח"כ אמר דוד רותם: ,הצלחת לסתום את הפה למי שאתה לא רוצה לשמוע".
ח"כ מאיר שטרית (התנועה) הסביר כי "הסיעה לא תומכת בעליה ל4% עכשיו אלא בהדרגה, קודם ל-3%. זה לא השינוי הדרוש. חברי הכנסת נבחרים היום ויכולים לצפצף על הציבור. הם רצים אחרי חברי המרכז שיבחרו בהם מחר. הציבור מקבל שק שנבחר על ידי המפלגה. בואו נלך על דפוס אזורי הצבעה, והציבור יצביע שמית-אישית".
ח"כ משה מזרחי (העבודה) הזכיר כי הוא "מכיר את זכות השתיקה ממקום אחר... החוק הזה זה אנחנו יכולים כי אנחנו יכולים, כי יש לנו כוח. אנחנו רוצים להראות לכם. יש הצעות אי אמון שמביישות לעיתים – תקנו את התקנון. בצרפת כל יום רביעי הפרלמנט הצרפתי מתכנס על מאות חבריו מהבוקר עד הלילה כשכל חברי הממשלה יושבים שם. את זה תתקנו".
ח"כ עער בר-לב (העבודה) אמר כי "יש מקום לשקול את נושא המשילות והעלאת אחוז החסימה. אבל זה נושא מורכב. נשאלת השאלה לכמה להעלות – ל2.5%? ל-10%? התשובה לא ברורה. הנושא רב פנים. הצורה שבה הובא החוק הופכת את הנושא כאילו נגד המפלגות הערביות. אולי באמת הכוונה לפגוע במפלגות הערביות. אני רוצה להזכיר שגםמפלגות יהודיות יכולות לרדת מ-28 לשני מנדטים. נושא אחוז החסימה, אפשר לחשוש לעסוק בו אבל לא במחשכים, לא בפזיזות. העדר הדיון הציבורי מונע מאיתנו להקשיב ולהביע דעה.
שר החינוך ח"כ שי פירון, סיכם את הדיון: "מותר להזדהות עם כאב, ולכן גם אני אשתוק קצת". השתתק לחצי דקה והמשיך: "ח"כ איתן כבל חתם על הצעת החוק הזו". ח"כ איתן כבל מחה בקול רם בקריאות ביניים: "היינו חלק מתוכנית שלמה. אינני מתכחש. מה אתה משתמש בי?" השר פירון המשיך: "הטענה שהעלאת אחוז החסימה היא גזענות היא טענה מופרכת. מי שיבחן את כמות ההצעות להעלאת אחוז החסימה באו מצד שמאל של הבית".
דיון שקיימה ועדת החוקה, בראשות ח"כ רותם, בחלקה השני של הצעת חוק המשילות, להעלאת אחוז החסימה ל – 4% , הוקדש תחילה לדיון מקדמי.
חברי האופוזיציה ביקשו שלא לקיים דיון בהצעת החוק. ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי "אנחנו במשטר דמוקרטי בו הרוב לא אונס את המיעוט. וזה מה שאתה (יו"ר הוועדה) מבקש לעשות". ח"כ ג'מאל זחאלקה אמר "אתה חונק אותנו ללוח זמנים קצר. ההצעה תגרום לחיסול העצמאות של הייצוג הערבי בכנסת. יכול להיות שהדיון חוקי, אבל מסריח". ח"כ דב חנין אמר "אני אומר לסיעת "אין עבר" שמסייעים לך מימין. ההיסטוריה רושמת את אלו שמדרדרים את הדמוקרטיה וגם את אלה שמסייעים להם. אתם משתפים פעולה עם דבר שלא ייעשה". ח"כ מירב מיכאלי אמרה "מה שרואים מכאן, לא רואים משם. תנסו להיות גם שם, לפני שתשנו את השיטה. אם ההצעה פוגעת בכ-20% מאוכלוסיית מדינת ישראל, היא לא צריכה להיות על השולחן. ואם כן, אז צריך לטפל בה בחרדת קודש". ח"כ אורי מקלב אמר "יש דרך אחת של יש עתיד דרך של דיקטטורה ודריסת המיעוט. אם החוק היה בתוקף, ביום שישראל ביתנו קמה, היא לא הייתה קיימת היום, כיון שאז, המפלגה קיבלה פחות מ- 4%. זו אינה שאלה של משילות ויציבות, אלא של תחרות וצביעות".
לאחר דיון ארוך, בהצעת החוק, אישרה הוועדה את חלקה השני של הצעת חוק המשילות לקריאה ראשונה ברוב של שבעה מול ששה מתנגדים. עפ"י ההצעה שאושרה, אחוז החסימה יועלה ל – 4%. הייעוץ המשפטי של הוועדה סבר, כי העלאת אחוז החסימה, פוגעת בעיקרון היחסיות ובעיקרון השוויון שהם מעקרונות הבחירות הקבועים בחוק-יסוד הכנסת.
בנושא התפלגות סיעות, הוחלט לבטל את חוק מופז, החוק שמאפשר לשבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם, אף אם מספרם פחות משליש סיעה. (החוק מאפשר פילוג סיעה, רק אם שליש מחבריה, ביקש את הפילוג). בנושא מימון מפלגות לח"כ שהתפלגו, הוחלט לקבל את הצעת ח"כ דוד רותם. ההצעה מבחינה בין התפלגות בתחילת הכנסת ובסופה, לבין התפלגות שנעשתה אחרי שנתיים לכהונת הכנסת, ולפני תקופת הבחירות. לפי ההצעה, בדומה לדין היום, אם ההתפלגות נעשית בתקופה שבה סביר להניח שנעשתה על רקע מחלוקת פוליטית אמתית, יתאפשר מימון שוטף לחלק המתפלג. זאת בניגוד להתפלגות שנעשתה בתחילת הכנסת, שפוגעת בציפיות הבוחר, או להתפלגות שנעשתה בסוף הכנסת שאין בה אלא חיפוש בית פוליטי חדש ומסחר בכספי מפלגת האם.
64 ח"כים תמכו בהצעה ו-47 התנגדו לה. ההצעה תועבר לוועדת החוקה, להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות