נתונים מדאיגים: הפלישה הרוסית עוררה משבר מזון קטסטרופלי

רוסיה ואוקראינה מייצאות יחד כמעט שליש מהחיטה והשעורה בעולם, יותר מ-70% משמן החמניות הוא שלהן, לצד היותן ספקיות גדולות של תירס. רוסיה היא יצרנית הדשנים המובילה בעולם. מחירי המזון בעולם כבר טיפסו, והמלחמה החמירה את המצב, ומנעה מכ-20 מיליון טונות של תבואה אוקראינית להגיע למזרח התיכון, צפון אפריקה וחלקים מאסיה.

שבועות של משא ומתן על מסדרונות בטוחים להוצאת תבואה מנמלי הים השחור של אוקראינה התקדמו במעט, והלחץ עולה ככל שעונת הקציר של הקיץ מגיעה.

"זה צריך לקרות בחודשיים הקרובים, וזה הולך להיות נורא", אמרה אנה נגורני, מומחית לניהול משברים מאוניברסיטת מסצ'וסטס ארה"ב, ונמצאת בהנהלת בית הספר לכלכלה בקייב.

לדבריה, 400 מיליון אנשים ברחבי העולם מסתמכים על אספקת מזון אוקראינית. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם צופה שעד 181 מיליון בני אדם ב-41 מדינות עלולים להתמודד השנה עם משבר מזון או רמות רעב גרועות יותר.

בדרך כלל, 90% מהחיטה ודגנים אחרים משדות אוקראינה נשלחים לשווקי העולם דרך הים, אך הם נעצרו על ידי חסימות רוסיות על חוף הים השחור. חלק מהתבואה מנותבת דרך אירופה ברכבת, בכביש ובנהרות, אבל הכמות היא טיפה בים, בהשוואה לנתיבי הים. המשלוחים קטנים יותר, גם מכיוון שממדי הרכבת של אוקראינה אינם תואמים לאלו של שכנותיה ממערב.

במצב הנוכחי צריך לשלוח את התבואה  כל הדרך ברחבי אירופה כדי לחזור לים התיכון בשביל לעקוף את הרוסים. מה שגרם לעליית מחירים בעלות התבואה האוקראינית.

אוקראינה הצליחה לייצא רק 1.5 עד 2 מיליון טון דגנים בחודש מאז המלחמה, כשהיא מייצאת לפחות 6 מיליון טון בחודש בימים רגילים.

גם התבואה הרוסית לא יוצאת החוצה. מוסקבה טוענת שהסנקציות המערביות על תעשיות הבנקאות והספנות שלה אינן מאפשרות לרוסיה לייצא מזון ודשן ומפחידות חברות ספנות זרות מלשאת אותן. גורמים רשמיים ברוסיה מתעקשים שהסנקציות יוסרו, ורק אז הם ישלחו תבואה לשווקים העולמיים.

אוקראינה האשימה את רוסיה בהפגזת תשתיות חקלאיות, שריפת שדות, גניבת תבואה וניסיון למכור אותו לסוריה לאחר שלבנון ומצרים סירבו לקנות אותו.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אומר שרוסיה עוררה משבר מזון עולמי. המערב מסכים, כך גם גורמים רשמיים כמו נשיא המועצה האירופית צ'רלס מישל ושר החוץ האמריקני אנטוני בלינקן שמאשימים כי רוסיה גונבת מזון.

רוסיה אומרת שהיצוא יכול להתחדש ברגע שאוקראינה תסיר מוקשים בים השחור וניתן יהיה לבדוק אם יש נשק באוניות המגיעות. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, הבטיח כי מוסקבה לא תנצל לרעה את היתרון הימי שלה ו"תנקוט בכל הצעדים הנדרשים כדי להבטיח שהספינות יוכלו לצאת משם בחופשיות".

פקידים אוקראינים ומערביים מפקפקים בהבטחה. שר החוץ הטורקי, מבלוט, אמר השבוע כי ייתכן שניתן יהיה ליצור מסדרונות מאובטחים ללא צורך בפינוי מוקשים ימיים, כי מיקומם של מטעני החבלה ידוע. אבל עדיין יישארו שאלות אחרות, כמו האם חברות הביטוח יספקו ביטוח לאוניות.

סגן שר החקלאות של אוקראינה, מארקיאן דמיטרסביץ', אמר השבוע לשרי החקלאות של האיחוד האירופי כי הפתרון היחיד הוא להביס את רוסיה ולבטל את חסימת הנמלים: "שום אמצעים זמניים אחרים, כמו מסדרונות הומניטריים, לא יטפלו בבעיה".

אוקראינה ורוסיה מייצאות בעיקר מוצרי יסוד למדינות מתפתחות, מדינות כמו סומליה, לוב, לבנון, מצרים וסודאן תלויות במידה רבה על חיטה, תירס ושמן חמניות משתי המדינות הנלחמות אחת בשנייה. מלבד איום הרעב, מחירי המזון העולים, גורמים לחוסר יציבות פוליטית במדינות כאלה. הם היו אחד הגורמים לאביב הערבי, ויש דאגות לאביב נוסף.

סוכנות הסעד לילדים יוניצ'ף מטעם האו"ם, הזהירה מפני "פיצוץ של מקרי מוות של ילדים" אם העולם יתמקד רק במלחמה באוקראינה ולא יפעל. סוכנויות האו"ם העריכו שיותר מ-200,000 בני אדם בסומליה מתמודדים עם רעב קטסטרופלי, כ-18 מיליון סודנים עלולים לחוות רעב נוראי עד ספטמבר ו-19 מיליון תימנים מתמודדים השנה עם חוסר ביטחון תזונתי. מחירי החיטה עלו בחלק מאותן מדינות בשיעור של עד 750%.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!