הגיע הזמן להשליט סדר בחופים

תיירת צעירה משוודיה בילתה יום קיץ יפה בחוף הים של חיפה. דבר לא הכין אותה לג'יפ האימתני שהגיח לעברה, סמוך לקו המים, פגע בה בעוצמה, העיף אותה כמה מטרים באוויר, ואז, בהילוך אחורי, שב ופגע בה. היא פונתה במצב קשה ובהכרה מעורפלת לבית החולים, ונזקקה לשיקום ממושך. לחוף ים ישראלי היא כבר לא תשוב.

כל מי שנוהג לבלות בחופי הים מכיר את התופעה. אדם מניח מחצלת או מגבת על החוף, במטרה לשכב מול הים ולא לדאוג למשך שעתים שלוש. אלא שאז נשמעת הנהמה, ורכב שטח כלשהו, ג'יפ, טרקטורון, רכב שטח מאולתר או אופנוע, שועט לפתע לכיוונו, ועד רגע הפגיעה אין לדעת אם הנהג בכלל מבחין בו שוכב על החול, ויסתפק בהתזת חול עליו ממרחק אפס, או שמא אינו מבחין בו כלל וחייו עומדים להידרס עוד רגע.

כפי שיודעים הרוחצים בחופים אליהם נותרה גישה לא חסומה לכלי רכב, תחושת הביטחון האישי בחופים אבדה מזמן. לא לחינם התריע מבקר המדינה באחת מדו"חותיו האחרונים, כי בחופי הים השתרשה תופעת הנהיגה ברכבי השטח בתוך חופי הרחצה, תופעה שיש בה כדי לסכן את חיי המתרחצים ואשר היא כרוכה בהפרת חוק האוסר על נהיגה ברכב בחופי הים, למעט רכב מורשה. מתופעה זו סובל רובו הגדול של ציבור המתרחצים. מתוך כ 200 קילומטרים של חוף נגיש, כ 160 ק"מ מוגדרים על ידי רשות הטבע והגנים כחופים בסיכון לעבריינות חוף.

החוק קובע באופן חד משמעי כי לא ינהג או יחנה אדם את רכבו, ג'יפ, טרקטורון או אופנוע, בחוף הים. הגדרת החוף לפי החוק היא רצועה ברוחב של 100 מטר מנקודת הגאות של המים וכן כל החופים המוסדרים. לצורך אכיפת החוק, הוסמכו פקחי רשות הטבע והגנים לאוכפו, להטיל קנסות ואף לעכב חשודים. העונש, לפי החוק: קנס של אלף שקלים למפרי החוק בחופים המוכרזים ובשמורות הטבע וקנס של חמש מאות שקלים בחופים הפתוחים.

אלא שכוחות האכיפה שהוקצו למשימה, אינם אינם מספיקים לשמירת החופים. רחוק מאד מזה. משמעות מיעוטם של הפקחים והדו"חות הנרשמים, היא הפקרת חופי הים לנהיגתם התוקפנית והמסוכנת של נהגי רכבי השטח, שלא פעם מסתיימת בדריסה.

בנתונים האלה, כשהעבודה מאופיינת במריבות מילוליות ופיזיות קשות עם העבריינים, ועם ניסיונות התחמקות הכוללים הסרת או הסתרת לוחיות זיהוי מכלי הרכב, קשה לאכוף את החוק ביעילות ולהגן על המתרחצים מהסכנה. הכתובת לרוחצים המבקשים להשיב להם את תחושת הביטחון החופים, היא השר לביטחון פנים. רק הוא יכול להורות על הגדרת השבת הביטחון האישי והציבורי לחופים כיעד מרכזי, ולתת בידי רשויות האכיפה את הכלים לעמוד ביעד זה. עד שלא תתקבל החלטה כזו, יוסיפו המתרחצים לחשוש מדריסה או מעימות אלים אחר עם הנהגים והרוכבים העבריינים.

הפתרון ההכרחי אותו צריך להוביל השר, טמון בהגברת האכיפה ובהחמרת הענישה, שיובילו להגדלת ההרתעה. החוק צריך לאפשר למשטרה להחרים כלי רכב שעברו עבירות אלו, ועל כל גורמי האכיפה לחבור יחד לאכיפה תקיפה, כדי להשיב אל החופים את תחושת הביטחון של המתרחצים. הרשויות המקומיות מחויבות לסגור את צירי הגישה לחופים, כדי למנוע מראש את העבריינות. כל זמן שכל זה לא יקרה, הרי שאסון הוא רק שאלה של זמן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!