הבחירות לרבנות: הסיפורים שלא שמעתם

באחד הלילות החשוכים, מעט קודם ליום הבחירות לרבנות הראשית, חנו ליד ביתו של הרב אשכנזי, רבה של כפר חב"ד, כמה מכוניות שרד מעוררות חשד.

שעות אחדות לאחר מכן התפרסם כי לבית הרב הגיעו שר החינוך, הרב שי פירון, יו"ר 'הבית היהודי', נפתלי בנט, ועמם ...ניסים אלקססי, מי שליווה מקרוב את הרב שלמה עמאר ומועמדו הגר"צ בוארון.

שעתיים קודם לכן, התקשר אחד מאנשי המטה האשכנזים של הרב יצחק יוסף לאחד מחברי הכנסת היותר קרובים לרב דוד סתיו. "תגיד לו שלא ילך על דיל סתיו-בוארון. שיבקש מהרב אשכנזי לתמוך בסתיו, מה אכפת לו לגבי המועמד הספרדי? שיסביר לרב שככה ירויח בכפול: גם יסתמן לטובה אצל בנט, כמי שתמך בסתיו, וגם אצל דרעי, כמי שתמך ברב יצחק יוסף".

שעות אחדות לאחר מכן קיבל איש המטה שיחת טלפון חוזרת, המסר היה חד כתער: "ניסים הגיע לפגישה ושכנע לכיוון של הרב ציון בוארון, 'אנחנו' לא קשורים לזה".

כך הפסידו החב"דניקים את עולמם

בליל הניצחון, שעות אחדות לאחר שהוכרז ההישג החרדי – זכייתם של הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו – הגעתי אל ביתו של הרב לאו.

למרות שעת הלילה המאוחרת, עשו רבים מתושבי מודיעין את דרכם למקום, בית הרב האהוב של העיר, שידע לאחד בין הפלגים השונים – דתיים לאומיים, חרדים וחילוניים.

"הם הפסידו את עולמם", לחש באוזני אחד מהבכירים שבפעילי המטה, כשהוא מכוון ל'חב"דניקים' שבגוף הבוחר. "הם יכלו לתמוך בנו בתחילת הדרך 'במחיר טוב', הגענו אליהם לקראת הסוף, הצענו להם לתמוך, אולי במחיר סוף עונה... אבל היינו זוכרים להם את זה לטובה. אבל הם בחרו להתעלם מאיתנו - והפסידו את הכול.

"גם אם היו חמישה-שישה נציגים של חב"ד שהצביעו עבור הרב דוד לאו, תמיכה גורפת לא הייתה, גם לא מכתב פומבי, לא אמירה פומבית. שום כלום".

רק מיעוט בחרו ב'דיל המנצח'

"יישר כח, אוהב אותך", סימס למחרת ליל הנצחון יו"ר ש"ס אריה דרעי ללוי אדרעי, איש אמון מובהק של דרעי ואביגדור ליברמן גם יחד, ומי שסייע לו באיסוף מידע 'מודיעיני' בכל הנוגע לחברי הגוף הבוחר החב"דיים.

קשה לדעת עד כמה המידע תורגם לתוצאות בשטח, אחרי הכול, מאז פטירת הרבי מחב"ד קשה למצוא נושא בו מצביעים חסידי חב"ד כמקשה אחת. גם אילו היה הרב אשכנזי מוציא מסמך חתום בידי רבני בית דין חב"ד בו היה ממליץ לתמוך ברבנים יוסף-לאו - לא בטוח שחברי הגוף הבוחר היו מתרשמים יתר על המידה. מה גם שמסמך כזה מעולם לא יצא לאוויר העולם.

ובכל זאת, במערכה מן הסוג הזה - מאמצים נחשבים אף כראויים להערכה. "תן לי רשימה של אנשים שטלפון שלי אליהם יוכל לעזור", ביקש ממנו דרעי, לוי מיפה החוצה את ה'בטוח בוארון', והחזיר רשימה 'נקיה'. את הטלפון הראשוני הם קיבלו מאדרעי עצמו. "אם אתה נעול על מועמד אחר - אז לא נדבר, ואני לא שואל על מי. אבל אם אתה פתוח להצעות והרב יצחק בא בחשבון, דרעי שלח אותי אליך והוא ירים אליך טלפון אישית. לא תקבל כאב בטן מזה שאריה יהיה חייב לך", זו פחות או יותר הייתה השיחה המקדימה.

האם זה הועיל? לוי עצמו לא בטוח. הוא מספר לי על רב "שאני אישית שוחחתי איתו, והוא נתן לי להבין שיש על מה לדבר", לאחר מכן "אריה עצמו הרים אליו טלפון", חשבתי ש-95% סגרתי איתו, ואז, למחרת, שמעתי שיחת טלפון של אחד מהמועמדים ששכנע אותו להצביע לו. "במו אוזני שמעתי איך האיש שמעבר לקו מצחקק, מספר שהבטיח לדרעי, אבל אני 'לא חייב לו כלום'". מאותו רגע הפסיק להאמין להבטחות.

הוא עצמו התחנן לכמה מרבני חב"ד, הסביר להם ש"אריה נלחם את מלחמת חייו", והוא יעריך מאד אם תוציאו מכתב בעדו. כלום לא עזר. מצד שני, הוא מתנחם, "הרב עמאר התקשר לאחד מהרבנים אישית, לילה לפני הבחירות, ביקש שיוציאו מכתב תמיכה ברב בוארון, וגם את זה לא הוציאו".

במבט לאחור ברור כי כמה וכמה מבין חברי הגוף הבוחר החב"די העניקו את קולם לדיל בוארון-סתיו, האחרים לדיל שפירא-אליהו, מיעוט בלבד בחר ברבנים המנצחים.

פרסה לילית ברחוב הקבלן

למרות זאת, בבית הגר"ע יוסף מסמנים 'וי' על עצם הגעתם של רבני חב"ד לפגישה עם הגר"ע, בין אם היו לה תוצאות מעשיות בקלפי ובין אם לא.

שני מסלולי 'שכנוע' פעלו בכיוון המדובר: האחד, דרעי ואנשיו מול לוי אדרעי ויענקלה גלויברמן, כשהם נעזרים באחד ממקורביו של הרב אשכנזי. השני, הרב שניאור רווח שטלפן ישירות מבית הרב לבית הרב. בשלב מסוים התברר למטה דרעי כי ה'מקורב' מקבל טלפונים ומיד מדווח עליהם למטות מתחרים, אולי משום שהוא מחויב להם זה מכבר, אולי משום שהוא שמע על המסלול העוקף וזעם.

ביום שישי, ארבעה ימים לפני הבחירות, קלטו במטה בוארון, כי מכבש הלחצים המופעל על הרב אשכנזי חזק מדי ו'יש מצב' שהוא ייעתר להגיע לפגישה עם הגר"ע יוסף. ניסיון אחרון להפעיל לחץ בעזרת מקורבו של הרב אשכנזי לא עלה יפה, והושג סיכום לפיו ביום ראשון תתקיים פגישה.

ועדיין המהמורות המשיכו להיערם.

זמן קצר לפני הגעת הרב אשכנזי לפגישה, כשהוא מלווה בארבעה מרבני חב"ד, הגיעה שיחת הטלפון. "אנחנו מבקשים שבנוכחות הרב עובדיה תתקשר לחברי הגוף הבוחר ותבקש מהם שיבחרו ברב יצחק", עלתה הבקשה. כעסו של הרב החל להתעורר. וכי יציבו לו תנאים מראש? התוכנית המקורית שלו הייתה להגיע לגר"ע, להעניק לו את ספריו, לשוחח איתו, בלי צלמים ובלי כותרות. והנה כשהגיע להקבלן 45 גילה צלם (בן של.. שהגיע מצויד באייפון), רב חב"די שביקש לעלות לפני כולם ולשוחח בפרטיות, כמה מעסקני חב"ד שחיכו במקום – לא לילד הזה הוא פילל.

בהחלטה של רגע, התניע יו"ר ועד כפר חב"ד בנימין ליפשיץ את הרכב, ונשא עמו את הרב אשכנזי לאחור. "לא מוכן לערוך את הפגישה", היה הרב נחרץ ביותר. אחד מאנשי דרעי היותר נמרצים מיהר להציע פשרה. "תעלו מתוך הבית, כך שאיש לא יראה", אבל נראה שהרב היה כבר פגוע וחש שמישהו 'עשה עליו סיבוב'. כ-20 דקות נמשך הדיון בין הצדדים, איש הקשר מטעם בית הגר"ע התקשר לפייס, כך גם אנשיו של דרעי, בסופו של דבר עלתה משלחת רבני חב"ד לחדרו של הגר"ע יוסף.

בלי תמונות, בלי צלצולים מיותרים.

באותו לילה, שעות אחדות לאחר שלחץ את ידו של הגר"ע יוסף, הגיעו פירון, בנט ואלקססי לביתו של הרב אשכנזי כדי לנסות אף הם את מזלם בשכנוע. יו"ר הועד ליפשיץ עשה הכול כדי להסתיר את דבר קיומה של הפגישה מפני התקשורת, אבל כדרכם של דברים - גם פגישה זו נגזר גורלה להתפרסם חיש מהר.

גם ברגע זה קשה לדעת מי שכנע. האם ניתנו במהלך הפגישות הבטחות כלשהן? קשה לדעת, בפרט שאף צד לא הצליח להשיג נייר כתוב וחתום.

זאב מספר: כך 'הורדתי' את הגר"א אברג'ל

בישיבת סיעת ש"ס ביום שני, ביקש היו"ר אריה דרעי מהחברים לעשות הכול למען בחירתו של הרב יצחק. החברים הציעו הצעות. ניסים זאב הודיע: "אני יכול להוריד את מועמדותו של הרב אליהו אברג'ל". השאלה הגדולה הייתה האם זה כדאי, והאם הקולות לא ילכו למועמדים היריבים דווקא.

יום נוסף חלף ודרעי הודיע לזאב "תדאג שיסיר". "אנחנו בידידות בת שנים", סיפר לי זאב למחרת הניצחון הגדול. "לפעמים אנחנו יושבים על פסקי הלכות גם עד 2 בלילה. תמיד ניסיתי לחפש דרך להחזיר אותו לבית הרב עובדיה יוסף, אמרתי לו שהנה הגיעה ההזדמנות. ואכן, הוא שמע לי והסיר את המועמדות. בתקופה האחרונה הוא היה עם הרבה מטען, הרגיש שהרחיקו אותו. כל עוד הרב אברהם היה המועמד לא יכולתי לומר לו לרדת, אבל מול רבי יצחק שהוא ידיד נפש שלנו יכולתי לפעול".

"הרב יצחק היה בקונצנזוס", משוכנע ניסים. "הוא תלמיד חכם עצום ואהוב על כולם, משמים יצא ש4הוא המועמד. לאחרים הייתה יכולה להיות התנגדות ליטאית חריפה", הוא מרמז על האח שהועדף מלכתחילה.

בליל הניצחון שהה ניסים באזכרה בשכונת רמות. כשסיים הייתה השעה כמעט 9 בערב, וכשהגיע לבית הרב ברחוב הקבלן, כשהוא מלווה בידידו הדיין ואב"ד הרב עמרם אלחדד, כבר היה העומס עצום, והם לא הצליחו להיכנס ביחידות אל הרב. מפיצי נייעס שונים כבר עטו על ה'סקופ': "סירבו להכניס את ניסים זאב", אבל הדבר היה רחוק מהמציאות בשטח.

על מפסידים ומנצחים, פשקווילים ומנוסה לפריז

עד לרגע האחרון לא פסקו השמועות לפיהן המועמד הרצוי על דרעי הוא אחיו, הרב יהודה דרעי. לחיזוק השמועות הללו סייעה העובדה שהאחרון לא הסיר פיזית וטכנית את מועמדותו עד לרגע האחרון.

במבט לאחור מודים רבים כי לא היה כל שחר לשמועות, ודרעי מילא את הוראות הגר"ע יוסף ככתבם וכלשונם. הציניקנים, לעומתם, מתעקשים ועומדים על כך ש"הוא רצה את אחיו, אבל חשש שהתקשורת תחשוף את זה, ורק זה היה חסר לו - שיחשדו בו בבית הרב בהעדפת אחיו, לכן הוא ירד מזה".

מאחר ואין כל דרך לחדור לליבו של אדם אי אפשר לדעת את האמת. הדבר הברור היחיד הוא שמאז שהחליט הגר"ע יוסף על מועמדותו של הרב יצחק יוסף - לא חסך דרעי כל מאמץ כדי להביא לבחירתו.

אין גם כל ספק בכך כי נצחונו של הרב יצחק יוסף ב-68 קולות, הגם שלא היה גורף כנצחונו של הגר"ש עמאר בסיבוב הקודם ב-124 קולות, סימן 'וי' ענק של ניצחון לזכותו של דרעי. אין ספק שהבחירות לרבנות האדירו מחדש את שמו של דרעי כמי שמסוגל לחולל מהפכות, וכל מי שהספיד אותו טרם זמנו נאלץ לראותו קם מהקבר.

מלכתחילה העדיף ח"כ אלי ישי שלא להתערב במערכת הבחירות הזו. "שהרי מה שלא היה עושה היו באים אליו בתלונות", כפי שהסביר לי אחד ממקורביו. אבל משקרא לו הרב, כמה ימים לפני הבחירות, וביקש את עזרתו, התיישב ליד מכשיר הטלפון והחל להפעיל את קשריו. "ואת חושבת שמישהו התקשר להודות לו? – אז זהו, שלא", אומרים מקורביו בכאב גדול.

במוצ"ש, בעת הדרשה השבועית, הודה הרב לאריה דרעי ולאריאל אטיאס על מאמציהם, אלי ישי נשכח משום מה. "אמרתי לו שלא יסע לצרפת מיד אחרי הבחירות", המשיך לספר לי אחד ממקורביו. "זה נכון שהם סגרו את התאריך מראש, הכול טוב ויפה, אבל במצב הנפיץ בש"ס הוא היה צריך לדעת - כמה ימים לבד עם הרב, כולל סעודות שבת, ואריה יספר לרב כמה הוא עבד ואלי לא. יש מגדילים ואומרים שלרב סופר שאלי עבד בשביל הרב בוארון, אך לזה אין לי הוכחה".

כך או כך, אין ספק שאלי השאיר את דרעי כאן בארץ לקצור לבד את פירות הניצחון. על אף הביקורת התקשורתית שהוטחה לעברו בכך ש"הרב הוא זה שעשה את העבודה, הוא זה שקרא אחד אחד לחברי הגוף הבוחר ושכנע אותם", אין ספק שדרעי הוא המנצח האמיתי.

מתנגדיו של דרעי מיהרו לפרסם את הגיגיהם על הכתב בפשקויל.

"חזרנו לימי השפל, שוב צומחים פרי הבאושים של דוברי ונאמני האיש דרעי שתפקידם להללו ולפארו שאין מלבדו. כביכול דרעי הוא זה שהמליך את הרבנים הראשיים. הרי כל תינוק יודע שמרן הדיח למעשה את דרעי מתפקיד היו"ר בתקופה זו ונטל על עצמו את המלאכה במסירות נפש, בגלל שלא סמך ידו על תפקודו והתנהלותו. מרן שוחח אישית ונפגש עם חברי הגוף הבוחר למרות מצבו הבריאותי על חשבון זמן לימודו היקר, נחלץ לעזרתו בגיבורים. בנוסף, נפגש עם רבנים, חברי כנסת ואישי ציבור כדי שיפעילו את השפעתם לבחירתו של ראש הישיבה הגר"י יוסף שליט"א, מנהיג הדור והדרו טרח בכבודו ובעצמו. לכן ראוי בזמן זה, במקום לרדת לשפל המדרגה ולנצל את רום מעלת כבוד תורתו של מרן שליט"א לצרכים אישיים – יש להפסיק מייד את ההצגה שנקראת דרעי וההשתחוויה מולו כעבודה זרה ממש, ולהגדיל ולרומם את כבוד מרן ותפארת תורתו ולהתכונן בעוז ותעצומות לקראת הבחירות ברשויות המקומיות, שם תיבחן הצלחת שס וכוחה האמיתי".

הודעה לקונית נוספת 'עקצה' אף היא:

"והם יעמדו על הברכה ויקבלו ציון לשבח, החבורה קדישא שהביאה את ניצחונו של הרב יצחק יוסף בבחירתו כראשון לציון. הרב יעקב בצלאל הביא 38 קולות. הרב יוסף חיים כלף 42 קולות. הרב יהודה אבידן 50 קולות. הרב אריה דרעי 67 קולות. הרב אריאל אטיאס 66 קולות. הרב דוד עמר 22 קולות. סה"כ הצלחה של 285 קולות מתוך 147 חברי הגוף הבוחר. לצערנו מרן פאר הדור לא הצליח לשיטתם להשפיע, למרות שיחותיו עם רוב חברי הגוף הבוחר".

האמת, כנראה, באמצע. אין ספק שהגר"ע יוסף הוא שהביא לבחירת בנו, הרב יצחק, אבל כפי שהיו מאשימים את דרעי במקרה של כשלון - ואולי אף מדיחים אותו מראשות התנועה, כך אי אפשר ליטול ממנו את שרביט הניצחון.

אלי ישי ונפתלי בנט הם המפסידים. אלי משום שלא השכיל תקשורתית לשמר את עצמו בקדמת הבמה כפעיל נמרץ במטה הרב יצחק, בנט משום שלא הביא את ההישג המיוחל. רגע לפני הכרזת התוצאות עוד דשדש ברכבו בקרבת מלון לאונרדו, נכון בכל רגע להגיח לקומה מינוס 2 ולשאת נאום ניצחון, גם אם יהיה רק רב ציוני אחד שיזכה בתפקיד. מששמע על 'ההשתלטות החרדית', סב על עקביו.

אלי עשה זאת בגדול - עד לפריז הרחוקה...

ולאן מועדות פני הגר"ש עמאר?

ש"ס של 'היום שאחרי' אינה דומה במאומה לש"ס של 'לפני'. לטוב ולרע.

לטוב – משום שהניצחון החד משמעי עשוי לאפשר לדרעי 'לטהר' את קיני ההתנגדות. השמועות מדברות על ניסיון לבטח את הרשימה לכנסת הבאה כך שתהיה 'נטולת אלי ישי'. לשמועות הללו אין כל אישור רשמי, עדיין.

לרע – משום שמעולם לא קרה כדבר הזה, רב מוערך, ראשון לציון עד לפני מספר ימים, קם והפך לאופוזיציה נגד הגר"ע יוסף. גם לאחר הבחירות מסרבים בש"ס להתייחס אל הרב עמאר כפי שהתייחסו לרבי אמנון יצחק. "אי אפשר להשוות", הם מודים, למרות הזעם הגדול שנצבר בלבבות. לא הרי מפלגת אופוזיציה שבראשה עומד ח"כ לשעבר הרב חיים אמסלם או רבי אמנון יצחק כהרי אופוזיציה רבנית בראשות הגר"ש עמאר, מי שרבים מבני עדות המזרח נושאים עיניהם לפסקיו ולמילותיו.

האם צועדים אנשי הגר"ש עמאר לקראת פילוג שיתבטא גם באופן פוליטי? עד כה הם מסרבים לדבר על כך, ונראה כי הם עדיין מלקקים את פצעי התבוסה המרה. האם בחשאי הם מנהלים מו"מ עם נפתלי בנט וגורמים בבית היהודי כדי להעמיד את הרב עמאר כנשיא בית הדין הרבני? יתכן מאד שכן. במהלך הימים האחרונים נשמעו בבית היהודי זמירות רבות על כך שאין בין שני הרבנים הנבחרים אף דיין, ולכן 'יהיה צורך' להעמיד בראש מערך בתי הדין דמות ראויה. הרב עמאר או הרב בוארון – שלוחו הנאמן – יכולים מאד להתאים לתפקיד.

חלומם הגדול הוא להעמיד בראש תנועת ש"ס את אלי ישי, ולהשיב אותו מהקבר הפוליטי. "העובדה שאתם אומרים את זה בגלוי, הורסת כל סיכוי שישי ישאר דומיננטי בתנועה", ניסיתי להסביר לאחד מהם ימים אחדים לפני הבחירות. הוא הסכים, אך הסביר כי גם אם לא יאמרו זאת בקול, "זה לא סוד שאנחנו לא מסתדרים עם דרעי, בלשון המעטה".

האמירות הללו הן, אולי, הבסיס לכך שאלי ישי לא נכלל ברשימת התודות, למזלו הרע. גם אם עבד קשה למען בחירת הרב יצחק - 'חיבוק הדוב' שזכה לו, רק הזיק. זאת אחרי שנים של ידידות אמיצה דווקא בין הרב עמאר ל...אריה דרעי.

תוכנית נוספת עליה דובר בחשאי עוד קודם לבחירות, הייתה הקמתה וביסוסה של מערכת כשרות שתתחרה במערך הכשרות של בד"צ בית יוסף. האם יצליח הרב יצחק יוסף, דמות רבנית תורנית שאינה בעלת ניסיון בעסקי רבנות וכשרות, להילחם בהקמת גוף שכזה? במצב האופוזיציוני בו מצויה כיום תנועת ש"ס, קשה לדעת.

"תוכנית מקורבי הרב עמאר", סיפר לי אחד ממקורביהם, "היא לבסס את מעמדו כמנהיג בציבור הספרדי, להגיע איתו לערי הארץ השונות לעצרות תפילה בחודש אלול ולהמשיך במסלול הזה גם בשאר ימות השנה".

אם אכן כך ייעשה, הרי שהקרע בתוך ש"ס רק ילך ויתרחב. אם יתמידו אנשי הרב עמאר בשתיקה הרועמת של הימים האחרונים, יש מצב שיום יבוא וסולחה מרגשת תירשם בין רבם לבין הגר"ע יוסף.

ומי פתח חזית נגד הגר"ע יוסף?

שעות אחדות לאחר הניצחון, כשזרמו תמונות מפגישות ההודאה של הרב יצחק יוסף אצל הגראי"ל שטיינמן והרב דוד לאו אצל הגר"ע יוסף והגראי"ל, נפתח אשכול בפורום 'בחדרי חרדים'.

באשכול הוצגו תמונות של הרב דוד לאו כשהוא מגיע לאחד מגדולי ישראל כדי להודות לו על תמיכתו. לרגע התפלאתי למה איש לא ידע על האירוע, בירור קצר העלה כי לא דובים ולא יער. הרב דוד לאו הגיע להודות לגראי"ל ולגר"ע בלבד!

מתברר כי התמונות שהוצגו בפורום היו ישנות, כמה שבועות לפני יום הבחירות הגיע הרב לאו לבקש תמיכה בשכונה ירושלמית ותיקה, כשהוא מלווה באחד מחברי הגוף הבוחר ובעוד אחד ממקורבי אותו רב.

עוד מספר ימים חלפו, וחברים בגוף הבוחר ידעו לספר על שיחת טלפון שקיבלו מבית אותו רב. ההוראה הייתה להצביע לרב לאו כמועמד אשכנזי, אבל לרב שמואל אליהו למשבצת הספרדית. למרות, ויהיו שיאמרו בגלל, תמיכתו הנחרצת של הגראי"ל ברב יצחק יוסף לתפקיד.

המידע הזה הצליח לזעזע רבים, ואולי הוא שאף מנע ביקור הודאה אפשרי..

למרות החגיגות - פשטות בולטת לעין

את סיומו של ליל רביעי החגיגי עשיתי בביתו של הרב דוד לאו בעיר מודיעין. זמן קצר לאחר שנודעו תוצאות הבחירות הצליחו להעמיס על השולחנות הערוכים כל טוב. מתברר כי לטובת האירוע הספונטני התגייסו במהירות אולמי הדר דימול-סיטי, שתוך פחות משעה, הכינו מגשי אוכל עמוסים עבור האורחים הרבים שבאו לברך.

היו שם כל המי ומי. תחילה, כל העושים במלאכה ובראשם הסב הגדול, הרב ישראל מאיר לאו, שישב בראש השולחן ופניו זורחות מאושר. לא בכל יום זוכה אב לסגור מעגל בחייו ולראות את בנו יושב על הכסא אותו עזב לפני שנים. הייתה שם גם רעייתו הרבנית, כולה אושר ונחת.

הם יעברו דירה לירושלים? – שאלתי אותה. והיא, בתשובה, סיפרה איך העדיפה להישאר בעיר תל-אביב, בדירתה האהובה. "אני הרי גדלתי בתל-אביב, לאבי הרב פרנקל רבה של העיר, רציתי להישאר שם. בעלי נסע כל יום לירושלים, בשבתות היינו מקפידים לנסוע לערי הארץ ולישובים השונים כדי להשפיע ולמסור שיעורים".

היא עוד זוכרת איך נאלצה לא פעם להתארח בדירות כאלו ואחרות, פעם שיכן אותם רב העיר אצלו התארחו בחדר שרק וילון מפריד בינו לבין שאר חלקי הבית... אבל היא לא הרשתה לעצמה "להיות מפונקת".

היו שם הרב רלב"ג, השווער שכיהן שנים במועצת הרבנות הראשית ומכיר את חברי הגוף הבוחר ככף ידו, רעייתו הרבנית הדסה שלקשריה הענפים אין תחרות, בהם רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, שהכירה טובה למשפחת לאו וידעה לעזור ולתמוך במערכה. הרב לאו האב הוא שהשיא אותה לבנימין בעלה, הוא היה הסנדק בבריתות לילדיהם, והם ידעו להשיב לו כגמולו הטוב.

בכל רגע חנתה מכונית נוספת ליד הבית ברחוב נחל חבר. בית פשוט, בדיוק כמו בעלי הבית – אנשים פשוטים שירצו לעשות הכול כדי להמשיך לשמור על כך. ביום שישי נשמעה נקישה על דלת ביתו של היחצ"ן המסור ירח טוקר, בפתח הבית עמד לא אחר מאשר הרב הראשי הנכבד. "רק רציתי להביע את תודתי". הוא, ולא שליח.

ולעיתים, האנקדוטות הקטנות, הן המעידות יותר מכל על האופי.

היו שם גם האישים שהיו שותפים למלאכה בדרך כזו או אחרת. יו"ר מזכירות דגל התורה מנחם שפירא, העסקן הגוראי מנחם גשייד, שבחש לא מעט בקדירת הגוף הבוחר, העסקנים החב"דיים יענקלה גלויברמן ולוי אדרעי וכמובן הרבה מאד עיתונאים וצלמים.

היחצ"ן המסופק - ירח טוקר רושם הישג

השמחה הגדולה כמעט השכיחה מזכרונם של העושים במלאכה את הרגעים הקשים שחוו במהלך השבועות האחרונים.

ברגע של שקט, משחזר טוקר עבורי כמה מהם. באחד הימים גילו כי רב חרדי נחשב פועל נמרצות לבחירתו של הרב יעקב שפירא. מתברר כי בעבר רץ אותו רב למשרת הרב הראשי מול הרב לאו האב, הרב שך זצ"ל הורה לח"כ משה גפני להקים מטה עבור הרב לאו, ומאז ועד היום התקשה אותו רב לשכוח את ההשפלה שעבר כשלא נבחר. טוקר נכנס לפעולה, הפעיל קשרים, ורק שיחת טלפון בת כארבעים דקות של הגראי"ל שטיינמן עם אותו רב הביאה למהפך ולתמיכה שלו ברב דוד לאו.

באחד הימים הגיעה למטה שמועה לפיה פעיל בכיר בבית היהודי מפעיל עיתונאים בסיפור לפיו הרב העתיק באחת מהבחינות, לפני 20 שנה. "לפתע החלו עיתונאים להתקשר אלי ולבקש תגובה", משחזר ירח. "בתחילה לא ידעתי על מה הם מדברים. יש הוכחות? – שאלתי. לא, יש הקלטה של מישהו שמעיד שיש לו תצהיר שחתם בפני עורך דין, הייתה התשובה שקיבלתי. הם דיברו על בחינה בעל פה ועל כך שהבן ניצל את מעמדו של האב".

בירור מהיר העלה כי אין כל אמת בדברים, ואדרבה, בעוד מועמדים אחרים ניצלו את מעמד אביהם כדי להשיג לעצמם כושר ללא בחינות, סירב הבן לאו לצעוד במסלול דומה ועשה בחינות בכתב, כמו כולם. "כך מצאתי את עצמי מרים טלפון למו"ל של אחד מהעיתונאים היומיים, סיפרתי לו כי בשעתו, לפני כעשרים שנה, פרסם עיתון אחר את הידיעה ואף נתבע בתביעה אישית נגד המו"ל ונגד העורך. הרב ניצח את העיתון, זכה בפיצויים ובית המשפט אף חייב את העיתון לפרסם התנצלות והבהרה כי הרב עבר את הבחינות בהצלחה בעמוד שלם. 'אתה רוצה לעבור מסלול דומה?' – שאלתי אותו. לשבחו ייאמר כי הוא הבין מהר ש'אין כאן סיפור'4. אלא שפעיל הבית היהודי לא אמר נואש, והוא רץ מכלי תקשורת אחד לשני, וכשנואש, אף הגיע לכלי תקשורת חרדיים".

התחושה של ירח היא שזו בדיוק הייתה הסיבה לכך שהרב שפירא לא הסיר את מועמדותו עד לרגע האחרון. כדי שאם וכאשר ייפסל הרב לאו, מסיבה כזו או אחרת, הוא יישאר במרוץ. מעין הרב יהודה דרעי בגירסה האשכנזית. קשה לדעת האם אכן כך, שכן שיחה אקראית שלי בבית מלון בחו"ל עם אחד מנאמני ביתו של הרב שפירא הולידה את התובנה כי אנשיו ומקורביו בטוחים לחלוטין בניצחונו הגורף.

"בסופו של יום מי שפרסם את הידיעה הכוזבת היה אתר זניח ורכילותי, שאף הוא הסיר את הידיעה תוך מספר דקות", מספר ירח בסיפוק רב. רגע לאחר הניצחון כבר נחת בסלון ביתו של הרב צלם של אחד מערוצי הטלויזיה, שביקש 'ראיון ראשון'. ירח, שביקש למנוע את סצינת הקנאה מצד הערוץ המתחרה מיהר לפנות גם אליהם ולהציע ראיון. וכך יצאו לדרך שתי ראיונות, כמעט בו זמנית, ובלבד שהשלום ישרור...

לקראת חצות הלילה ניצב בבית הרב כתב מאחד מעיתונים הגדולים והודיע כי הוא "עורך ראיון משותף עם שני הרבנים הנבחרים". עיניו של הרב היו כבר טרוטות לגמרי, השעון תקתק בקצב רצחני לקראת השעה 6 בבוקר, השעה בה עליו להשכים לשיעור הבוקר - עליו אינו מוותר גם לאחר בחירתו, אבל טוקר הבהיר ש"אין ברירה, הרב צריך לתת ראיון".

"כשהוא כמעט עוצם את עיניו השיב הרב לאו לשאלותיו של הכתב. בערב שבת, עם פתיחת העיתון, התברר כי הרב יצחק יוסף לא נתן כל ראיון, והרב לאו זכה בכתבה פרטית משל עצמו, תוך שכתב העיתון 'עוקץ' קלות את מי שסירב להתראיין על כך שהוא לא דואג להיות נגיש. עם עיניים סגורות למחצה, מנעתי עקיצה דומה לרב לאו", מחייך טוקר, ונאנח בהקלה.

כעת, לאחר שעיתוני סוף השבוע יצאו לאוויר העולם והרב כבר התיישב על כסאו החדש תוך שהוא ממשיך להתנייע ברכב ה'סקודה' הישן שלו, יכול ירח להרשות לעצמו כמה ימים של נופש ומנוחה מעבר לים התיכון. בעוד אחרים נסעו ליעדים זהים בתחושת כשלון והחמצה, אצלו מדובר בנופש עם טעם של נצחון...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!