במשוחררים: רוצח רחל וויס ושלושת ילדיה • אחיה: "הפצע נפתח מחדש"

מדינת ישראל גועשת לנוכח הכוונה לדון היום בישיבת הממשלה בשחרור מאסת אסירים פלסטינים, בהם גם רבים שידיהם מלאו דמים. על פי המסתמן, ההצעה תעבור ברוב דחוק.

כפי שפורסם ב'בחדרי חרדים', נתניהו הפיץ בעיצומה של השבת מסמך ובו הוא מסביר את גודל הכאב ואת צורך השעה.

בין המשוחררים צפויים להימנות שלושת הרוצחים, שהשליכו את בקבוק התבערה על אוטובוס אגד קו 961 שנסע מטבריה לירושלים, שכתוצאה מהתלקחותו נספו הרבנית רחל ווייס הי"ד ושלושת עולליה, יחד עם החייל דוד דלרוזה הי"ד. משפחת ווייס נספתה במקום, החייל נפטר לאחר אשפוז ממושך, בי"ד טבת, פחות מחודשיים לאחר מכן.

הנה תזכורת מצמררת, למי שטרם נולד או שהספיק לשכוח:

ביום ראשון לפנות ערב, כ' בחשוון תשמ"ט נסעו בני משפחת וייס, באוטובוס לירושלים, לצורך השתתפות באירוע משפחתי. האב הרה"ג רבי אליעזר שיחי' תפס את מקומו בקדמת האוטובוס, כדי שיכול לעסוק בלימודו באין מפריע. הרעיה, הרבנית רחל הי"ד וילדיה התיישבו באחד הספסלים האחוריים.

כאשר הגיע האוטובוס למבואות הצפוניים של יריחו, המתין לו מארב של שלושה מחבלים, שאילץ את האוטובוס להאט בנסיעתו. הם השליכו לעברו שלושה בקבוקי תבערה. האוטובוס החל לעלות בלהבות ומרבית הנוסעים הצליחו להמלט. הרבנית רחל ניסתה לחלץ את שלושת בניה, שהסתתרו מתחת לספסל ולא אבתה להציל את נפשה. החייל דוד דלרוזה הי"ד שנותר גם הוא על האוטובוס ניסה לסייע לאמא להוציא את הילדים מהלהבות, אך ללא הצלחה. האם ושלושת ילדיה נספו באוטובוס. החייל, שנפטר בבית החולים מכוויות ומשאיפת העשן, סיפר מיד לאחר האירוע כי שמע את רחל זועקת "שמע ישראל" והלכה אל פטירתה הטראגית, יחד עם עולליה, לעולם שכולו טוב.

הרבנית רחל שהייתה אז בחודש התשיעי להריונה, ובת 26 שנים בלבד, הובאה למנוחות בהר הזיתים בירושלים, לצד שלושת ילדיה.

האירוע האמור, התנהל בצל מערכת בחירות שבה התמודד מי שמכהן כיום כנשיא המדינה, מר שמעון פרס כיו"ר מפלגת העבודה מול יצחק שמיר ז"ל ראש הממשלה. פרס כיהן אז כשר החוץ בממשלת האחדות, לצד יצחק רבין ז"ל שכיהן כשר הביטחון. ביום שלמחרת הפיגוע שזעזע את המדינה, ציטטו הכותרות את דבריהם של פרס ורבין היוניים, הקוראים לשקול הטלת גזר דין מוות על הרוצחים. ההצהרות הפומפוזיות הללו, לא סייעו לפרס. ישנם האומרים , שלמרות שהגושים המפלגתיים, הימין והשמאל היו זהים במשקלם, הרי שהאירוע הטראומטי האמור הכריע את הכף.

הפיגוע עורר רגשות שליליים נגד פרס, שנתפס כמתון וחסר יכולת עמידה מול הטרור הפלסטיני.

היום בבוקר, עם היוודע דבר השחרור הצפוי של המחבלים צמאי הדם, עוררה הידיעה את זעמה של משפחת זילברמן, שהרבנית רחל הי"ד הייתה מבנותיה. בתו של הרה"ג רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל, רו"מ הקהילה 'אדרת אליהו' בעיר העתיקה , אבי שיטת הלימוד הייחודית 'זילברמן' .

"אנו ממש המומים", אומרת המשפחה בכאב עצור, "לא מדובר כאן בשחרור רוצחים, על מנת לשחרר אסיר יהודי כדוגמת גלעד שליט. אין פה שום מחיר. נתניהו מבקש לעשות 'מחווה' על גבינו, רק כדי שאבו מאזן יו"ר הרשות הפלסטינית, 'יאות ברוב טובו' להגיע לשולחן המשא ומתן. זו הפקרות ושערורייה. בפרט שכולנו יודעים שלא יצא מהדיאלוג הזה כלום. אז כדי לרצות מישהו בעולם, משחררים רוצחים שפלים סתם כך? אנו מזכירים לכולם, כי פרס ורבין עצמם, היו מוכנים לשקול הטלת גזר דין מוות על הרוצחים הללו, יוזמה שבסופו של דבר, חרף השיח הציבורי והתמיכה לה זכתה, לא התקדמה לכלל יישום. אז ברברים כאלו לשחרר לחופשי, במקום שירצו את שארית חייהם מאחורי סורג ובריח? זה פותח שוב את הפצע מחדש".

"אם היו מגיעים לנתניהו ודורשים ממנו לפנות את ביתו בקיסריה או בירושלים כדי להרסו, לטובת 'מחווה' לאבו מאזן, הוא היה מסכים? אם איננו מוכן לפנות עצים ואבנים לשם מו"מ של סרק, הכיצד הוא מוכן לספסר בדם ארבעת בני משפחתנו ולאפשר לרוצחים להסתובב חופשי?"

"אנו לא מתכוונים למחות באוזני נתניהו, ולא מול משרדי נשיא המדינה. הסיכויים המרביים הם שמכתב מחאה, אם נשגר אליהם, יוטל היישר לאשפה ואף לא יועבר אל היעד. אנו גם לא מאמינים בסיכוייו של מכתב מחאה כזה או אחר, לעצור את התהליך. גם אם מיליון אנשים יחתמו על עצומה נגד השחרור, סביר שהדבר ייפול על אוזניים ערלות, כפי שאקט המחאה הרבתי נגד ההתנתקות, לא הועיל. לכן, את פעולות המחאה אנו משאירים לאחרים כמו ארגון 'אלמגור'".

"אנו אומרים כעת, כפי שאמרנו מיד לאחר הפיגוע: קל נקמות ה', קל נקמות הופיע. רק ה' ינקום את נקמתנו. ה' הבטיח, 'וניקיתי דמם לא ניקיתי' והוא יגמול למרצחים. אבל הפשע והמהלך חסר ההיגיון שהממשלה עושה, לא יסולח לעולם. הרגשתנו גרועה ביותר".

גם בעלה לשעבר, הרב אליעזר וויס, שנשא את אחותה של הרבנית רחל והקים בית יהודי לתפארת, צוטט הבוקר על ידי הרב אפרים הולצברג, כמי שאחזו הלם:

"אני לא מבין מדוע מדינת ישראל משקיעה מיליונים כדי לחפש פושעים נאצים בכל העולם,לשם מה מכון ויזנטל מחפש נאצים שהרגו יהודים, ואילו כאן אצלנו כשיש נאצים מוסלמים שרצחו יהודים, ששפכו דם כמו מים, ששרפו אימא ושלושה ילדים ועובר, אותם משחררים, האם יש הבדל בינם לבין אותם פושעים נאצים? דמם של אלו סמוק פחות?"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!