גירושין: מי יכסה את החובות שנוצרו?

השבוע נמשיך לדון בנושא חלוקת הרכוש, והפעם נעסוק בנושא כיסוי חובות.

לא כל הזוגות מצליחים לחסוך במהלך הנישואין. למעשה, זוגות רבים לא רק שלא חוסכים - אלא אדרבה, הם נקלעים לחובות.

מלבד החובות שנצברו במהלך חיי הנישואין, כגון עבור אוכל או ביגוד, נתקלתי פעמים רבות במקרים בהם לקראת הליך הגירושין - נוטה כל צד לבזבז כספים, מתוך מחשבה כי הצד השני ישא במחצית מהעלויות כאשר יתגרשו, מדובר בבמחשבה מוטעית, ולמעשה גם אינה צודקת - והיא איסור גמור של גזל.

כמו שהסברנו בשבוע שעבר, כאשר בני זוג מתגרשים, ביהמ"ש קובע את מועד היום הקובע, שעד אליו כל הזכויות והחובות משותפים, וממנו ואילך - כל צד נושא בחובות או זכויות שיצר.

לדוגמה, נניח וביהמ"ש קבע כי תאריך היום הקובע הוא יום הגשת תביעת הגירושין. זה אומר כי אם מי מהצדדים הוציא כספים לאחר מכן, לדוגמה עבור שיפוץ דירה חדשה – הוא יצטרך לשאת בתשלום הזה לבדו.

אם הוא ניסה לבצע התשלום מהחשבון המשותף - הוא יצטרך להחזיר את הסכום לצד השני, כי חובת התשלום הוא רק על הצד שהוציא, ולא על שני הצדדים, שכבר פרודים.

הכלל הזה נכון גם אם מדובר בצבירת זכויות. לדוגמה, המשכורות שמתקבלות לאחר מועד היום הקובע הן רכוש בלעדי של מי שקיבל אותן. אין כל חובה להכניסם לחשבון המשותף או לשתף את הצד השני בהם. (וממילא יש לעשות בהם צורך לקראת ההתארגנות לחיים החדשים, כמו שכירת דירה).

דוגמאות לחובות:

כמו שהסברתי, רוב החובות שבני זוג יצרו במהלך הנישואין עד למועד הקובע הם משותפים, אבל לא תמיד. הכלל קובע כי שיתוף בחובות יהיה ביחס לחובות שנעשו בדרך רגילה, במהלך חיי השיתוף של בני-הזוג, ולא חובות שנוצרו באופן לא רגיל.

למשל, אם אישה בזבזה כסף לקראת הליך גירושין, ולאחר מכן הגישה תביעה - יתכן והבעל לא יחויב לכסות את הכספים (אפילו שהוצאו טרם הגשת התביעה) אם יוכיח כי הכספים הוצאו שלא לצורך, אלא רק על מנת לגרום חוב. (לדוגמה אם הוצאו על מותרות ולא על דברים להם בני הזוג זקוקים ומוציאים בדרך כלל, במיוחד אם חיו חיים צנועים).

בנוסף, אם למי מהצדדים יש נכס פרטי שלו, כמו דירה שקנה לפני הנישואין והוא משכיר אותה, אזי החובות הקשורים לדירה - כגון משכנתא - הם רק של בעל הדירה, ולא של הצד השני.

ומה לגבי הלוואות? ככל שיוכח כי ההלוואה שימשה את משק הבית המשותף, ונלקחה טרם היום הקובע - כך ניתן יהיה לומר כי חוב ההלוואה הינו משותף. אולם, ככל שיוכח כי מדובר בהלוואה אישית, שנלקחה בנסיבות חריגות - סביר להניח כי רק הצד שלקח אותה יצטרך לכסות אותה.

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!