נותרה חרדית: היום לפני 98 שנים נוסדה בני ברק
למרות שהיום היותה של בני ברק עיר חרדית נראית כדבר מובן מאליו, הרי שתהליך זה לא היה טבעי כלל. בשנות העשרים יהודים שומרי מצוות היו מעורבים בהקמת מושבות אחדות במישור החוף, אך ברבות השנים היו כולן לערים חילוניות. רק בני ברק הפכה לסמל החרדיות
- ישראל לפקוביץ
- י"א סיון התשפ"ב
- 17 תגובות
מגזין סגולה - מגזין להיסטוריה, שופך אור על הקמתה של העיר בני ברק היום לפני 98 שנה, אז הוקמה המושבה בני ברק, הצהרת בלפור שניתנה ב-1917 הכריזה על תמיכת הבריטים בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ועידת סן רמו שנערכה ב-1920 מסרה לבריטים את המנדט על ארץ ישראל ואת האחריות למימוש ההצהרה. מהלכים אלה הזניקו באחת את הפעילות הציונית ברחבי העולם היהודי ובארץ ישראל. שורה של מושבות ונקודות התיישבות אחרות קמו בתחילת שנות העשרים ברחבי הארץ ובמיוחד במרכז מישור החוף. בין המושבות הללו היו רמת גן, רעננה, גבעתיים, גבעת שמואל, הרצליה, עיר שלום (לימים רמת השרון) ומגדיאל (לימים הוד השרון). בניגוד לדעתם של מרבית הרבנים והאדמו"רים בני דורו תמך הרבי מגור רבי אברהם מרדכי אלתר ה'אמרי אמת' שהיה גם מראשיה של תנועת אגודת ישראל - בהתיישבות של חרדים בארץ ישראל.
רעיונותיו של הרבי מגור מצאו אוזן קשבת אצל יצחק גרשטנקורן, איש עסקים חרדי שעמד בראש קבוצת חסידים שהתגוררה בוורשה, סמוך לעיירה גוּרה קלוואריה שבה היה מרכזה של חסידות גור. הקבוצה, שהתארגנה כחברה בשם 'בית ונחלה', גייסה כספים ממשקיעים פוטנציאלים וב-1924 רכשה שטח אדמה בן כאלף דונם שהיה קודם לכן חלק מהכפר הערבי אבן אבריק, גלגול שמה של העיר המקראית בני ברק.
היום לפני 98 שנים נוסדה בני ברק.
— סגולה - מגזין להיסטוריה (@segula_history) June 10, 2022
למרות שהיום היותה של בני ברק עיר חרדית נראית כדבר מובן מאליו, הרי שתהליך זה לא היה טבעי כלל. בשנות העשרים יהודים שומרי מצוות היו מעורבים בהקמת מושבות אחדות במישור החוף, אך ברבות השנים היו כולן לערים חילוניות. רק בני ברק הפכה לסמל החרדיות.
שרשור? pic.twitter.com/LtwDD7HnXB
במהלך שנותיה הראשונות של בני ברק נאספו כספים ממתיישבים פוטנציאליים וממשקיעים שונים, נרכשו קרקעות נוספות, הוכשרו שטחים חקלאיים והוחל בהקמתם של מפעלי תעשייה. שנים אחדות לאחר הקמתה התקרב מספר תושבי המושבה לאלף, שטחה הכפיל את עצמו, השטחים החקלאיים גדלו ונוספו עוד מפעלי תעשייה. על אף שחלקם היחסי של שומרי המצוות במושבה הלך ופחת, הצליח מייסדה יצחק גרשטנקורן לשמר את מעמדו כמנהיגה הבלתי מעורער של בני ברק.
לשם כך הוא נמנע מהזדהות מובהקת עם אחת מהתנועות הפוליטיות המוכרות, ושמר על קשרי עבודה וידידות הן עם הרבנים החרדים, הן עם רבנים ציונים ובהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי של ארץ ישראל; והן עם ראשי מפא"י וההסתדרות שהיו אז הכוח הפוליטי השולט בארץ ישראל. ב-1937 הכריז המנדט הבריטי על בני ברק מועצה מקומית, ובראשה הועמד הקבלן הדתי יעקב פרבשטיין. רק שניים מבין 11 חברי המועצה היו נציגי מפלגות דתיות, הפועל המזרחי ופועלי אגודת ישראל. בשנות השלושים והארבעים היה נחוש ראש המועצה החוזר גרשטנקורן למשוך לעירו את הציבור הדתי והחרדי.
רבי אברהם מרדכי אלתר - שהיה גם מראשיה של תנועת אגודת ישראל - בהתיישבות של חרדים בארץ ישראל. רעיונותיו של הרבי מגור מצאו אוזן קשבת אצל יצחק גרשטנקורן, איש עסקים חרדי שעמד בראש קבוצת חסידים שהתגוררה בוורשה, סמוך לעיירה גוּרה קלוואריה שבה היה מרכזה של חסידות גור. pic.twitter.com/6ybFh4ZS2g
— סגולה - מגזין להיסטוריה (@segula_history) June 10, 2022
מנהיגי בני ברק השקיעו את מרצם בהבאת רבנים, אדמו"רים ומוסדות חינוך שידגישו את יתרונותיה של העיר. הצעד הראשון שסימל מהלך זה היה התיישבותו של הרב אברהם ישעיה קרליץ - 'החזון איש' - בבני ברק ב-1933. עם השנים הפך החזון איש למנהיג הציבור החרדי בארץ ישראל כולה. במהלך שנות הארבעים התיישבו בשכונת זכרון מאיר שני רבנים חשובים - הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל שהקים בה את ישיבת פוניבז' המפורסמת, והרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל שהקים את ישיבת חכמי לובלין. ישיבת כנסת ישראל סלבודקה בראשותו של הרב יצחק אייזיק שר הוקמה באותו עשור בעיר. בנוסף לניסיון למתג את בני ברק.
כמרכז תורני נקט גרשטנקורן יוזמות נוספות כדי לייצב בה רוב חרדי. אחת הראשונות שבהן הייתה סיפוחה של שכונת זכרון מאיר לבני ברק בתחילת שנות הארבעים. שכונה זו הוקמה על ידי איש העסקים החרדי יעקב הלפרין ב-1933, והייתה השכונה היחידה שהייתה סגורה לנסיעת כלי רכב בשבת. הבנייה הנרחבת גרמה לכך שמאז קום המדינה ועד לתחילת שנות השישים גדלה אוכלוסייתה של בני ברק פי חמישה והתקרבה לחמישים אלף נפש. מגמת ההתחרדות של העיר לא עברה ללא תגובה מצד הציבור החילוני ומנהיגיו. אחת מדרכי הפעולה שננקטו משלהי תקופת המנדט ועד סוף שנות החמישים הייתה ניסיון לאחד את בני ברק ורמת גן, ניסיון שכשל.
ב-1937 הכריז המנדט הבריטי על בני ברק מועצה מקומית, ובראשה הועמד הקבלן הדתי יעקב פרבשטיין. רק שניים מבין 11 חברי המועצה היו נציגי מפלגות דתיות, הפועל המזרחי ופועלי אגודת ישראל. בשנות השלושים והארבעים היה נחוש ראש המועצה החוזר גרשטנקורן למשוך לעירו את הציבור הדתי והחרדי. pic.twitter.com/TdxdiS7deg
— סגולה - מגזין להיסטוריה (@segula_history) June 10, 2022
במקביל למאמץ לשנות את המאזן הדמוגרפי, שהתבטא ביוזמות התיישבות מטעם ראש העיר, פעלו התושבים להציב את שמירת המצוות במוקד המרחב הציבורי. לאחר קום המדינה השיגה העירייה אישור לסגור חלק מהרחובות הראשיים בשבת, והכניסה לשכונות החרדיות הוגבלה גם היא. מגמת דחיקתו של הציבור החילוני מבני ברק התחזקה במהלך שנות השבעים, והגיעה לשיאה במאבק הממושך שניהלו החרדים על סגירתו של רחוב השומר - היום רחוב הרב כהנמן - לתנועת כלי רכב בשבת. החלטתו של בית המשפט העליון ב-1978 לאשר את סגירת הכביש גרמה לעזיבתם של חילונים רבים.
מאז תחילת שנות השמונים זוכות הרשימות החרדיות למרבית הקולות בבחירות המקומיות, והן שולטות הלכה למעשה על הנעשה בחיים הציבוריים בעיר. ב-35 השנים האחרונות הכפילה אוכלוסיית בני ברק את גודלה והיא עומדת כיום על כמאתיים אלף נפש.
הפיכתה של בני ברק לעיר חרדית המופרדת בדרכים שונות מסביבתה היא תופעה חסרת תקדים בהיסטוריה היהודית. על אף הקרבה הגאוגרפית לערים אחרות הפכה בני ברק למובלעת חרדית מבודדת ומופרדת מהאוכלוסייה הישראלית הסובבת אותה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 17 תגובות