"אתייעץ בכל צעד עם גדולי ישראל" • הגר"י שפירא בראיון בלעדי

שעות אחדות לפני ש-150 חברי הגוף הבוחר מגיעים כדי לבחור את שני הרבנים הראשיים העתידיים של מדינת ישראל, הצלחתי לתפוס את הגאון הרב יעקב שפירא, לכמה דקות של שיחה.

מעריציו הרבים בטוחים כי הוא זה שעומד לזכות בתפקיד, מתחריו טוענים כי עצם המועמדות שלו יש בה כדי לקדם את בחירתו של הרב דוד סתיו, "וזה יהיה על מצפונו", למען האמת ראוי להבהיר ביושר כי אין כמעט כל דרך שבעולם לנבא את תוצאות הבחירות הסוערות הפעם – אחרי הכול מדובר בבוחרים שלא ממש עומדים לבחור את המועמד שלהם על פי צו מצפונם (לפחות בחלקם) אלא לפי שיקולים שונים וגם משונים.

הניסיון להוציא מהרב שפירא אמירות נחרצות לא ממש עלה יפה. הוא בורר את מילותיו בקפידה רבה, מעדיף לשמור את חומרי הנפץ ליום שאחרי. בין אם יזכה בתפקיד ובין אם לא – נראה שהראיון הבא עמו יהיה הרבה יותר נוקב ונחרץ.

אני פותחת איתו בשאלה המסקרנת ביותר, הגם שאינה החשובה ביותר. למה בעצם הוא אינו מסיר את מועמדותו, הרי זה מה שעלול להזניק את הרב דוד סתיו.

הוא, בתשובה, מביא את האמירה הבאה: "נוח, שהיה עיוור, איך נכנס לתיבה? התשובה היא, שנוח לא היה עיוור".

את התשובה הוא מותיר לי לחפש בכוחות עצמי, ונראה כי היא ברורה לגמרי. לא מועמדותו היא שתביא לעלייתו של הרב סתיו. "צריך לשאול את הרב לאו את השאלה", הוא מציע לי - כאומר, 'מי אמר שהמועמדות שלי היא שתקפיץ את הרב סתיו? שמא זו של הרב לאו?'.

למען האמת, כאמור, מי יודע?.

לא מחפש אשמים

מי בעצם האנשים שיצביעו לרב? חרדים? חילונים? כיפות סרוגות סטייל הבית היהודי-בנט? כיפות סרוגות גדולות סטייל חרדים לאומיים-תקומה? - אני שואלת, והוא, בזהירות רבה, משיב לי: "אני לא רץ מטעם שום מפלגה, ההצבעה לי חוצה מגזרים, מפלגות, גווני וגדלי הכיפות".

ובכלל, אני חוזרת לבסיס השאלה, הרב חושב שהרב סתיו גרוע כפי שהתקשורת החרדית מציירת אותו? כמה מגדולי ישראל אכן אמרו את דברם באשר לכך, ואני מתעניינת מהי דעתו בנושא. אבל הוא מסרב בתוקף להיגרר לאמירות, "מה שיש לי לומר אומר ביום שאחרי", הוא נחרץ בדעתו להתרחק ממחלוקת ומהדומה לה.

הבחירות הפכו לנושא הכי מדובר בימים אלו, הוא אומר, ואני מוסיפה 'הכי מדובר, גם הכי מגעיל'.

"אם העיתונאים ישנו כיוון, זה ישתנה אולי", הוא אומר בחיוך. ולא, הוא ממש לא אוהב את "חרחורי הריב של הספינים".

התקשורת היא האשמה במצב אליה הגיעה המערכת? – אני תוהה.

"לא", הוא ממש לא מחפש אשמים, וגם אם יודע עליהם – גם אם יזהה את האשמים – את הטחת הביקורת מולם יעשה לא בתקשורת אלא מולם, פנים מול פנים.

מדבריו משמע שהוא יודע גם יודע מי הם האשמים, אבל ממש לא רואה תועלת בלספר לי אודותם.

"נדבר מחר", הוא מציע ודוחה את הקץ.

אבדוק מזוזות

הרב חושב שיש מצב לתקן את מצב הרפש אליו נקלע מוסד הרבנות? – אני שבה אל השאלה המציקה לכל יהודי חרדי (וגם חילוני) במדינת ישראל בימים אלו.

כן, בהחלט, הוא מאמין "שתמיד אפשר לתקן", וגם מתכוון להתייעץ עם גדולי ישראל איך לעשות זאת נכון.

• נניח שהרב נבחר לתפקיד, מהו הדבר הראשון אותו יעשה כדי 'לטהר' את מוסד הרבנות משמו הגרוע, זה שנוצר לו במהלך התקופה האחרונה?

"קודם כל בודק את המזוזות", הוא אומר, ושוב מחייך.

• מזוזות כמטאפורה?

"מזוזות" – הוא אינו מוסיף ומפרש, ושב אל האמירה הקודמת לפיה יעשה כל דבר לא בדרך של הנחתה, אלא בדרך של "להתייעץ עם גדולי ישראל, לשמוע את דעתם בכל נושא וענין, ותשועה ברוב יועץ".

• גדולי ישראל מאיזה חוג? הרב רואה את עצמו עולה לבתיהם של הגראי"ל שטינמן? הגר"ח קניבסקי? לגבי הגר"ע יוסף אין צורך לשאול, מזה שנים שוררת ידידות עמוקה ביניהם.

"גדולי ישראל זה לא משהו שנקבע לפי זרם. זו זכות. אתייעץ עם כל גדולי ישראל".

• עם גדולי ישראל הליטאים? החרדים לאומיים? הספרדים? – אני מחדדת את השאלה.

"כשנגיע לגשר, נחצה אותו" – הוא מבטיח.

אני מנסה להבין איך חש כשנתן הגר"ע יוסף את תמיכתו למועמד המתחרה למשבצת האשכנזית – הרב דוד לאו. אחרי הכול, במשך שנים ידועה ומפורסמת הידידות ביניהם, ידידות שהחלה עוד בחיי אביו, הרב אברהם שפירא מי שכיהן כרב ראשי במדינת ישראל.

"את השאלה הזו עליך לשאול את הרב עובדיה", הוא אומר, שוב בחיוך. ולא, הוא אינו מוסיף מילה. מן הסתם כמו כל עם ישראל גם הוא מבין אילוצים מהם, ואת העובדה שברגע שניתנה תמיכתו של הגראי"ל לבן הגר"ע, הרב יצחק יוסף, אך טבעי הוא כי הגר"ע השיב בתמיכה במועמד בו תמך הגראי"ל – הרב לאו. עם כל הקושי שבדבר.

ולסיום, אני מנסה להבין איזה מועמד מבין השנים האחרים הוא יעדיף למצוא מחר על כס הרב הראשי, במקרה בו לא הוא ייבחר. כצפוי, תשובה לכך לא הוענקה לי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!