צבע מאכל • על חשיבותם של הצבעים במזון

אם חשבת כי רק לטעם חשיבות בנושא האכילה, מתברר כי לצבע נודעת חשיבות לא פחות גדולה. לדברי אילת נדיב, דיאטנית קלינית ומנהלת איזורית במחלקת הדיאטה של רשת סטודיו C, לצבעו של המאכל יש השפעה רבה עלינו.

"לצבעים השפעה רבה על החיים ועל הטבע. ההשפעה של הצבע גדולה מכפי שאי-פעם העליתם על דעתכם. הצבע ממלא תפקיד חשוב בעולם החי. הוא מהדר את נוצותיהם של המחזרים, ומצניע את הזקוקים להסוואה. בעולם הצומח הוא מושך בגוונים מסוימים ודוחה בגוונים אחרים. בקרב בני האדם ממלא הצבע תפקיד חשוב גם כן. הצבע משקף את מצבנו הנפשי ואת מצב רוחנו, ואף יכול לשפרו במידת הצורך.

לצבע משמעויות רבות: משמעות סמלית, משמעות מיסטית והקשרים פסיכולוגיים. צבעים מסוימים יכולים לגרום לתגובות נפשיות חיוביות או לעשות בדיוק ההפך. הצבע יכול אף לגרום לתגובות פיזיולוגיות של הגוף. צבע מסוים יכול להוריד את לחץ הדם ואילו צבע אחר יכול להעלות את הדופק.

כל אדם נולד עם נטייה טבעית לצבעים מסוימים, אך כשאנו גדלים אנו מאבדים חלק מתחושת הצבע האישית אבל עדיין נשארת בנו רגישות לאותם צבעים שנכונים לנו ואתם אנו חיים בהרמוניה.

בעקרון, הצבעים מחולקים לצבעים חמים וקרים. הצבעים החמים הם הצבעים האדומים, הצהובים והכתומים כי הם מעוררים, משדרים מתח, אקטיביות, עליזות, חום ומשדרים פתיחות. לעומתם, הצבעים הקרים, המכונים "הצבעים המתרחקים" הם ירוק וסגול, המרגיעים ומשרים אווירה של שלווה ונינוחות.

הצבע הוא הדבר הראשון הבולט לעין שמבחינים בו. כל צבע שאנו רואים, לובשים או מכניסים לפה אומר עלינו משהו.

הצבעים מגדילים את התיאבון

במטבח או בחדר האוכל, טוב לשים אלמנטים כתומים. מאחר ואנחנו אוכלים "דרך העיניים", צבע כתום מעודד את מערכת העיכול לפעול כי הוא משפיע על בלוטות הטעם. אוכל דהוי או חסר צבע לא יעורר אצלנו תיאבון. לעומת זאת, אוכל כתום ימריץ אותנו.

זו הסיבה שתעשיית המזון שמה דגש רב על צביעת המזון שלנו.

יש קשר ברור בין צבעי המזונות בטבע לבין משמעותם וערכם התזונתי, הדבר עובד על כל החושים שלנו. מהטבע ומה שקורה מסביבנו למדנו, כי שימוש בצבעים השונים יכול להגביר את צריכת המזון כיוון שידוע לכולנו כי העין אוכלת לפני הקיבה.

מחקרים הוכיחו שכאשר האוכל מוצא חן בעינינו, מערכת העיכול מתחילה להפריש יותר רוק ומפעילה את מיצי הקיבה. למעשה, כל דבר שימצא חן בעיני העיניים יגיע אל הפה, וכדי לשמור על המזון שיאכל על ידי אוכלוסייה רחבה - משתמשים בצבעים מלאכותיים. כל פיגמנט קשור למרכיב כימי שונה בצומח, זה עובד על החושים שלנו, מזונות כחולים כמו ענבים סגולים, אוכמניות, חצילים או סלק מרגיעים ונותנים תחושה של טיהור ושביעות רצון ואותם כדאי לאכול לפני השינה.

הצבעים החיים של פרות וירקות עשויים להיות הדרך של הטבע למשוך אותנו אליהם כך שנקבל את היתרונות של החומרים המזינים העוצמתיים שהם מספקים לנו. בירקות ובפרות יש עשרות מרכיבים פעילים בעלי חשיבות בריאותית. חומרים אלה מכונים בשם הכללי פיטוכימיקלים. חלקם הם פיגמנטים שנותנים לפרות, לירקות ולצמחים את צבעם. הפיטוכימיקלים משמשים כנוגדי חמצון ומונעים התפתחותם של מחלות.

ארוחה צבעונית היא לא רק תאווה לעיניים אלא גם ברכה תזונתית לגוף ולנפש. הפרות והירקות טומנים בחובם ערך נוסף בהתאם לצבעיהם. צבע הוא דבר כל כך מובן מאליו שהוא קיים תמיד, אך בעיקר באביב אנו נפעמים מיופיו, לראות את שווקי הירקות והפרות "פורחים" ובעיקר באביב שנפלאות הטבע באים לידי ביטוי.

לדברי איילת, כאשר מתכננים דיאטה חשוב שהיא תכיל מגוון רב של ירקות תוך בישולם נכון ומבלי לאבד את הערך התזונתי.

ואלו הם הצבעים המומלצים:

1. משפחת הירוקים - לפי הרפואה הסינית למשפחת הירוקים ולצבע הירוק מיוחסת אנרגיה פיזית ומנטלית, ולכן הוא הכרחי לתפקוד תקין של הכבד בהנעת דם ואנרגיה לכל תא בגוף. הוא נוגד תהליכי ניוון ברקמות העין. למרות שהלוטאין הוא פיגמנט צהוב-כתום הוא נמצא בירקות הירוקים ונבלע בצבע הירוק שמשליט הכלורופיל. הוא מצוי בחסה, בתרד, בפטרוזיליה, בברוקולי, בכרוב, ברוקט וכדומה.

2. משפחת הכתומים - בירקות כתומים כגון: דלעת, דלורית, גזר, בטטה מככבים הבטאקרוטן והאלפאקרוטן ולוטאין הדומיננטי גם בתירס, בשעועית, בפלפל צהוב ובפלפל כתום.

3. משפחת האדומים - מיוחסת לירקות האדומים פיטוכימיקל ייחודי. הליקופן שנמצא בעגבנייה ובאבטיח ותורם להגנה על המערכת הקרדיווסקולארי. ברפואה הסינית הצבע האדום מיוחס לאלמנט האש המשויך ללב. אנטוציאנינים חשובים במיוחד לעיכוב תהליכי הרס ברקמות המוח והם מצויים בתות שדה, צנון וצנונית.

4. משפחת הסגולים - שמבוססת על האנטיצונינים ומשויכת לירקות הסגולים נוגדי חמצון אשר מעכבים הליכי הזדקנות ומגינים על תאי המוח כגון: כרוב, בצל, ארטישוק, חסה, פלפל גזר ובזיליקום סגולים.

5. משפחת הלבנים - המשויכת לאלמנט המתכת המשויך לריאות. משפחת הבצלים בצל, שום כרישה, כרובית, קולורבי, לפת וירקות שורש כגון ארטישוק ירושלמי, מצטיינים בפעילות אנטימיקרובילית ואנטי דלקתית ומסייעים במניעת טרשת עורקים. הם מכילים בתוכם סיבים תזונתיים ייחודיים ואינולין שהוא בעל סגולה לאיזון הסוכר בדם.

אילת מוסיפה: "אכילת פרות וירקות היא חשובה וחיונית נגד מחלות, הם מכילים לא רק מים וסוכרים, אלא גם מגוון של חומרים נוגדי חמצון. כל אלה פועלים בסינרגיה שהתועלת שלהם ביחד עולה על כל סכום התועלות של כל אחד ואחד מהם בנפרד. החומרים המועילים בירקות ובפרות נועדו לספק לצמח הגנה ולהאריך את חייו. כשאנו אוכלים את הצמח אנו מכניסים לעצמנו את ההגנה הזו".

לסיכום, אומרת אילת, "אנו חייבים לאכול הרבה ירקות ופרות כי הם תורמים למניעת מחלות בזכות הפוליפנולים שבהם. חייבים לאכול מגוון של פרות וירקות על כל חלקיו של הפרי או הירק כי לכל חלק יש ערך משלו וכל המרבה הרי זה משובח".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!