נחשף: מכתבים מהרופא של היטלר מראים כיצד הוא התייחס לקולו

אם הרופא היה חותך עוד כמה מילימטרים עם אזמלו ופוצע אנושות את המטופל שלו, ששכב מולו במשרד הקנצלר בברלין ב-23 במאי 1935, הוא היה יכול למנוע סבל לאין שיעור ולהציל מיליוני בני אדם ממוות.

היטלר ימ"ש טופל מספר פעמים על ידי קרל אוטו פון אייקן, מומחה לאף אוזן גרון, הרופא הגרמני טיפל בו במשך 10 שנים משנת 1935, כך דווח בתקשורת השוויצרית. המכתבים מהרופא לבן דוד שלו, התגלו על ידי רוברט דופגן, נינו של הרופא פון אייקן, שמצא אותם כשחיפש ארכיונים משפחתיים עבור פרויקט בית ספר, פון אייקן מת ב-1960. ההיסטוריון הבריטי ריצ'רד ג'יי אוונס, מומחה להיסטוריה גרמנית, אמר כי היא ערב לאותנטיות של המכתבים שלא פורסמו עד עתה. המכתבים מראים את החשש של היטלר ממחלה קשה.

"אם יש משהו רע, אני בהחלט חייב לדעת", אמר היטלר לרופא לאחר התייעצותם הראשונה במאי 1935, לפי המכתבים. העיתון דווח כי המכתבים גם מראים את החשיבות שייחס היטלר לקולו, שבו השתמש בנאומים כדי לעודד את התמיכה במשטרו.

ניתוח אחד לבעיית הקול נדחה עד לאחר נאום שתוכנן מראש, כך לפי המכתבים, כאשר פון אייקן יעץ להיטלר שהוא צריך לתת לקולו לנוח לאחר ההליך. במכתביו פון אייקן מעולם לא הטיל ספק בכך שהוא טיפל באדם שמעשיו הובילו להרג מיליוני בני אדם בשואה ובמלחמת העולם השנייה, דווח בעיתון השוייצרי.

לקרל אוטו פון אייקן, אז בן 62 היה בידיו לשנות את העולם, אבל הוא החליט להישאר רופא. כאשר נשאל הרופא על ידי חוקרים רוסים לאחר המלחמה מדוע לא הרג את היטלר, אמר פון אייקן: "הייתי הרופא שלו, לא הרוצח שלו". היטלר מת בהתאבדות בבונקר בברלין ב-1945, זמן קצר לפני תום המלחמה.

רוברט דופגן הנין אמר שהוא היה בשיעור היסטוריה, והמורה שלו בתיכון דיבר על רופאו האישי של היטלר, הוא נזכר שאחד ממשפחתו טיפל גם בהיטלר. הוא החליט לעשות מחקר משפחתי ולחפש מה הרופא הזה יודע על הזוועות של היטלר. הוא היה מודאג מהשאלה האם פון אייקן היה צריך לפעול אחרת. אחרי הכל, "אנחנו לא רק אחראים למה שאנחנו עושים, אלא גם למה שאנחנו לא עושים" אמר.

בעזרת אמו, העיתונאית ולרי ונדנבורג, ריכז דופגן התכתבות שלא פורסמה בעבר, שבה דיווח הרופא בגאווה בפירוט על פגישותיו עם היטלר, הם חיפשו תיקים, ראיינו קרובי משפחה ושחזרו את חייו ועבודתו של הרופא הזה, שהקריב הרבה מאוד עבור הקריירה שלו והתקרב לפיהרר יותר מהרבה מקורבים להיטלר עצמו. הוא הסתכל להיטלר בגרון, אבל עצם את עיניו לקנאות הגזענית שלו.

כשהיטלר תפס את השלטון, האובססיה שלו לטוהר הגזע התפשטה בבתי החולים. משנת 1939, תחת השם הבדוי "Action T4", אנשים חולים ואלו הזקוקים לטיפול רפואי, הפכו באופן שיטתי כ"נטל קיומי לעולם", הם כונו "טפילים על הגוף הפוליטי הגרמני" והוצאו להורג בתוכנית רצח של כ-250,000 בני אדם, שהיו לנטל על הגזע הארי הנוראי.

הנשיא לשעבר של ההסתדרות הרפואית הגרמנית יורג-דיטריך הופה, שבדק את המעורבות של הרופאים במדיניות "המתת החסד" של הנאצים, היה גם בטוח שהרציחות לא יכלו להתרחש ללא השתתפות פעילה או לפחות הסכמה פסיבית של רופאים גרמנים. הופה הגיע למסקנה שרופאים מונעים לא רק על ידי פחדנות או אופורטוניזם, אלא על ידי הרשעה. "הרוב המכריע של הרופאים שתקו או הסכימו".

קשה לשפוט אם קרל אוטו פון אייקן תמך בתורת הגזע של היטלר. לפי מחקר של נינו השוויצרי רוברט דופגן ואמו, הוא הצטרף להסתדרות הרפואית הנאצית בסוף ה-20 בפברואר 1942. עם זאת, מה שבטוח הוא שכחבר בפקולטה לרפואה של ברלין משנת 1933, הוא צפה בעמיתיו הרפואיים היהודים מודחים ונעלמים. כרופא, פון אייקן כבר לא שירת את האנושות אלא את הפיהרר, אבל האם הייתה לו ברירה אחרת נשאלת השאלה?.

על פי המחקר, חבריו של היטלר בדקו בקפדנות את דעותיו הפוליטיות של פון אייקן לפני שאפשרו לו להתקרב אל צוואר הפיהרר שלהם עם אזמל ביד.

באחת השיחות היטלר שאל אותו: "מתי אתה יכול לעשות את הניתוח?" פון אייקן ענה: "אם אתה רוצה מיד".

היטלר: "אני עדיין צריך לסיים נאום גדול שאני עומד לשאת בעוד כמה ימים". פון אייקן: "בשום פנים ואופן, לאחר ההליך אתה צריך לתת לחלוטין לקול שלך לנוח במשך כמה ימים". היטלר: "אז אתה יכול לגשת אלי רק אחרי הנאום".

ייתכן שפון אייקן מגזים עם הדיאלוגים הללו במכתבים כדי להרשים את בן דודו ולהגזים בתפקידו. אבל היטלר, זו עובדה, היה מאוד מרוצה ממנו. הניתוח המוצלח הראשון במיתרי הקול של היטלר, הביא את היטלר להגיב "בשמחה" כפי שכתב פון אייקן לבן דודו, בשיחות מתועדות עשרות התייעצויות ופגישות עד למותו של היטלר ולסיום המלחמה.

היטלר לא היה היחיד שהתרשם מכישוריו של רופא אף אוזן גרון. ג'וזף גבלס, איש ההסתה של היטלר, כתב ביומנו בסוף יוני 1935 לאחר שפון אייקן בדק שוב את היטלר: "הוא החלים לחלוטין. חששנו מסרטן הגרון. עכשיו זה היה גידול לא מזיק". באוגוסט של אותה שנה, היטלר התלונן על "כאב צורב" והיה משוכנע שבלע קוץ. הוא הזמין את פון אייקן לאוברזלצברג ואחר כך, ב-10 בספטמבר, לקונגרס המפלגה, שם חוקק היטלר את חוקי נירנברג, הבסיס לרדיפת היהודים.

כאשר ניסה קלאוס גראף פון שטאופנברג להתנקש בחיי היטלר ב-20 ביולי 1944 ועור התוף שלו התפוצץ בגלל עוצמת הפצצה, פון אייקן נקרא שוב לטפל בהיטלר. התחקיר מגלה כי היטלר, ההיפוכונדר, היה מבועת למות צעיר, והקיף את עצמו באנשי מקצוע רפואיים רבים, אבל היה כל כך בטוח בכישוריו של רופא אף אוזן גרון שלו, עד שהאמין שרק פון אייקן יוכל להציל אותו. "הוא היחיד שיכול לעשות את זה", מףצוטט היטלר ב-22 בנובמבר 1944.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!