תקדים משפטי מתייחס להסתרת פגמים טרם הנישואין
עם פתיחת עונת החתונות, תקדים משפטי מתייחס לתופעת הסתרת פגמים נפשיים טרם הנישואין • המקור לפסק הדין: דברי ה'קהילות יעקב' על הסתרת פגם ביוחסין • מיוחד
- שבתי חזקיהו, בחדרי חרדים
- י"ד אב התשע"ג
- 7 תגובות
אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה
מה עושים כשבתי המשפט לא קבעו כלל ברור ומסודר בנושא פיצויים לבני זוג שהעלימו זה מזה, בטרם נישואיהם, מחלות או בעיות גופניות ועתה מבקשים להתגרש? פונים אל המקורות העבריים ובמידת הצורך מסתמכים גם על אחרוני האחרונים.
בפני השופט מר צבי וייצמן מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה, ניצבה דילמה משפטית בפסיקה שנתן בימים האחרונים. אדם שתבע את גרושתו לשעבר, טען, כי בטרם נישאו, לא גילתה לו רעייתו שהיא סובלת ממחלת נפש עמוקה. לאחר לידת בנם, המצב החמיר והוא אף גילה שהיא סובלת מבעיות נפשיות נוספות. הוא פתח בהליכי גירושין נגדה לאור האמור. בבית המשפט, הכחישה האישה את טענות בעלה והתגוננה כי מדובר בדיכאון לידה. אולם, מסמכים שהוצגו בפני השופט, איששו כי אין כאן מחלוקת עובדתית וכי הצדק עם הבעל
כאשר השופט ביקש להכריע ולפסוק את הפיצויים, הוא התקשה בעניין הערכי דווקא: "האם כל פגם מוסרי , של אי גילוי והסתרה, יתגלגל לכדי עוולה נזיקית המזכה בפיצוי כספי?" תהה.
הוא חיפש תקדימים במשפט העברי, אך לא מצא בהם פתרון מניח את הדעת. במשפט העברי, לעומת זאת, מצא בהחלט. השופט עיין בדברי הסטייפלער זצ"ל שכתב בחידושיו ב'קהילות יעקב', כי לא ניתן לכפות גט ולחייב בפיצויים בן זוג, שהסתיר פגם גופני , או פגם ביוחסין (כמו אב נכרי לדוגמה) , במידה והפגם הוא כזה שאדם מן השורה, לא מבקש להתגרש מבן הזוג, אם הוא מגלה זאת לאחר הנישואין. אולם, הסתרת פגם שאדם סביר, מבקש לפרק את מסגרת הנישואין בגללו, היא הסתרה שבהחלט ניתן לתבוע בעטיה, פיצוי הגון.
השופט וייצמן קבע לאור דברי הסטייפלער, כי מחלת הסכיזופרניה שאותה גילה הבעל אצל אשתו רק באיחור, ואשר עליה קיבלה האישה קצבת נכות מהביטוח הלאומי שנים רבות, היא עילה טובה בהחלט לבעל, כדי שירצה להתגרש בגינה. מאידך, השופט קיבל גם את טענת האישה, שבעלה הסתיר ממנה , כי הוא התמודד בעברו מגידול ממאיר בגרונה ולפיכך פסק, כי היא תעביר לו פיצוי נמוך של 15,000 שקלים בלבד.
בפני השופט מר צבי וייצמן מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה, ניצבה דילמה משפטית בפסיקה שנתן בימים האחרונים. אדם שתבע את גרושתו לשעבר, טען, כי בטרם נישאו, לא גילתה לו רעייתו שהיא סובלת ממחלת נפש עמוקה. לאחר לידת בנם, המצב החמיר והוא אף גילה שהיא סובלת מבעיות נפשיות נוספות. הוא פתח בהליכי גירושין נגדה לאור האמור. בבית המשפט, הכחישה האישה את טענות בעלה והתגוננה כי מדובר בדיכאון לידה. אולם, מסמכים שהוצגו בפני השופט, איששו כי אין כאן מחלוקת עובדתית וכי הצדק עם הבעל
כאשר השופט ביקש להכריע ולפסוק את הפיצויים, הוא התקשה בעניין הערכי דווקא: "האם כל פגם מוסרי , של אי גילוי והסתרה, יתגלגל לכדי עוולה נזיקית המזכה בפיצוי כספי?" תהה.
הוא חיפש תקדימים במשפט העברי, אך לא מצא בהם פתרון מניח את הדעת. במשפט העברי, לעומת זאת, מצא בהחלט. השופט עיין בדברי הסטייפלער זצ"ל שכתב בחידושיו ב'קהילות יעקב', כי לא ניתן לכפות גט ולחייב בפיצויים בן זוג, שהסתיר פגם גופני , או פגם ביוחסין (כמו אב נכרי לדוגמה) , במידה והפגם הוא כזה שאדם מן השורה, לא מבקש להתגרש מבן הזוג, אם הוא מגלה זאת לאחר הנישואין. אולם, הסתרת פגם שאדם סביר, מבקש לפרק את מסגרת הנישואין בגללו, היא הסתרה שבהחלט ניתן לתבוע בעטיה, פיצוי הגון.
השופט וייצמן קבע לאור דברי הסטייפלער, כי מחלת הסכיזופרניה שאותה גילה הבעל אצל אשתו רק באיחור, ואשר עליה קיבלה האישה קצבת נכות מהביטוח הלאומי שנים רבות, היא עילה טובה בהחלט לבעל, כדי שירצה להתגרש בגינה. מאידך, השופט קיבל גם את טענת האישה, שבעלה הסתיר ממנה , כי הוא התמודד בעברו מגידול ממאיר בגרונה ולפיכך פסק, כי היא תעביר לו פיצוי נמוך של 15,000 שקלים בלבד.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות